כיצד ההיי-טק האזרחי והצבאי יכול לסייע לדרום?

אחד האתגרים שיעמדו בפני הממשלה והחברה הישראלית מיד לאחר המלחמה, שמועד סיומה לא ברור לאף אחד כרגע, הוא שיקום היישובים הסמוכים לגדר עם עזה. מעבר למענה הביטחוני המתבקש, הם זקוקים למענה בתחומי הכלכלה, החברה ולמעשה, בכל תחומי החיים. הם לא היחידים. היישובים הנכללים תחת ההגדרה עוטף עזה הם חלק בלתי נפרד משטח רחב יותר – דרום הארץ.

ישובי הדרום סובלים במשך שנים מתעדוף נמוך של הממשלה והרשויות, בעיקר מבחינת כבישים, חינוך, מקומות עבודה ותחבורה. בעוד שבאזור המרכז יש שפע של היצע תעסוקה אבל מחסור במגורים, הרי שהדרום משופע בדירות פנויות. אולם, בהעדר תשתיות של מקומות עבודה, כבישים ושירותים, כל הניסיונות להוריד את מחירי הדירות במרכז ומימוש החזון של הפרחת השממה בנגב יורדים לטמיון.

מבצע צוק איתן יכול להיות הזדמנות חד פעמית לתקן את העיוותים רבי השנים הללו ולהביא להפיכת הנגב לאחד המוקדים היותר מרכזיים של ישראל. גם כאן יכול ההיי-טק, הקטר של המשק, להיות המוביל ולהניע את האחרים להגיע בעקבותיו.

באר שבע היא דוגמה טובה למה שאפשר לעשות גם ביישובים אחרים בדרום, עם קצת יוזמה ונחישות. בירת הנגב הופכת להיות מרכז סייבר בזכות מרכזי מחקר ופיתוח שהקימו מספר חברות בעיר ופארק ההיי-טק המוקם בה. עמק הסיליקון של ישראל צריך לעבור מאזור המרכז לדרום – ולא רק לבאר שבע. יש שם מקום בשפע, נדל"ן זול ותשתית תחבורתית הולכת וגדלה.

כך, למשל, באזור התעשייה של קריית גת יש שורה של מפעלי היי-טק וטכנולוגיה, ובראשם מפעלי אינטל (Intel), יצרנית השבבית מספר אחת בעולם, שבכל שנותיה בעיר לא הפסיקה לייצר אפילו דקה אחת, למרות טילים, פגזים ומבצעים צבאיים שהיו באזור. בסמוך אליהם נמצא מפעל הדפוס הדיגיטלי אינדיגו, פרי חלומו של היזם הישראלי בני לנדא, שנמצא כיום בבעלות HP. לידם יש מפעלים נוספים, ויצרנית ומפתחת הדפוס התלת ממדי סטרטאסיס (Stratasys) עומדת לחנוך בקריית גת בחודש הבא מפעל חדש, שיעסיק עוד מאות עובדים.

הממשלה רוצה לקדם את הדרום באמצעות עידוד יזמים ישראליים וזרים לבנות בו עוד ועוד מפעלים. כדי שזה יקרה מהר יותר, פקידי הממשלה צריכים ללמוד להתאפק ולא להוציא את הנשמה ליזמים שרוצים לבנות מפעלים בדרום ואמורים לקבל ממנה הטבות מס. ההיי-טק ידוע כקטליזטור להנעת אלפי עסקים אחרים. כשמפעל היי-טק פורח, פורחים יחד איתו עסקים מתחומי המזון, ההובלה והשירותים, שלא לדבר על תעשיות טכנולוגיות משניות שמספקות חומרי גלם וטכנולוגיה לאותם מפעלים. כך בכל הארץ וכך אפשר שיהיה גם בדרום.

גם צה"ל יכול לתרום
אנחנו עדים במהלך צוק איתן לכך שהטכנולוגיה מצילה חיי אדם ומסייעת למפקדי צה"ל לקבל החלטות טובות יותר. כיפת ברזל מיירטת את הרוב הגדול של הטילים שנורים למקומות רבים בארץ ושום מח"ט או מ"פ לא נע בלי מערכות המידע הצה"ליות, שנותנות לו תמונת שטח מדויקת ורחבה. הפלזמות שכל כך הושמצו במלחמת לבנון השנייה הפכו לכלי חיוני בכל מפקדה, קדמית או אחורית.

הטכנולוגיות הללו מפותחות על ידי חיילים ואזרחים ביחידות צה"ל, בתעשיות הביטחוניות ובחברות שונות. אין כל מניעה שיעשו זאת בנגב בכלל ובבאר שבע בפרט.

ככלל, הצבא עתיד להיות הקטליזטור הגדול ביותר להפרחת הנגב, מעבר למענה הביטחוני שהוא צריך לספק ליישובי עוטף עזה. הכוונה היא לפרויקט ירידת צה"ל לדרום, כשהתקשוב הצה"לי מהווה את חיל החלוץ של פרויקט לאומי זה. את הפוטנציאל הזה מזהים לא רק בישראל אלא גם בחברות רב לאומיות שפועלות בה.

בתקופה האחרונה פקדו את באר שבע בכירי חברות ההיי-טק הענקיות בעולם, כמו EMC ,VMware, יבמ (IBM), דל (Dell) ואורקל (Oracle). כולם היו אורחי ראש הממשלה ושר האוצר. הם באו כדי להזכיר לראשי הממשל בישראל שלא ישכחו אותם אם וכאשר תצא לפועל תוכנית הירידה לנגב. מדובר במכרזים של מיליארדים שהחברות הגדולות מבינות היטב את הפוטנציאל האסטרטגי הגלום בהם.

ירידת צה"ל לנגב היא דוגמה לשילוב תוכנית חשובה, שיכולה להניע את הכלכלה ולהכניס לישראל השקעות אדירות מצד חברות ענק שרק ממתינות לאור ירוק. צריך חשיבה רחבה יותר, בעקבות צוק איתן, הסתכלות עמוקה על כל אזור הדרום ככזה שלפחות בעשור האחרון יזכה לעדיפות לאומית, בדיוק כמו שזכו בזמנו אזורי הצפון, יהודה ושומרון והמרכז. ויפה שעת אחת קודם.