התחזית: מחסור מדאיג בכוח אדם מקצועי לענפי הטכנולוגיה

המחסור המתמשך נובע בין היתר מהמשך ההזנחה של החינוך הטכנולוגי-מקצועי, שמשפיע באופן ישיר על צה"ל ועל ענף ההיי-טק ● מחקר של IDC שפורסם באחרונה ומאשר את הדברים מאשים את משרד החינוך, אלא שהוא לא הכתובת היחידה

הפתרון - בחינוך. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

המחקר של IDC על מחסור בישראל בעובדים בעלי מיומנויות בענף ההיי-טק, שאת תוצאותיו פרסמנו אתמול (א'), העלה שוב לאור הזרקורים את אחת הבעיות החמורות עמה המדינה לא מתמודדת מזה שנים. הכוונה היא למחסור הולך ומתמשך בכוח אדם מיומן ומקצועי לענפי הטכנולוגיה וההיי-טק. הסקר אמנם התמקד במחסור בעובדים בעלי מיומנויות רשת, אולם מקריאה מעמיקה בו ניתן ללמוד כי מדינת ישראל לא ערוכה לספק לענף ההיי-טק ולשאר ענפי הטכנולוגיה המובילים את כוח האדם שדרוש להם.

המחסור בעובדי רשת הוא נקודה חשובה בפני עצמה. במשך שנים נחשבו התפקידים של מנהלי רשתות, אבטחת רשת ותקשורת אלחוטית למקצועות בעלי חשיבות נמוכה יותר מאחרים, מבחינת תדמית, וההיצע של כוח האדם בתחום היה סביר. אולם המציאות המודרנית, שבה רשתות התקשורת מהוות את עמוד השדרה של הארגונים, תשתית שמאפשרת ביצועים תהליכים וקדמה, יוצרת תלות כמעט בלתי ניתנת לגישור בין העובדים המיומנים ליכולת התפקוד של הארגונים. המחקר של IDC מתריע שבתוך כמה שנים, ישראל תעמוד בפני שוקת שבורה, בהעדר מספיק כוח אדם עם כישורי רשת מתקדמים כמו תקשורת אחודה, וידיאו, דטה סנטר, מובייל, מיחשוב ענן ו-וירטואליזציה.

עורכי המחקר של IDC מציינים בהקדמה לפרסום הממצאים: "כלכלה לאומית הנשענת על ארגונים עם מיחשוב שמתקדם לאט מדי תהיה תחרותית פחות מזו הנשענת על טכנולוגיות מתקדמות".

במסגרת המחקר שאלו אנשי החברה מעסיקים בענף ומנהלי חברות טכנולוגיות מהי רמת הביקוש הצפויה לדעתם למקצועות החשובים בשנתיים הקרובות. התשובות מעלות שהביקוש הגדול ביותר צפוי למקצועות הווירטואליזציה ולטכנולוגיות ענן. אחריהם צפוי ביקוש לכל מקצועות האבטחה ובסדר עדיפות יורד: אנשי חומרה ותוכנה, תקשורת אלחוטית, טלפוניה ועוד.

משרד החינוך – לא הכתובת היחידה
בהמשך מוסיפים העורכים הערת ביקורת חמורה כלפי משרד החינוך וכותבים ש-"אין לו מטרה לבצע הכשרה מקצועית של התלמידים, אלא הוא רואה את ייעודו בחינוך בלבד".

אלא שמשרד החינוך אינו הכתובת היחידה להטחת הביקורת הזו. מדינת ישראל זונחת מזה שנים, כמעט ברמת אידיאולוגיה, את החינוך הטכנולוגי-מקצועי. זה החל עוד בשנות ה-50 וה-60, כאשר למסלול מקצועי נשלחו תלמידים שסומנו כבעלי יכולת נמוכה, כאלה שאין להם סיכוי לסיים בגרות. אחר כך באו גלי העלייה הגדולים מברית המועצות שמילאו את בתי הספר המקצועיים כמו אורט ועמל, ושדרגו את מעמדם בחברה. אבל גם הפוטנציאל של גלי עלייה אלה הסתיים. חלקם כבר עובדים שנים רבות בענפי הטכנולוגיה, רבים מהם יפרשו בשנים הקרובות לגמלאות ואין שום קאדר שיחליף אותם.

בתחילת שנות ה-2000 החלו מספר יוזמות של הממשלה לקידום החינוך למקצועות ההיי-טק והטכנולוגיה. חלק מהכשרת המקצועות הטכנולוגיים מופקד בידי משרד הכלכלה, וחוסר התיאום בין המשרדים מאפשר לכל אחד מהם להפנות את האצבע המאשימה כלפי השני בכל פעם שסוגיית המחסור בכוח אדם עולה. לתקופה קצרה, עקומת הביקוש הצליחה להתיישר עם המצאי הקיים של מהנדסים, אבל המחסור היה ונמשך עד היום.

החינוך הטכנולוגי מקבל כיום תשומת לב גדולה יותר, יש הרבה מאוד התחלות, אבל הסיכוי שהפערים יושלמו בהתאם לביקוש הצפוי קלושים ביותר. ענף ההיי-טק סובל גם מתנודתיות, המושפעת מביקושים בשווקים עולמיים, משברים כלכליים ועוד. כל משבר כזה משפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הורים לאן לנתב את ילדם כשהוא פונה ללימודים על יסודיים ולאקדמיה אחרי צבא.

המכללות שקמו בשני העשורים הקודמים הזרימו כמות גדולה של כוח אדם מקצועי לענף, וגם מאגר זה מסתיים. אין זה סוד כי כמות הסטודנטים שנרשמים ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות הולך וקטן. התחזית של המועצה להשכלה גבוהה היא שבתוך שנתיים-שלוש, מספר הסטודנטים שילך ללמוד באקדמיה יקטן ביותר מ-10% ויותר, בהם גם אלה שהולכים ללמוד מקצועות טכנולוגיים. יהיו לכך תוצאות חמורות יותר והשפעה על התעשייה.

גם צה"ל נפגע מהמציאות הזו. מערכת החינוך לא מזינה לענפי התקשוב בצה"ל את כוח האדם הדרוש להם. המלחמה בעזה הוכיחה את החשיבות של העליונות הטכנולוגית שלנו, החל מכיפת ברזל וכלה בתקשוב הצבאי, שסיפק למפקדים את הכלים לבצע את המשימות שלהם טוב יותר, מדויק יותר ובטוח יותר. צה"ל מוצא את עצמו מכשיר כוח אדם באופן עצמאי, משקיע בזאת משאבים רבים, ואין ודאות שאותם בוגרי מקצועות טכנולוגים בשירות הצבאי ממשיכים אח"כ לעבוד בתעשייה.

השורה התחתונה: המחקר של IDC מעמיד באור מדאיג ביותר את היכולת שלנו להמשיך ולהיות אומת הסטארט-אפים, בהעדר המנוע העיקרי שמוביל את המגמה הזו: ההון האנושי. טוב יעשו מקבלי ההחלטות עם שובם לשגרה אחרי המלחמה אם יתנו את דעתם למציאות עגומה זו, שמשליכה על כל המשק הישראלי, בהינתן העובדה שההיי-טק אחראי ליותר מ-25% מכלל הייצוא מהארץ.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים