Big Data בצעדים קטנים

לא מזמן, כשביקרתי בבריטניה, ישבתי בבית קפה באחת מתחנות הרכבת עם ברנרד מר – גורו בעל שם עולמי לנושאי מידע בארגונים. מר הוא מרצה מבוקש, יועץ לחברות גדולות וכותב ספרים. ספרו הבא, שיצא לאור בקרוב, יעסוק ספציפית בנושא ה-Big Data.

דיברנו, כמובן, על הבאזזז סביב ה-Big Data ועל האתגרים בהנעת ארגונים להתנעה מוצלחת של הנושא. הסכמנו שהאתגרים שונים מהותית בארגוני אונליין לעומת ארגוני Brick and mortars.

ארגוני Brick and mortars, הרשו לי להכליל, הם לרוב בעלי מורשת (Legacy) בנושא המידע – מערך מגובש של תפיסות עולם, תהליכים, כוח אדם, מערכות מידע וטכנולוגיות לטיפול בנושאים הללו. איך עושים בהם את קפיצת המדרגה להוספת ה-Big Data?

השאלה הראשונה היא האם צריך בכלל לעשות את זה? והתשובה אינה חד משמעית. ה-Big Data הוא לא תרופת פלא ולא אביזר אופנתי שיש להתהדר בו, אלא הכרה עמוקה שהארגון צריך להפיק את המרב מכל מידע, באשר הוא, "ללא הבדלי דת, גזע ומין". גם אם המידע מיוצר מחוץ לארגון, כשהוא מגיע מאותות שמשדר המקרר של הצרכן, מפוענח מווידיאו שמצלמים ילדים בפארק שעשועים בדיסני או מגיע מפוסט שכתב לפני רגע הלקוח שלכם לגבי מוצר מתחרה. זוהי ההכרה שהארגון שלכם רשאי להשתמש בכל מידע ללא מגבלות דמיון, כשהקו המנחה היחיד (בנוסף למגבלות החוק, כמובן) הוא שמדובר במידע שמעניין את הארגון שלכם ברמה מספקת, כך ששווה יהיה להתאמץ להשיג אותו.

לאחר שיישרנו קו לגבי שאלת הכניסה ל-Big Data, ניתן להבין שהשאלות הופכות להיות: איזה מידע נדרש לארגון כדי להצליח ומה סדרי העדיפויות במימוש? לכאורה, יש כאן חזרה לשולחן השרטוטים של מודל מידע לוגי והשקעה מסיבית בתכנון אסטרטגיית המידע, כפי שנעשה לפני שנים, כשתוכנן ה-Data warehouse הארגוני.

רגע. כאן – דמיינו לעצמכם תיפוף ויצירת מומנטום דרמטי – מגיע הטוויסט בעלילה. הזמנים השתנו, הטכנולוגיות התקדמו ואין צורך בתכנון ארוך, מפורט ומייגע. Agility היא מילת מפתח בסיפור.

כן, אתם נדרשים להתוות את השאלות העסקיות המרכזיות שהארגון שלכם יעסוק בהן בתקופה הקרובה. עליכם לבדוק את צרכי המידע בכל הנוגע לכל אחת מהשאלות, כאשר התשובות יכללו מידע שקיים בארגון אבל גם מידע מחוצה לו. בדרך כלל, הפעילות הזאת תבוצע בסדנה מרוכזת עם הנהלת הארגון ותהיה מושתתת על ידע שנצבר בארגונים דומים בעולם. זוהי פעילות שיש לחזור עליה תקופתית, לרענון השאלות העסקיות.

אותם צרכי המידע שזוהו יתורגמו לסוגי אנליטיקה ו-ויזואליזציה נדרשים. לאחר מכן ימופו הפערים לעומת מורשת ה-BI הקיימת בארגון ויתורגמו לתוכנית פעולה שנבנית עם גוף ה-IT בארגון. מסע זה, שחובה לבנות אותו בתקופה קצרה, מחייב שמירה על "ראש פתוח" ואימוץ גישות חדשניות בגוף ה-IT. אזכיר שנית את המילה Agility. התכנון והביצוע מחייבים אספקת פתרונות מהירים, גם אם מדוייקים פחות, תוך תיאום ציפיות עם הארגון. לשם כך, יש להקים מעבדת חדשנות שמאתרת את הפתרונות לפערים ומספקת תוצרי ביניים לארגון. חלק מהפתרונות יגיעו משירותים שיירכשו מחוץ לארגון. כל תוצר ייבחן לכשעצמו, Stand alone, במשך תקופה, וישולב בארכיטקטורה הארגונית רק לאחר שווידאנו שהוא נקלט בצורה מוצלחת בארגון.

לסיכום, כפי שסיפר לי מר, הסיפור אינו Big Data אלא Smart Data (לפי גישתו, מבוסס על Strategy-measured-analytics-reporting-technology). אפשר להשיג זאת על ידי תהליך לא ארוך, שמתבסס על לימוד מארגונים אחרים ואימוץ גישות חדשנות באסיפת תוצרים. האם אתם מוכנים לאתגר?

מתעניינים ב-Big Data? הירשמו לכנס Big Data 2014 של אנשים ומחשבים