יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע: "יש לנסות להימנע מהקמת המאגר הביומטרי"
הכהן שוחח עם אנשים ומחשבים במהלך כנס שערכה הרשות בשיתוף עם הרשות להגנת המידע האישי של ספרד ● לדבריו, "מצד אחד, יש ליוזמי המאגר כוונות חיוביות של מתן פתרונות יעילים - במיוחד בנושא תעודת הזהות החכמה; מצד שני, מדובר במאגר מידע שיש בו פוטנציאל עצום לשימוש לרעה"
"אני חושב שצריך להשתדל ככל האפשר שלא יהיה מאגר ביומטרי, ואם בכל זאת יוחלט להקימו, יש לעשות זאת באופן כזה שהפוטנציאל שיהיה בו שימוש לרעה יצומצם למינימום". כך אמר בשיחה עם אנשים ומחשבים יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. הכהן, שלקח חלק בכנס שערכה היום (ד') הרשות ביחד עם רשות הגנת המידע האישי הספרדית, ציין עם זאת, כי "בסוגיית המאגר הביומטרי אין תשובה מוחלטת וחד משמעית".
לדבריו, "מצד אחד, יש למציעי הרעיון כוונות חיוביות של מתן פתרונות יעילים – במיוחד בנושא תעודת הזהות החכמה; מצד שני, מדובר במאגר מידע שיש בו פוטנציאל עצום לשימוש לרעה. לכן, האיזון בין הדרישות הלגיטימיות לבין הסכנה המאוד גדולה הטמונה בניצול לרעה של מאגר כזה, יוצר דילמה אמיתית."
הכהן הוסיף, כי "כיום, מידע על אנשים נאסף בכמויות אדירות – בין אם על ידי המדינה ובין עם על ידי גופים עסקיים כגון מנועי חיפוש, ISP, חברות ביטוח, בנקים, ושירותי בריאות. יש חשיבות קריטית לכך שהמידע יישמר באופן הולם, ולא פחות מכך שהשימוש בו ייעשה בהתאם למטרות שבשמן הוא נאסף במקור". לדבריו, "אחד הדברים שאנו מטפלים בהם הוא סוגיית השימוש החורג במידע, כלומר מידע שנאסף למטרה מסוימת, אבל פתאום משתמשים בו למטרות אחרות. אנו מחזיקים בכלים רגולטורים כגון סמכויות פיקוח, סמכויות חקירה, וגם בפתרונות טכנולוגיים לשיפור ההגנה על הפרטיות".
פרופסור ארטמי ראלו, מקבילו הספרדי של הכהן, העומד בראש הרשות להגנת המידע האישי בספרד, אמר, כי יש צורך דחוף להאחיד את הדרישות של הרגולציות השונות באשר לשמירה על פרטיות המידע. כך, למשל, יש למועצת אירופה דרישות שונות מאשר ל-OECD, וכל ארגון בינלאומי פתח בשנים האחרונות ביוזמות נפרדות לקידום מדיניות ופיתוח כלים להגנה על המידע והפרטיות. לדבריו, מצב זה מקשה מאוד על יצירת הגנה אחידה על אנשים פרטיים ברחבי העולם.
פרופסור ראלו ושאר הנציגים האירופים התרשמו לטובה מאיכות מערכות אבטחת המידע המיוצרות בישראל, אשר חלק מהן יוצגו בכנס הבינלאומי להגנה על הפרטיות שיתקיים בחודש הבא במדריד.
המאגר הביומטרי אינו פיתרון יעיל ואינו קשור כלל להוצאת תעודת הזהות החכמה. תעודת זהות חכמה היא תעודת זהות עליה מותקן שבב אלקטרוני קטן שמונע אפשרות לזייף אותה. המידע היחיד שחייבים לאחסן על השבב הוא קוד המאשר שאכן התעודה תקיפה. את הקוד שעל השבב ניתן לקרוא על ידי מכשיר שמורשה לכך בלבד. אין שום צורך לאחסן על השבב (או במאגר מרכזי) מידע ביולוגי של נושא התעודה מכיוון שאת הקוד לא ניתן להעתיק מכרטיס לכרטיס - השבב מונע זאת ולכן הוא נקרא 'חכם'. אילולא חבר הכנסת מאיר שטרית היה פותח במסע הצלב שלו להקמת המאגר הביומטרי, שמטרתו האמיתית היא לדעת איפה אנחנו ומה אנחנו עושים בכל רגע, כבר היו לנו ממזמן תעודות זהות חכמות. אבל שטרית מתעקש להמשיך ולהטעות את הציבור ולטעון שצריך לאסוף מידע ביולוגי, ואף לאגור אותו במאגר מרכזי, כדי להוציא את התעודות החכמות. אנא קראו את מאמרו של דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3754468,00.html