מי יוביל את התקשוב הממשלתי?
העדר מטה תקשוב עם מנהל קבוע, שנושא באחריות ישירה, עלול להוריד לטמיון את המעט שנעשה עד כה
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת התכנסה אתמול (ב') על מנת לדון בהגדרת הסמכויות וחלוקת התפקידים בין מטה התקשוב הממשלתי ומטה ישראל דיגיטלית. היוזמה לדיון הייתה של ח"כ אראל מרגלית (העבודה) ובמהלכו אמר המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קטריבס, כי "התקשוב הממשלתי לא צריך להוביל את ישראל דיגיטלית".
תשובתו של קטריבס מעט מוזרה, שכן מעולם לא נדונה האפשרות לחבר בין המטות, לפחות לא עד אתמול. התוכנית להעברת חלק ממטה התקשוב למשרד ראש הממשלה נועדה כדי לאפשר למנכ"ל משרד ראש הממשלה או לנציגו לסייע למטה בתפקודו, לשחרר לו כבלים ביורוקרטיים ובכך לאפשר לראש המטה שייבחר לעבוד בצורה טובה יותר. המציאות כרגע היא שמטה התקשוב הוא גוף שקיים, חי ופועל, אבל ללא ראש מזה יותר משנה. כיום עומד בראשו ממלא מקום.
משום מה, חברי הכנסת, ובראשם ח"כ מרגלית, שאמור להיות מצוי בענייני היי-טק, לא שאלו את נציג ראש הממשלה בדיון את השאלה היותר חשובה: מדוע עד היום, יותר משנה לאחר שכרמלה אבנר פרשה מניהול התקשוב הממשלתי, לא מונה לה מחליף? כיצד יכול להיות שגוף חי, תוסס, שפעילותו כל כך חשובה לתפקוד הממשלה, פועל עד היום בראשות ממלא מקום, מוכשר ומוערך ככל שיהיה? כיצד שר האוצר ואנשיו מסבירים את המחדל הזה, שמשמעותו היא צפצוף אחד ארוך על כל נושא התקשוב והמיחשוב במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי בכלל?
אבנר פרשה בין היתר על רקע חילוקי דעות לגבי סמכויותיה. היא הגיעה למסקנה כי אם הממשלה אינה יכולה למלא בעצמה את החלטותיה בנושא המטה, שכללו הגדרת סמכויות ברורות ואת אופי תפקידה, היכולת שלה להשפיע על משרדי הממשלה קטנה ביותר. לכן היא החזירה את המפתחות. מאז הספיקו למנות ועדת איתור שהזמינה פניות ממועמדים שונים. עשרות מועמדים הציעו את עצמם, אלא שפניותיהם שוכבות כאבן שאין לה הופכין, בין היתר מפני שעד היום, הוועדה לא התכנסה אפילו פעם אחת.
הנזק מאי מינוי מנהל למטה התקשוב – מצטבר
כעת, עם המעבר הארגוני שמדברים עליו למשרד ראש הממשלה, ובאם יקרה, אמור מטה התקשוב לעבוד בצורה עצמאית, עם מנהל שייבחר. הסינרגיה שלו למיזם ישראל דיגיטלית צריכה להיות ברמת רעיונות, מימוש תוכניות והטמעתם במשרדי הממשלה. אלא שכדי שהמטה יעבוד, על הממשלה למנות למטה בעל בית, שירענן את תוכניות העבודה, יגביר את הפעילות של ממשל זמין ויגבש תוכנית אב לטיפול בשורה של נושאי ליבה, שמשרדי הממשלה אמורים לטפל בהם – כולם ביחד וכל אחד לחוד.
הנזק שנגרם מאי מינוי מנהל למטה התקשוב הוא מצטבר. הוא לא נראה בשוטף, בין היתר בזכות הניהול המוצלח של העומד בראשו, רז הייפרמן, אלא שכאמור, הוא מינוי זמני בלבד ולא יכול לקבל יותר מדי החלטות ארוכות טווח. זו ליבת הפעילות של המטה: לחשוב קדימה, לחפש פתרונות לאיחוד תשתיות, ייעול העבודה במשרדי הממשלה וחיסכון כספי לקופת המדינה.
כמו שמקובל במקומותינו, החשש הוא שהמעבר ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה ייצור ואקום שאיש לא יכסה אותו. לא יהיה "אבא" רשמי למטה ואלה שיינזקו הם הלקוחות של התקשוב הממשלתי: האזרחים. המנמ"רים בממשלה ימשיכו לעשות את עבודתם, במסגרת התוכניות הקיימות, אבל העדר גוף על מתכנן ומכוון, שהיה הסיבה להקמת מטה התקשוב, ישפיע מהר מאוד גם על עבודתם. הצרכים והאתגרים הטכנולוגיים מתחדשים כל הזמן. העולם אינו עוצר מלכת והעדר מטה עם מנהל שנושא באחריות ישירה עלול להוריד לטמיון את המעט שנעשה עד כה.
לסיום, כמה משפטים על ישראל דיגיטלית: בישיבה אתמול השתתף ד"ר עדי קפליוק, יו"ר פורום המנמ"רים של השלטון המקומי. הוא העלה בפעם המי יודע כמה את הסוגיה של שיתוף הרשויות המקומיות במיזמי ממשל זמין וישראל דיגיטלית. "לפני שנה הגיש השלטון המקומי הצעה לשיתוף פעולה עם הממשלה", סיפר ד"ר קפליוק לחברי הוועדה. כמובן ששום דבר לא נעשה מאז, מה שמביא למחשבה המדאיגה שגם בנושא חלוקת הסמכויות בין מטה התקשוב לישראל דיגיטלית ימשיכו לא לעשות מאומה. בשורה התחתונה, אין בממשלה אף שר או בעל עמדה חזקה אחר שהתקשוב באמת מעניין אותו. זה היה נכון עד כה ויהיה נכון גם להבא.
תשנו את הכותרת ל:״ מי צריך את התקשוב הממשלתי?״
הגיע הזמן לסגור את התקשוב הממשלתי, בכל המדינות שהקימו גוף כזה הגוף נסגר לאחר מספר שנים של חוסר עשייה וזה בדיוק מה שקורה פה. יאיר פרנק לא ביצע פרויקטים אמיתיים הוא השלים בסופו של דבר פרויקטים שהתחילו בתקופתו של רונן ולאחר מכן ממשיכו אודי ניסימיאן
שינסו לבקש ממנמ"ר משרד המשפטים יאיר פרנק לקחת על עצמו תפקיד זה. הוא ראוי לכך או להפוך את הייפרמן למינוי קבוע.