חוק הספאם: בית המשפט משנה את כללי המשחק

בית המשפט העליון נתן השבוע פסק דין תקדימי (רע"א 2904/14 זיו גלסברג נגד קלאב רמון בע"מ ואח'), שמבהיר שאלה שבתי המשפט התחבטו בה בשנים האחרונות: מה הסכום הראוי בפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק כשנשלחו לנמען הודעות SMS בניגוד לרצונו?

בפסק הדין קבע בית המשפט נחרצות מספר קביעות שמשנות את כללי המשחק ולמעשה מחייבות את הערכאות לנהוג באופן שונה מזה שנהגו בו עד היום.

הרף העליון הוא נקודת המוצא
בסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשס"ח-2008, הידוע כחוק הספאם, נקבע כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 1,000 שקלים ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה של החוק. עד היום, בתי המשפט נהגו באופן שבו סכום זה היווה את הרף העליון, אליו יש להגיע רק במקרים קיצוניים המצדיקים זאת.

השבוע קבע בית המשפט העליון כי הסכום הזה הוא לא הרף העליון אלא נקודת המוצא, ורק במקרים מתאימים על בית המשפט להפחית ממנו. על בתי המשפט לראות ברף העליון שהציב המחוקק – 1,000 שקלים – נקודת מוצא. "הכלל הוא אפוא כי הסכום הנקוב בחוק הוא סכום המוצא לפסיקת הפיצוי לדוגמה, ממנו ניתן – בנסיבות המתאימות  – להפחית", כתב בית המשפט. "ליישום החוק ואכיפתו…. מתבקש הוא כי מי שמפר את הוראת  החוק על מנת להתעשר, ישלם על כך בממונו".

הנמען לא חייב לבקש להסיר אותו מהרשימה
בית המשפט העליון הבהיר כי לצורך שיגור דבר פרסומת נדרשת הסכמתו המפורשת של הנמען והעובדה שהוא לא ביקש מהמפרסם להסירו מרשימת התפוצה אינה מעלה או מורידה לעניין עצם החבות.

גם קביעה זו משנה את התפיסה שרווחה בבתי המשפט בערכאות הנמוכות, לפיה משלוח הודעות SMS לא מהווה "באמת" פגיעה בנמען.

בפסק הדין מבהיר העליון באופן חד משמעי כי תופעת הספאם מעוררת בעיות במישורים שונים, ובהן בעיות של אבטחת מידע; חדירה למחשבים בלא היתר והפצת וירוסים; פגיעה בפרטיותו של המשתמש ברשת והטרדתו; פגיעה בהתפתחותו של המסחר האלקטרוני; ופגיעה בעסקים בשל אובדן זמן והשקעת משאבים.

האם חלה חובת הקטנת נזק?
שאלה נוספת אליה התייחס העליון היא האם חלה על הנמען חובת הקטנת נזק, משמע – האם הוא מחויב להודיע לשולח שהוא לא מעוניין בקבלת ההודעות?

גם על כך השיב בית המשפט, באופן חד משמעי, שאין חובה על הנמען, קרי: שהוא לא חייב לפעול למען הקטנת הנזק.

"הפיצויים הניתנים על פי החוק הם, כאמור, פיצויים לדוגמה, דהיינו – אינם נגזרים ישירות ממידת הנזק הקונקרטי אשר נגרם למאן דהוא. בפיצויים מעין אלה לא הטיל המחוקק על הנפגע חובה שבדין להקטין את נזקו", על פי פסק הדין.

בית המשפט מדגיש כי אין מדובר באמירה בעלת משמעות סמנטית בלבד, שכן החלה של חובת הקטנת הנזק כפשוטה יכולה להביא לכך שסכום הפיצויים יתאפס כליל.

מה לגבי תובעים סדרתיים?
סעיף 30 א לחוק התקשורת מעודד הלכה למעשה הגשת תביעות רבות, בקלות יחסית, ואין זה פלא שיש שיראו בכך מקור הכנסה נאה בטרחה מועטה. משכך, מבהיר בית המשפט כי כשתובע כלשהו מייצר תביעות חדשות לבקרים, מה שעל פניו עלול להחשיד בתאוות רווח אישי, עשוי בית המשפט לקבל את תביעתו בשיעור מופחת.

כאמור, עצם עמידתו של אדם על זכותו להימנע מקבלת מסרים פרסומיים מספר רב של פעמים לא מהווה בפני עצמו חוסר תום לב, אולם בית המשפט ישקול את תום ליבו של התובע אגב קבלת התביעה וקביעת הפיצוי הראוי.

כאמור, פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה ביותר בתחום זה של חוק הספאם ומחייב את כלל בתי המשפט לנהוג באופן שונה ממה שנהגו בו עד היום.

הכותב הינו שותף המתמחה בדיני האינטרנט, דיני פרטיות, זכויות יוצרים וקניין רוחני במשרד ארבץ, שני, פרמינגר מור ושות', עורכי דין ונוטריון.

אין בכתוב משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך על הכתוב כייעוץ משפטי.