פרויקט ההיי-טק שמציל בני נוער מסמים ופשיעה

עמותת מחשבה טובה מקיימת פרויקטים להיכרות עם עולם ההיי-טק במקומות שונים בארץ, בין היתר במזרח ירושלים ● "אנחנו מוציאים בני נוער שנמצאים בדרך ללא מוצא ויוצרים עבורם אפשרות לעתיד טוב יותר", טוענים בעמותה ● אם תרצו, בהשראת החג, אפשר לקרוא לזה יציאה לחרות מודרנית

בני נוער שיוצאים ממעגל הפשיעה והסמים, נשים שלומדות יישומי מחשב ויוצאות לשוק העבודה ואוכלוסיות אתיופיות וחרדיות שיותר ויותר משתלבות בחברה – כל אלה מטרות מאוד חשובות, שהשגתן תהפוך את החברה שלנו לטובה יותר. פסח הוא הזדמנות טובה לציין את הדברים האלה ולהעלות אותם על נס. אם תרצו, לפחות בחלק מהמקרים מדובר ביציאה לחרות מודרנית.

עמותה שמנסה להגשים את המטרות האלה, לפחות בחלקן, היא מחשבה טובה. זאת עמותה ירושלמית במקורה, א-פוליטית, שיש לה שבעה סניפים ברחבי הארץ, ארבעה מהם בבירה. אחד מאותם סניפים נמצא במזרח ירושלים, בשכונת ואדי ג'וז. הסניף פועל מהספרייה העירונית בשכונה ומציע חוגים ופעילויות לאוכלוסיה המקומית.

אחד הפרויקטים שמנהלת העמותה נקרא "אקוטק", והוא מיועד להסמיך בני נוער, חלקם בסיכון, כטכנאים של סיסקו (Cisco). בין היתר, מלמדים אותם איך לתקן מחשבים. "המשתתפים בפרויקט משמישים מחשבים ישנים שהעמותה מקבלת מחברות ותורמים אותם בחזרה לקהילה", אומרת אורנית בן ישר, מנכ"לית מחשבה טובה. "הפרויקט הזה הופך את אותם בני נוער להיות יותר אקטיביים, כי הם מחליטים לאן לתרום את המחשב – לאימא עם ארבעה ילדים או להוסטל, למשל. הם גם מגיעים בעצמם על מנת לתת את המחשבים המתוקנים, וזה מאוד מרגש".

לדבריה, "בכל קבוצה יש 15 נערים והמטרה היא לחשוף אותם למחשבים ולאינטרנט, כדי לשפר את איכות החיים שלהם".

עימאד עוואד, רכז מזרח ירושלים במחשבה טובה, מספר ש-"בני הנוער בפרויקט הם בגילאים 16-18, וכולם נשרו מבתי הספר. הם מגיעים אלינו ממקומות שונים, חלקם דרך קציני מבחן, ואין להם רקע במחשבים. אנחנו מלמדים אותם את התחום וגם להיות יזמים. חשוב לי מאוד שהם ידעו טכנאות ואיך להיות יזמים ביחד, זה עוזר טוב יותר למצוא עבודה".

עוואד מנסה לעניין בפרויקט גורמי חינוך ממוסדות שונים במזרח העיר. בין המוסדות שהצליח לעניין נמצא בית ספר לחינוך מיוחד. "הקמנו קבוצה של כ-15 בני נוער מבית הספר הזה, כולם עם בעיות התנהגות ממש קשות, אפילו ההורים לא שולטים בהם", הוא אומר. "חלק מהם ילדים שעברו אונס. אין לבית הספר הזה תשתית נורמלית, לרוב בתי הספר במזרח ירושלים אין תשתיות נורמליות. לכן, היה לי חשוב להוציא אותם למקום חופשי יותר".

איך הם קיבלו את זה?
"בהתחלה הם היו מתוסכלים, היה להם משעמם והם לא רצו להמשיך בפרויקט אלא לחזור לבית הספר. בני הנוער האלה לא היו יושבים בהתחלה אפילו חמש דקות על הכיסא, אבל עם הזמן הם החלו ללמוד ולהתעניין בנושא, תיקנו מחשבים והרגישו שזקוקים להם, חשו תחושת הצלחה. עכשיו הם יושבים אצלי שעה וחצי, וההתנהגות שלהם בבית הספר השתנתה לטובה. במקום להבריז לעתים קרובות הם מגיעים לשיעורים ולא מחסירים אף יום, חשוב להם ללמוד, והם גם מתעניינים מה לעשות הלאה, אחרי התיכון".

עימאד עוואד, רכז מזרח ירושלים במחשבה טובה, ואורנית בן ישר, מנכ"לית העמותהלא מזמן נפגשו הנערים ממזרח ירושלים עם קבוצות אחרות בפרויקט אקוטק, מהמגזר היהודי, כחלק מתחרות שעורכת העמותה בין הקבוצות, במסגרתה מעלים בני נוער רעיונות לפיתוחים טכנולוגים שונים ומביאים אותם לכלל מעשה. בני טיפוחיו של עוואד העלו רעיון לפתח טלפון שמיועד לעיוורים. "היה מרגש לראות איך הנערים האלה, שבאו מלמטה, הסבירו על הפעילות של הקבוצה בפני בכירים מחברות גדולות בתעשייה כמו סיסקו, טריפל סי, נס ופרטנר, ומגופים כמו עיריית ירושלים והג'וינט", אומר עוואד. "הם לא התביישו והתווכחו עם השופטים, חלקם מנכ"לים של חברות היי-טק. לא תיארתי שזה יהיה ככה מוצלח".

כאמור, העמותה פועלת בכל רחבי הארץ, ואחת המטרות שלה היא לחזק את ידיעת המונחים הטכנולוגיים. במזרח ירושלים, בגלל מגבלות השפה, מלמדת העמותה את בני הנוער גם עברית באופן כללי. "אנחנו רוצים לשלב אותם בחברה הישראלית ויהיה להם מאוד קשה להסתדר מבחינה תעסוקתית בלי עברית", לדברי בן ישר.

מחשבה טובה פועלת לא רק בקרב בני נוער. העמותה מקיימת קורסי הכשרה לעבודות שונות וקורסים לגיל הזהב – מגזר שבו ההיכרות עם הטכנולוגיה נמוכה יותר. ככלל, לדבריה, הטכנולוגיה מהווה חלק חשוב מפעילותה של מחשבה טובה. "עולם התעסוקה הנוכחי מתחיל ונגמר במחשב, בכל התחומים, ויש אנשים שעדיין אין להם אפילו את המיומנויות הבסיסיות של המחשב. מעל זה אנחנו עורכים הכשרות לעבודות מזכירות ולעבודות בהיי-טק. אנחנו מעבירים מגוון רחב של קורסים בקידום אתרים, בניית אתרים, QA ועוד".

בוגרים שלכם אמנם מגיעים לעבוד בחברות היי-טק?
"יש מקרים שכן. היה למשל בחור שעבד בקו ייצור של חוגלה, למד קורס אצלנו ועובד כטכנאי בבזק".

האם קשה לערבים להשתלב בהיי-טק הישראלי?
בן ישר: "מאוד קשה. יש הרבה מחסומים. קודם כל, צריך לעבור את המחסום התרבותי. לצאת ממזרח ירושלים למערבה זה לא עניין של מה בכך, קל וחומר למקומות אחרים. שנית, להרבה עובדי היי-טק יהודים יש קשרים וניסיון מהצבא, שיוצרים פור גדול מאוד לטובתו, מה שאין לעובדי היי-טק ערבים. חברות כמו הערבית, האתיופית והחרדית צריכות יותר את המישהו שייתן להם את ההזדמנות".

"אנשים מצטיינים עם מוטיבציה מטורפת". בני נוער ממזרח ירושלים שמשתתפים בפרויקט אקוטק

עוואד: "מחסום השפה הוא ענק. יש גם את מחסום התואר הראשון וערבים רבים לא יודעים אפילו מה זה מרכז הערכה. אנחנו מסבירים להם על הנושא ומקנים להם את הידע והמיומנויות. חלק מהחבר'ה שלומדים אצלי גם התחילו לנסות ליצור קשרים".

בן ישר ועוואד מציינים שהתעשייה מסייעת לא מעט לעמותה, כולל במזרח ירושלים. מעבר לעובדה שבוגרי קורסים של העמותה מקבלים הסמכה של סיסקו, גם מיקרוסופט (Microsoft), סאפ (SAP), מארוול, בזק, קרן הון-הסיכון טרה ונצ'ר פרטנר וחברות נוספות תומכות. אחד מאותם פרויקטים, "אתרים מגשרים", שבו מלמדים אנשי Wix בניית אתרים, נערך בתיכון רנה קאסן במערב העיר ובבית ספר במזרחה, ובני הנוער אף נפגשים במהלכו.

לסיכום, למה כדאי לחברות לקחת דווקא עובדים שסיימו את הפרויקט שלכם במזרח ירושלים?
עוואד: "אלה אנשים שיש להם את הכישרון והידע, אנשים מצטיינים עם מוטיבציה מטורפת. יש להם רצון רב להצליח בשוק התעסוקה. המעסיק מקבל עובד חרוץ עם מוטיבציה ענקית שיהיה העובד הכי מצטיין, מאחר שהוא יהיה אסיר תודה על ההזדמנות שניתנה לו".

ככלל, לדברי בן ישר, "הפרויקטים שלנו נותנים למשתתפים הזדמנות לעתיד, מביאים אותם לחשוב מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים. הרבה פעמים מדובר בבני נוער שנמצאים בדרך ללא מוצא, שסופה הוא לפעמים הפשע והסמים, ואנחנו בפעם הראשונה יוצרים להם אפשרות לעתיד טוב יותר".

מחשבה טובה מקיימת בימים אלה פרויקט לגיוס המונים באתר Headstart. מי שרוצה לתרום לעמותה מוזמן לעשות זאת כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים