Big Data וזכויות האזרח

צוות שמינה נשיא ארצות הברית ממליץ לנסח מגילה שתפרט את זכויות הפרטיות של האזרח בעידן ה-Big Data ● המתנגדים טוענים שמגילה שכזו עלולה ליצור מכשול בפני עיוור

הייתה פרטיות ואיננה. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

אין מחלוקת כיום ש-Big Data כבר מזמן איננו באזזז, אלא מציאות קיימת. מצד שני, ככל שהוא מרחיב את נוכחותו בשטח, כך גדלים הבלבול וחוסר המידע כיצד מתמודדים איתו. למעשה, ה-Big Data הוא תוצאה של היכולות הבלתי מוגבלות שקיימות כיום לאסוף מידע ולנתח אותו, כאשר האתגר הגדול הוא להפוך את המידע לידע.

בדרך לפתרון האתגר הזה נתקלים באחד החסמים היותר קשים לפיצוח: הפרטיות של האזרחים, למשל כשהם מטופלים בבית חולים. ה-Big Data עלה על מסלול התנגשות ברור עם תפיסת הפרטיות, המאוד שמרנית וקפדנית. למעשה, Big Data הוא תוצאה של רמיסת עקרון הפרטיות. הנחת יסוד זו מביאה אל פתחו של המנמ"ר אתגר לא פשוט: כיצד לאפשר לארגון להמשיך ולבצע ניתוחי מידע חכמים (אנליטיקה) מבלי לרמוס את הפרטיות של בעלי המידע, ובעיקר לא לעבור על החוק.

המנמ"ר שומע מגורמים מקצועיים בארגון הערכות לפיהן שימוש מושכל ב-Big Data יהיה בעתיד הקרוב הכלי שייצור את הבידול בשווקים תחרותיים ותוססים, במיוחד בקרב המגזר הצרכני וחברות שעובדות עם לקוחות. כך סבור בין היתר לני כהן, ה-CTO של חברת הייעוץ קמפ ג'ימיני, שצוטט במאמר שעסק בנושא זה ופורסם באתר CIO.

"יש ארגונים שבאמת שיש להם גרעיני הצטיינות ויכולת לאסוף מידע, לנתחו ולבצע ממנו פעולות שמגדילות את הרווח. כלומר, המחויבות של המנמ"ר היא לחנך את הארגון ואת הלקוחות שלו לגבי הסיכונים שיש ב-Big Data. כמו כן, האחריות שלו היא לאסוף ולנתח את המידע", על פי כהן. הוא סבור כי המנמ"ר הופך יותר ויותר להיות מנהל סיכונים בבורסה ומנצח על תזמורת של סיכונים בארגון. לדבריו, זה ממחיש בצורה מעולה עד כמה השתנה תפקיד המנמ"ר.

המגילה האמריקנית
הקונפליקט בין הפרטיות ל-Big Data מטריד לא רק את לני כהן ומנמרים בשוק. בתחילת השנה הטיל נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, על אחד מראשי הסגל שלו להוביל מחקר ולספק לו בתוך 90 יום מסקנות והמלצות כיצד להתמודד עם הבעיה. אובמה ביקש לדעת כיצד תופעת ה-Big Data תשנה את אורח החיים של האמריקנים ותשפיע על  מערכת היחסים שבין הממשל לאזרח.

ניירות העבודה שהגישה הוועדה לאובמה מעלים כי מדובר בשינוי ברור. גילוי המידע וניתוחו מאתגרים מאוד את ההגנה על הפרטיות במציאות החדשה – נושא שהממשל מאוד חרד לו.

אחת המסקנות היא שיש ל-Big Data פוטנציאל נפיץ ליצור ליקוי מאורות של זכויות האזרח בארצות הברית. עד כדי כך. זה בא לידי ביטוי במגזרים רגישים כמו מידע על מועסקים, בריאות, חינוך וזירות מסחר שונות. אחת ההמלצות של חברי הוועדה, שעוסקת בכך, מעניינת אבל מעוררת מחלוקת: ליצור "מגילת זכויות הלקוח-האזרח לפרטיות בעידן ה-Big Data". המגילה החדשה, באם ההמלצה אמנם תיושם, תהווה המשך למסגרת נהלי פרטיות בעולם הגלובלי-דיגיטלי שלנו, שנכתבה לפני שנתיים.

העיקרון הבסיסי בהכנת המגילה הוא הזכות הבסיסית של כל אזרח לדעת איזה מידע אוספים עליו. כותבי המסמך שהוגש לאובמה טוענים שלקוחות צריכים להיות בטוחים שארגונים שאוספים עליהם מידע ידעו לשמור על חיסיון כפי שנדרש הן כלפי חוץ והן כלפי פנים הארגון. ללקוחות תהיה נגישות למידע שנאסף עליהם ואם יש צורך, לעדכן פריטי מידע שהשתנו לטובה או לרעה.

עד כאן זה נשמע לא רע. אולם, יש בארצות הברית כאלה שממש לא מתלהבים מזה, בלשון המעטה. לטענתם, פרסום מגילת הזכויות שכל ארגון ממשלתי או אזרחי יחויב למלא אחריהן היא כמו יצירת מכשול בפני עיוור.

הכוונה שלהם היא לכך שכללי ההגנה על פרטיות עוסקים בדרכים בהם ארגון צריך להחליט איזה מידע לאסוף ועל פי זה לצאת לשטח, כי כך החל בעולם תחום ה-BI. ב-Big Data זה הפוך. המידע הוא תוצאה של ניתוח מידע שכבר נאסף ואם תהיה אמנה שאוסרת מראש על הארגונים לאסוף סוגי מידע, תהיה סתירה פנימית של רעיון ה-Big Data והדברים יהיו הפוכים ממה שאנליסטים מבטיחים ללקוחותיהם. אנשי מקצוע בארצות הברית סבורים כי אם הממשל יאמץ את המלצות הצוות וינסח את המגילה, יש סכנה מוחשית שהחדשנות שטמונה ב-Big Data תיעצר או תרד לטמיון.

אין גם לשכוח שמעבר לסכנה לפרטיות יש בפתרונות שנובעים מה-Big Data יתרונות רבים כמעט בכל תחום, שיכולים לסייע הן לאזרח הקטן החרד לגורלו והן לארגונים גדולים. הדבר נכון במיוחד לגבי רשויות ממשלתיות. משרדים כמו ה-FCC או רשויות הבריאות, ואפילו התקשורת בארצות הברית, אוגרות באופן טבעי מידע רב מאוד על האזרחים. הן אמורות לשמור על דיסקרטיות, אבל מי ערב לכך? אם תהיה רגולציה שתעצור אותן, כולם ייפגעו, כולל אלה שרוצים מאוד לשמור על פרטיותם.

איך פותרים את הדילמה? מוקדם מדי להשיב, כי אובמה טרם הודיע האם הוא מאמץ את ההמלצות ואם כן – האם את כולן או חלקן. מה שבטוח הוא שגם סוגיה זו מתגלגלת אל פתחו של המנמ"ר. עליו לייצר פתרון שיאפשר לארגון להמשיך ולשמר את לקוחותיו, שמכניסים לו מיליוני דולרים בכל שנה, ומצד שני, לא לגרוס את הפרטיות שלהם.

מתעניינים ב-Big Data? הירשמו לוועידה השנתית בנושא של אנשים ומחשבים

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים