זאב גלצור, יבמ ישראל: "עולם ה-IT עובר מ-'מה אם' ל-'מה יהיה'"

"הדרך שבה אנחנו מנתחים את המידע השתנתה, וכך גם הנתונים ותוצרי המידע המתקבלים. בסופו של התהליך, הדגש עובר להיות ממידע ניהולי למידע תפעולי, שמגיע לאחרוני העובדים בשטח. כך, השאלות שאנחנו שואלים הן כבר לא 'מה אם' אלא 'מה יהיה', כדי שניערך לקראת העתיד" – כך אמר זאב גלצור, מנהל קבוצת התוכנה ביבמ (IBM) ישראל.

גלצור פתח את הכנס שערך הסניף הישראלי של הענק הכחול,  2010 IBM Performance Event. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ב') במלון הילטון בתל אביב, בהשתתפות מאות מלקוחות החברה. המליאה המרכזית הונחתה על ידי יואב יפה, מנהל תחום ביזנס אנליטיקס ביבמ ישראל. במהלך האירוע הושקה גרסה 10 של קוגנוס (Cognos), כלי ה-BI שהחברה רכשה לפני שלוש שנים.

הוא פתח את דבריו בניתוח היסטורי, על מנת להסביר את חשיבות המידע העסקי מבוסס הניתוח. לדבריו, חברות בודדות בעולם שרדו מאה שנים, דוגמת יבמ, "ושאלנו עצמנו כיצד ומדוע שרדנו". התשובה, אמר, היא ההשקעה הרבה במו"פ, העומדת על שישה מיליארד דולרים מדי שנה, מעבר לרכישת חברות. גלצור הסביר, כי ההוכחה להצלחת ההשקעה היא בכך שהענק הכחול הוא שהמציא את המחשב הראשון ואת המחשב האישי הראשון, החברה מובילה בכמות הפטנטים הרשומה על שמה לעומת שאר ספקיות ה-IT, ועוד נתונים דומים.

ההסבר השני להישרדות הענק הכחול, לדברי גלצור, הוא בכך ש-"יבמ חיה בשינוי מתמיד". הוא ציין כמה מהשינויים הגדולים שאירעו בשני העשורים האחרונים. כך, ציין, יבמ עמדה ב-1993 על סף פשיטת רגל והפסידה מיליארדי דולרים בשנה, מה שגרם לה לבצע מספר מהלכים: לעבור לעבוד בסביבות פתוחות, להדק את הקשר בין חלקי החברה, התוכנה והחומרה, ולהיכנס לתחום השירותים. לדבריו, כתוצאה מכך, תוך חמש שנים – מחצית מהכנסותיה השנתיות של יבמ הגיעו מביצוע פרויקטים ואספקת שירותים.

הוא אמר, כי השינוי השני קרה ב-2002. "הבנו שאיננו מסוגלים למכור מוצרי צריכה, כי איננו מספקים ערך מוסף ללקוח", ציין. "לכן, יבמ עברה לספק תוכנות המניבות ערכים מוספים ללקוחות, ונפטרה מחטיבות ה-PC והתקשורת שלה". בנוסף, החברה הפכה מבינלאומית לגלובאלית, ובמקום שכל סניף יעמוד בפני עצמו, החלה בשיתופי ידע ובשיתופי פעולה בפרויקטים בין הסניפים השונים. זאת, לצד התמקדות בארצות מזרח אירופה וברית המועצות לשעבר.

גלצור הוסיף, כי השינוי השלישי קורה בשנים האחרונות. היבט אחד שלו הוא שהחברה יצאה עם מיזם עולם חכם, למתן פתרונות IT בשדות וסביבות שונים, דוגמת ערים חכמות, עולמות התחבורה, ניצול החשמל, טיהור מים ועוד. החלק השני הוא התמקדות בעיקר בארצות BRIC – ברזיל, רוסיה, הודו וסין. כך, הסביר, אלה מהוות מקור ל-20% מהכנסות החברה השנתיות, לצד העובדה שמכלל 400 אלף עובדי יבמ, כמעט רבע מהם (90 אלף) מצויים בהודו. היבט נוסף הוא כניסת הענק הכחול למיחשוב ענן ואספקת תוכנות במתכונת שירות (SaaS), "הבה נרכוש תוכנה כמו חשמל. העולם הולך לשם, ובסופו של דבר זה יגיע".

"דרוש שינוי בטיפול במידע"

ההיבט האחרון הוא מיחשוב עסקי מבוסס ניתוח. גלצור אמר, כי מגמה זו הועצמה בשל המשבר הכלכלי, מביאה יכולת להחזר השקעה מהיר על כלי ה-BI ומקדמת את הארגון בהיבטיו העסקיים. הוא הסביר, כי הדבר קורה בשל התפוצצות המידע והצורך לברור חלקים מהנתונים על מנת לנתחם, לטפל במידע בלתי מובנה ובעזרתו לחזות את העתיד, ולקצר ולייעל את תהליכים בארגון.

"בארגונים רבים, המידע לא מגיע מספיק ומספיק מהר או מגיע מידע לא רלוונטי", אמר גלצור. "המצב הזה חייב להשתנות, בשל הגידול בצרכים העסקיים בארגון". לכן, הסביר, נדרש כיום לטפל בסוגי מידע שונים, בכלי ניתוח שונים ובקבלת תוצרי ניתוח שונים, לרבות טיפול בהיבטי טיוב ביצועים וחיזוי העתיד. בנוסף, יש להפיץ את המידע לגורמים רבים יותר בארגון ולהורידו מרמת ההנהלה.

הוא הציג שתי דוגמאות לכך: "כל העלאת והורדת מכולה בנמל עולה כסף. תכנון נכון של סידור המכולת באנייה בטרם הגעתה לנמל לפריקה יכול לחסוך זמן עגינה וכסף. כך הדבר גם בעת הצורך לתכנן לוח עבודה שבועי של דיילים שנמצאים במקום אחד, צריכים לישון במקום שני, לעבוד במקום שלישי ולהגיע ארצה בהקדם. אלה הן התועלות העיקריות של מיחשוב מבוסס ניתוח עסקי".

גלצור סיים באמרו, כי חטיבת התוכנה העולמית של יבמ רכשה חברות רבות לטובת הרחבת ההיצע בעולמות שיפור הביצועים וחיזוי העתיד. "כך אנחנו עולים מדרגה ומאפשרים לכל אחד בארגון לחבר תובנות עבר, תמונת מצב של ההווה ולתכנן את העתיד. אנחנו משחררים מידע נכון באופן המתאים לכל אחד, על פי דרכו".