חידושים ופריצות דרך בעולם ה-PLM

מאת עמי דניאלי, סמנכ"ל בכיר לניהול ידע במקיט מערכות

בעידן החדש של עולם ה-PLM, חלו, כמעט בסתר, מהפכות שקטות, שיצרו מציאות חדשה ופתח לעידן חדש. ביטוי לכך, ניתן לראות, בטכנולוגיות המתקדמות במערכות ה-PLM, בד בבד עם שינויים ארגוניים ניהוליים, תרבות ארגונית וחשיבה עסקית משופרת. חברות וארגונים, בעלי ראיה חדשנית, התחילו לחשוב בשפת ה-PLM , שדוגלת בקיצור זמן לשיווק, התייעלות, שיפור האיכות, עמידה בתקנים, חשיבה ועבודה שיתופית, בכל הרבדים של הארגון, כולל שותפים וקבלני משנה. הראייה המודרנית מהווה שילוב דסיפלינות (כגון: הנדסת מערכת, פיתוח, הנדסה, ייצור, תחזוקה…) ובעלי עניין, בצורה מקבילית וכמה שפחות דטרמיניסטית. לשם המחשה, למשל, שלב ניהול דרישות, שמאפיין את המוצר, הופך להיות לנחלת כלל הדיספלינות, שלהן יש אינטרס בתהליך האבולוציה של המוצר ובהקשר הנכון והרלוונטי לתהליך. אם נפשט זאת, תהליך האבולציוני והתוכן של המוצר, הופך להיות המרכז והארגון הוא האמצעי למימושו.

דורות ה-PLM
לשם הבנת התהליכים הללו, נבחן לרגע את ההתפתחות הטכנולוגית של מערכות ה-PLM ומשמעותה לארגונים וחברות.

ה-PLM בהתפתחותו, עד כה, עבר לפחות ארבעה דורות:

דור G0 – התאפיין בטיפול נישתי של מחזור חיים של מוצר. בדור זה, ההתמקדות הייתה במידע ובמידע על המידע (Meta Data). לפיכך, גם השם שהיה שגור בזמנו: PDM (Product Data Management) והדגש הושם על ה-Data. רוב המערכות, טיפלו בסוגיות המכניות של המוצר וכמעט לא היו פתרונות לתעשיית האלקטרוניקה והתוכנה. בעלי העניין, היו לרוב מקרב הגוף ההנדסי, כאשר הפיתוח, הייצור, התחזוקה והנדסת המערכת, לא נכללו באג'נדה של ה-PDM. לא מעט חברות, אם לא רובן, "תקועות" בדור זה, גם בעידן הנוכחי.

דור G1 – בדור זה, לראשונה הוזכר המושג PLM (ר"ת Product Lifecycle Management) ולראשונה גם החלו להגדיר את תחום הכיסוי של המושג. תקופה זאת, מתאפיינת במאבק סמוי בין מערכות ה-ERP למערכות ה-PLM ובחוסר מובהקות, של תחומי האחריות של המערכות. מערכות ה-PLM התבססו על אוסף מערכות, שכל אחת היוותה פתרון יחידני לתחום, שעליו הייתה מופקדת. הקשר בין המרכיבים האלה התבצע, בדרך כלל, באמצעות ממשק.

דור G2 – כל המרכיבים אוחדו תחת מסגרת אחת, בבסיס נתונים משותף – Data Modeling אחיד, כאשר לרוב, במערכות המתקדמות קיים מנגנון SOA (ר"ת Service Oriented Architecture), שבין היתר, שולט על כל התהליכים, האדמיניסטרציה וכל השירותים המשותפים לכלל המערכת. בשל שקיפות המערכת, ללא צורך בממשק בין המרכיבים, הושם הדגש על התהליכים, השיתופיות, העדכניות, זרימת המידע והידע ומתן אפשרות להקבלת תהליכים בין המרכיבים השונים של אבולוציית המוצר.

כתוצאה ממהלך האיחוד, נוצרה מובהקות ברורה, של תחומי האחריות של ה-PLM, לעומת מערכות ה-IT האחרות: ERP, CRM, SCM, ובמובן מסוים, אף ישנה לקיחת אחריות על מודולים, שבאופן מסורתי, היו שייכים ל-ERP. כגון: ייצור, תחזוקה, ניהול פרויקטים, ניהול ספקים ועוד. במופע הנוכחי, הדיסציפלינות שהיו סגורים בעולמם ו'ישבו על הגדר', החלו להביע עניין ולהשתתף באופן פעיל, במסגרת ה-PLM. לדוגמא, מחלקות הפיתוח, הנדסת מערכת, התכן, הייצור, השיווק…וכו', החלו

לדבר בשפה אחת (רגולציה ארגונית), ואף גורמי חוץ ארגוניים, כגון: קבלני משנה ושותפי מוצר, החלו להיכנס לתלם הסטנדרטי הארגוני.
במושגים הקונסרבטיביים של ארגונים, זאת בפירוש מהפכה שקטה ותחילתו של עידן חדש. מערכת ה-PLM הפכה להיות, ממושג קיקיוני בדלני, למערכת ארגונית דומיננטית ומרכזית, לאותם ארגונים וחברות, בעלי נכונות לחדשנות, לשינויים ולעמידה בכושר התחרות האגרסיבי בעולם העסקי.

כיום אנו בתחילתו של עידן הדור ה-G3. מה הוא עידן זה ומה צופן העתיד בתחום? על כך, בחלק הבא.