מחשבי MF – עבר, הווה, עתיד!
מאת פיני כהן, אנליסט בכיר ב-STKI
מחשב ה- MF הוא הבסיס עליו התפתח עולם מערכות המידע. ה- MF הנה הפלטפורמה הבשלה ביותר והיציבה ביותר וכבר נאמר בזמנו ש"מה ששכחו ב- MF עוד לא המציאו בסביבה הפתוחה". לדוגמה ביצוע capping שמשמעותו (באופן פשטני) הגבלת העוצמה של שמערכות מקבלות אפשרי ב- MF כבר שנים וזאת לעומת הסביבה הפתוחה שתכונה זו אינה קיימת באופן כללי.
מחשבי ה- MF מטפלים ברובם המכריע של הטרנזאקציות בליבה העסקית של העולמות הקריטיים ביותר- בעולם הפיננסי ובעולמות נוספים כגון מגזרי הממשלה, חברות ציבוריות, בטחון ועוד. אין אח ורע ליציבות הפלטפורמה, התחכום ויכולת הגידול. לדוגמה parallel sysplex – שבו שני מחשבים עובדים כאילו הם מחשב אחד – אפילו אם הם מרוחקים גיאוגרפית ומאפשרים המשך עבודה רצוף גם במקרה שיש תקלה באחד המחשבים.
העליונות של מחשבי ה- MF אינה מתקבלת רק בגלל הטכנולוגיה המתקדמת אלא גם בגלל הצוותים שמפעילים את סביבת ה- MF. מדובר על תהליכי עבודה שהבשילו שנים רבות וההבדל בין תהליכי העבודה בסביבה הפתוחה לבין סביבת ה- MF ניכר לעין בארגונים רבים. בארגוני ה- MF לא יעלה על הדעת שיתבצעו שינויים ללא תאום מראש וללא בדיקה שסביבת הייצור אינה נפגעת. זאת לעומת הסביבה הפתוחה שתהליכים אלו הוטמעו רק בשנים האחרונות ולא בקרב כל הארגונים.
כלומר מדובר על שילוב של היכולות הטכנולוגיות של הפלטפורמה עם היכולות הבשלות של הצוותים שמפעילים את ה- MF.
אם מסתכלים על העתיד ישנם גורמים שמחזקים את סביבת ה- MF וגם גורמים אשר מאיימים על סביבת ה- MF.
בין הגורמים שמסייעים לסביבת ה- MF מעבר לעליונות הטכנולוגית של הסביבה יש לציין שברובם המכריע של המקרים הלוגיקה שכתובה במחשבי ה- MF היא לוגיקה שנכתבה לארגונים במשך שנים רבות ומתאימה לפעילות העסקית הליבתית שלהם כמו "כפפה ליד". רובם המכריע של הארגונים לא צריכים לשנות לוגיקה זו באזור שמוגדר כ- transactional systems ולכן ארגונים אלו ימשיכו לפתח את ה- MF באופן הדרגתי כאשר המערכות החיצוניות למערכות הליבה שמפעילות טרנזאקציות, מערכות שנקראות גם engagement systems מפותחות בסביבה הפתוחה או בענן ומשתמשות בלוגיקה שרצה בתוך מחשבי ה- MF.
גורם נוסף שעשוי לסייע מהותית לסביבת ה- MF היא הטכנולוגיה הידועה בשם IOT – Internet Of Things. כיום, כל פעם שנכנסים לאינטרנט או פותחים את האפליקציה הסלולרית שמפעילה טרנזאקציות MF , על כל מסך מופעלות כמה טרנזאקציות כאלה- כל עוד האפליקציה פתוחה. בעתיד, כאשר יכנסו לשימוש אפליקציות IOT – אפליקציות שפעילות כל הזמן – 24 שעות ביממה, הן יפעילו את ה- MF באופן אוטומטי ולכן עוצמת מחשבי ה- MF תצטרך לגדול.
בין הגורמים שמאיימים על ה- MF ניתן לציין המחסור בכ"א. קשה לשכנע בוגרי מדעי המחשב\מערכות מידע להיכנס לתחום שמוגדר כנישה. גורם מקשה נוסף הוא מבנה העלויות של MF שמשמעותו במקרים רבים היא שכאשר מגדילים את ה- MF לצורך מסוים יש לשלם "קנס לא קטן" לכל התוכנות שרצות ב- MF, אפילו אם לא נדרשות ספציפית למשימה החדשה, מרתיעים לקוחות. עוד גורם בעייתי הוא שנכון להיום לא מפותחות חבילות עסקיות רבות שרצות על MF וכאשר ארגון כן נתקל במצב שבו הלוגיקה המסורתית אינה מתאימה, הארגון יבחר בחבילה (או בענן) והסיכוי שהפתרון החדש יתארח ב- MF אינו גדול. IBM משקיעה רבות בכל הגורמים הבעייתיים שהזכרנו – הכשרת כ"א ויצירה של "פרסטיז'ה מחודשת" לתחום, עדכון מבנה העלויות כך שיתאים לצרכים העסקיים של הארגון וגם משכנעת 
חבילות לאפשר שימוש ב- MF בתור לפלטפורמת ריצה (דוגמה בולטת SAP רץ על MF).
בתור אחד הגורמים הבעייתיים הזכרנו את סוגיית מבנה העלויות בסביבת ה- MF. אולם יש לציין שההוצאה הכוללת (TCO) בסביבת ה- MF אינה בהכרח גבוהה יותר מההוצאה הכוללת בסביבה הפתוחה. אומנם בסביבה הפתוחה יש מגוון של פתרונות אפשריים (חומרה ותוכנה) ולכן יש תחרות. אולם מדובר על סביבה שצריכה הרבה יותר כוח אדם והרבה יותר עבודת אינטגרציה ותחזוקה והרבה יותר השקעה בהקשר של אבטחת מידע– כל זאת לעומת סביבת ה- MF, וגם הוצאות רישוי התוכנה בסביבה הפתוחה עלו באופן משמעותי לאחרונה (בעיקר עם תחילת חישוב עלות התוכנה לפי מספר ה- CORES). לסיכום, המשפט "MF יקר יותר מהסביבה הפתוחה" אינו נכון באופן כללי וצריך להיות נדון ספציפית בכל ארגון.
לסיכום, MF היה, הווה ויהיה!
