דו"ח מאשש: המדיה החדשה ממשיכה לגדול על חשבון התקשורת המסורתית

המכון לחקר מדיה חדשים בבית הספר לתקשורת שבאוניברסיטת אריאל פרסם באחרונה את המחקר השנתי שלו על המדיה בישראל. מדובר במחקר שנערך על ידי ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב און והדו"ח המסכם אותו כולל יותר מ-100 עמודים. לדו"ח מספר פרקים מרכזיים, בהם סדר היום התקשורתי, השינויים במגמת הצריכה והמדיה, חלוקת עוגת הפרסום, חופש העיתונות וקמפיינים מקוונים. זו השנה השלישית בה עורך המכון את המחקר, ששותפות לו החברות יפעת מחקרי מדיה וקנטאר מדיה מחקרי TGI.

הנתונים המרכזיים בדו"ח מאששים את ההערכה שהמובייל הוא התחום הבולט ביותר בעולם התקשורת. "שנת 2013 עמדה בישראל בסימן הגידול המשמעותי בתחום המובייל, הכולל טלפונים חכמים וטאבלטים. המגמה הזו הרחיבה והאיצה את תהליכי השינוי במגוון של תחומי חיים, בהם אופן צריכת חדשות, השגת מידע שימושי, צפייה בוידיאו וחשיפה לתכני בידור", כותבים ד"ר מן וד"ר לב און.

על פי הנתונים שהם מציינים, "ב-2013 גלשו 2.7 מיליון ישראלים באתרי תוכן ובאפליקציות במכשירים ניידים לפחות אחת לחודש, בהשוואה ל-5.23 מיליון ישראלים שגלשו לאתרי אינטרנט באמצעות מחשבים". הם ציינו כי רוב ניכר של צרכני התוכן במובייל – 72% – עשו זאת באמצעות iPhone, לעומת 12% בלבד שעשו זאת באמצעות מכשירי Samsung Galaxy. שיעור המשתמשים שמעדיפים לצרוך את התוכן ב-iPad עמד על 6%. גם בקרב הגולשים באתרי תוכן מותאמים למובייל הובילה אפל (Apple), אך בשיעור נמוך יותר: 53% ל-iPhone לעומת 35% ל-Galaxy.

תחום נוסף שהתחזק השנה הוא תכני הווידיאו ברשת. החוקרים ציינו כי במהלך 2013 הוקם אולפן החדשות של וואלה, כמענה לאולפן דומה שהחל ynet להפעיל עוד קודם לכן. עד כמה הציבור אמנם מעדיף לצפות במהדורות חדשות ובסרטונים ברשת על פני הטלוויזיה? ובכן, על פי סקר שפורסם בתחילת השנה שעברה, 40% מהגולשים מעדיפים את התכנים שלהם אונליין ולא על המרקע.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא הדמות שאוזכרה במספר הרב ביותר של פעמים בעיתונים בעוד שכוכב האזכורים ברשת היה שר האוצר, יאיר לפיד – הן בתכנים שפרסמו האתרים והן באלה שהעלו הגולשים, בטוקבקים וברשתות החברתיות. לפיד עצמו מתחזק חשבון פייסבוק (Facebook) פעיל וכ-20% מהכתבות עליו דיווחו על דברים שכתב שם או לפחות הזכירו את החשבון שלו. הרב עובדיה יוסף ז"ל זכה לכ-37 אלף אזכורים על ידי גולשים בימים שלאחר פטירתו.

המחקר גם מאשש את הטענה שהרגלי הקריאה של הציבור הולכים ומשתנים. קרוב ל-60% מהנשאלים מסרו שהם יכולים להסתדר בקלות בלי עיתון יומי. עורכי הדו"ח מציינים כי מדובר בהמשך של ירידה עקבית בתלות בעיתון כמקור מידע מרכזי, כפי שעולה מסקרי TGI בשנים האחרונות.

הדו"ח מציין שהמדיה, ובפרט המדיה החדשה, הובילה מאבקים ציבוריים, או נטלה בהם חלק פעיל. בולט בהקשר זה המאבק סביב המאגר הביומטרי: כ-40% מכלל הכתבות והמאמרים שפורסמו ב-2013 על המאגר הביומטרי נקטו עמדה שלילית לגבי המאגר.

תחנות הרדיו לא מנצלות את הרשת
כן כולל הדו"ח התייחסות לשימושי האינטרנט של תחנות הרדיו והטלוויזיה. כך, למשל, קרוב ל-90% מתחנות הרדיו בארץ אמנם אוחזות באתר ומשתמשות בו, אולם חלק גדול מהן לא מנצלות אותו כדי לשתף את המאזינים ולגרום להם לקחת חלק פעיל.

ד"ר מן וד"ר לב און כותבים כי "האינטרנט מאפשר להאריך את 'חיי' התוכנית כי ניתן להאזין לה ברשת בכל עת. זאת ועוד: האינטרנט מעניק אפשרות לצינור נוסף להכנסות ושטח פרסום יקר. מן המחקר עולה שפחות ממחצית התחנות מנצלות את האפשרות הזו ומפתחות אותה, ואף אחת מהן לא משתמשת במערכות פרסום חכם, קרי – פרסום אינדיבידואלי המזהה מיקום, למשל".

השורה התחתונה: המגמות שהיו בשוק המדיה בישראל בשנים הקודמות נמשכו גם בשנה החולפת, תוך התחזקות פלטפורמת המובייל וביסוסה ככזו שמשמשת גם כמדיה מרכזית לצריכת מידע ותכנים כמו חדשות ותוכניות רדיו וטלוויזיה.

המסקנות אף מאששות ש-2013 לא הייתה שנה טובה לתקשורת המסורתית. אנשי – ומפוטרי – מעריב, מקור ראשון, ערוץ 10, העיתונים הכלכליים ורשות השידור יכולים להעיד על כך.

התחזית לפיה כלי התקשורת יצטרכו להתאים את עצמם למציאות החדשה מתממשת באיטיות, תוך שהיא מפילה קרבנות לא מעטים בצידי הדרך. בולטים בהם העובדים הרבים שמפוטרים מהתעשייה. יש לקוות שהדו"ח הבא, על 2014, יהיה יותר אופטימי.