מינה צמח תחליט?

המכרז של לשכת הפרסום הממשלתית לביצוע סקר לאומי בנושא חוק הביומטריה הוא חסר תקדים – לפחות על פי זיכרונם של "זקני השבט" במיחשוב הממשלתי. בכלל, הממשלה ממעטת מאוד לשאול את דעתם של אזרחיה על חוקים – ובוודאי אחרי שהם עברו בכנסת. מטרת הסקר, כך נאמר לנו, היא להכין את הקרקע לקראת קמפיין הסברתי ענק שיערוך משרד הפנים, על מנת לשכנע את האזרחים שכדאי להם להוסיף שבב ביומטרי לתעודות הזהות שלהם.

החוק, כידוע, עבר בתום מאבק משפטי וציבורי רווי יצרים. הוא כולל פשרה אחת עיקרית, לפיה החוק לא יחייב את האזרחים להוסיף שבב ביומטרי, אלא רק אם ירצו בכך. על כן, כדי לשכנע את האזרחים, צריך קמפיין שיסביר במה המדובר. קמפיין כזה עולה הרבה כסף. כדי לסבר את האוזן, קמפיין דומה שערך ממשל זמין עלה כשלושה מיליון שקלים. בטרם הולכים לשפוך את הכסף הזה, מבקש משרד הפנים לברר מה חושב הציבור על החוק.

התומכים בחוק, בראשות ח"כ מאיר שטרית – שיזם אותו, משוכנעים שההיענות תהיה גדולה. הציבור, כך אומרים התומכים, בוגר מספיק ויודע מה קורה בעולם, ועל כן מבין את המשמעויות של הוספות שבב ביומטרי. המתנגדים סבורים שרוב הציבור חרד לפרטיות שלו ולא יתנדב מרצונו החופשי מידע לאח הגדול.

יש לציין, כי החוק אינו לגמרי וולנטרי. על פי מה שידוע כעת, החל ממועד מסוים, אזרחים שעומדים לקבל פעם ראשונה תעודות זהות יוכלו לקבל רק תעודות עם שבב ביומטרי. נקודה זו היוותה גם את אחד מסלעי המחלוקת בנוגע לחוק. המתנגדים טוענים, כי לילד בן 16 עדיין אין שיקול דעת עצמאי מפותח דיו כדי לקבל החלטה מחייבת וגורלית כל כך, ולכן יש לתת להוריו להחליט בשבילו.

ההערכות הרשמיות של משרד הפנים קובעות (למרות שלא ברור על סמך מה) שחלוקת התעודות תיארך חמש שנים. אבל חמש שנים ממתי? המכרז לתעודות זהות חכמות אמנם יצא לדרך כבר לפני כמה שנים, אך המצב הנוכחי הוא שאיש לא יודע בוודאות מתי תונפק התעודה הראשונה. רוב הרכיבים וגורמי התהליכים שאמורים להניע את הפרויקט כבר מוכנים ובמשרד האוצר יש ועדת תיאום בראשות טל הרמתי – סגן בכיר לחשב הכללי, שאמורה להגביר את התיאום בין משרדי הפנים, האוצר וגורמי הביטחון כדי שיניעו את הפרויקט לכלל ביצוע.

במקביל, ממתינים לפסיקתו של השופט יורם נועם בערעור שהגישה קומדע נגד HP בנוגע למכרז היישום של המערכות הביומטריות. אם עד תחילת השבוע הבא לא יפסוק השופט, ימתין התיק לפחות עד אחרי החגים, כאשר בתי המשפט ישובו מהפגרה. אגב, לא נכון יהיה לבוא בטענות לשופט במקרה זה. "מה אתם רוצים ממני", ודאי חושב לעצמו השופט, שאפילו קיבל לפני זמן מה מכתב מהשלטונות שמבקש ממנו להזדרז. הוא בוודאי שם לב שמשרד הפנים, שהגדיר את התביעה הזו כדחופה ביותר, לא דאג להזדרז בעצמו לתת תשובות לבית המשפט ואת התשובה האחרונה הגיש באיחור של חודשים. בכל מקרה גם אם הפסיקה תתקבל לפני הפגרה, עדיין תידרש כמעט שנה לתפעול וליישום, לשינוי חקיקה בכנסת שתאפשר הקמת מאגר ביומטרי ארצי נפרד לתעודות זהות (שלא יהיה קשור למאגר הביומטרי הלאומי) ועוד לא דיברנו על תחילת הייצור בפועל של התעודה. בקיצור: מדובר על תהליך שיתחיל במקרה הטוב – רק בעוד שנה. עם זאת, כשמגלים שהסקר יצא לדרך במקרה הטוב רק ברבעון האחרון של 2010, אפשר להניח ששנה היא מועד קצת אופטימי.

הגיוני הוא שטובי הרעיונאים במדינה שוקדים בימים אלה על דרך מקורית למכור לציבור את האח הגדול הביומטרי. המציאות היא שכיום חלקים גדולים בציבור כלל לא מכירים את הנושא. על כן, סקרים וקמפיינים עלולים להעיר דובים משנתם ולהפחיד את האזרחים יותר מאשר לעודד אותם לרוץ למשרד הפנים ולספק את טביעת האצבע או צילום הפנים שלהם. דרוש פה קמפיין מנצח עם תעמולה רועשת, שימנע את תסריט הבלהות של משרד הפנים: כמיליון וחצי התעודות שיונפקו בשלב ראשון – ישכבו כאבן שאין לה הופכין.

השורה התחתונה: כדי להכין את העם לקראת המהפך הביומטרי, פונה הממשלה לעזרת הסוקרים וחברות המחקר – שיבדקו את הלך הרוח שלנו בנושא. כך, נראה שמינה צמח היא שתקבע האם העם החליט ביומטרי או לא.