EMC: גולשי המדיה החברתית חרדים לפרטיותם – אבל משתפים מידע אישי

מדד הפרטיות של EMC התפרס וחושף את מה שתמיד ידענו ● אנשים משתפים יותר אבל גם בעלי דעה נוקבת בנושא שמירת הפרטיות שלהם ● הצצה אל עולמם של הגולשים אשר רוצים לאחוז בפס הרחב בשני קצותיו

המדיה החברתית "מייצרת" פרדוקסים לתחום הפרטיות, כך עולה מסקר חדש. על פי מחקר שנעשה ביוזמת EMC, משתמשי הרשתות החברתיות טוענים שפרטיותם חשובה להם, ולמרות זאת, הם משתפים – לדבריהם – בחופשיות כמויות גדולות של נתונים אישיים.
כך למעשה נוצר אחד מהפרדוקסים העולים מהשימוש הנרחב במדיה החברתית, פרדוקס "השיתוף החברתי".

הסקר שנערך בקרב 15,000 איש ואישה מ-15 מדינות בעולם (ביניהן, ארה"ב, קנדה, גרמניה, בריטניה, רוסיה, הודו סין וברזיל) חושף את התוצאות הבאות: .91% מהמשתתפים טענו כי הם מייחסים חשיבות לטכנולוגיה הדיגיטלית, אולם רק כשליש מהם, 27%, אמרו שהם היו מוכנים להמיר את הפרטיות בגלישה מקוונת נוחה. הפרדוקס נמשך: 85% מהמשיבים ציינו כי הם מעריכים את המעקב הדיגיטלי אחר פושעים וטרוריסטים, אבל 54 רק מהם היו מוכנים להחליף חלק מהפרטיות שלהם, כדי לעקוב אחר הרעים.

באופן לא מפתיע, עלה מהסקר כי בעלי הגילאים המבוגרים יותר, 55 ומעלה, חרדים יותר לנושא פרטיותם. בנוסף, 40% מהנשאלים לא התאימו באופן אישי את הגדרות הפרטיות ברשתות חברתיות. יותר ממחצית מהמשיבים, 51% מהם, אמרו כי העובדה שעסקים משתמשים, מוכרים – או סוחרים בנתונים אישיים – היא האיום הגדול ביותר על הפרטיות.

בהיבט הגיאוגרפי, מבין כלל המשיבים, אלו המתגוררים בארה"ב וברזיל היו הרבים ביותר שאמרו כי פרטיותם נפגעה בשנה החולפת.

מדד הפרטיות של EMC חשף שלושה פרדוקסים בנושא התנהגות הגולשים, בהתייחס לפרטיותם ברשת. האחד, פרדוקס ה"אנחנו רוצים הכול": צרכנים אומרים שהם רוצים את כל הנוחות והיתרונות שמציעה הטכנולוגיה הדיגיטלית, ועם זאת טוענים שאינם מוכנים לוותר לשם כך על פרטיותם.

השני, פרדוקס ה"לא מעוניין לנקוט פעולה": למרות שהסיכונים הנובעים מהיעדר פרטיות משפיעים על הצרכנים בצורה ישירה, רבים מעידים כי הם לא נוקטים כל פעולה מיוחדת כדי להגן על פרטיותם. במקום זאת, הם תולים את האשם בגופים שמנהלים את המידע, כמו למשל ממשלה ועסקים. והשלישי כאמור, נזכר למעלה והוא פרדוקס "השיתוף החברתי".

הסקר מקנה תוקף להערכה, כי התנהגותם של בני אדם משתנה בהתאם לסוגי הפעילות השונים שהם מבצעים באמצעות מגוון ישויות רשת (או סוגי "אני"). בכל ישות הם נוקטים גישה שונה כלפי נושא הפרטיות.

הסקר מתאר שישה סוג ישויות הדיגיטליות ה;נמצאו בסקר: "האני החברתי", אינטראקציה באתרי מדיה חברתית, בדואר אלקטרוני, בהודעות SMS ובשאר שירותי תקשורת; "האני הפיננסי", אינטראקציות עם בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים; "האני האזרחי", אינטראקציות עם מוסדות ממשלה; "האני הבריאותי", אינטראקציות עם רופאים, מוסדות רפואיים וחברות ביטוחי בריאות; "האני המועסק": אינטראקציות עם מערכות ואתרי אינטרנט הקשורים לתעסוקה; "האני הצרכני": אינטראקציות עם חנויות מקוונות.

עבור הצרכנים, נכתב, כי "הסקר מחזק את הצורך בהגדלת המודעות לסוגיות של שמירת הפרטיות ולנקיטת פעולה מתוך אחריות אישית במטרה להגן בעצמם על פרטיותם ברשת".

עבור עסקים, לעומת זאת: "הוא מדגיש כמה חיוני עבורם להבין את טווח התחושות של הצרכנים. ההכרעה בין עסקים מנצחים לעומת מפסידים תיקבע על פי מידת יישום נוהלי הפרטיות הרלוונטיים והמעשיים ביותר שיפגינו העסקים כלפי הצרכנים. ככל שלצרכנים תהיה ברורה יותר מידת מחויבותו של בית העסק לשמירה על פרטיותם, כך גדלה הסבירות שהוא ימשוך אליו יותר צרכנים ויגדיל את רמת מעורבותם בעסקיו".

לסיכום, מציינים  עורכי המחקר כי "ספקי הטכנולוגיה חייבים לסייע לבתי העסק לעמוד במחויבותם לשמירה על פרטיות הצרכנים. לשם כך יש צורך קריטי מבחינתם, למצוא שיטות שישפרו את אפשרויות השמירה על הפרטיות, לכל אורכו ורוחבו של סל המוצרים שלהם, בלי לפגוע בחוויית המשתמש, בביצועים או ביכולות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים