מכתב גלוי לשר התמ"ת החדש, שלום שמחון

אדוני השר,

ברכות על תפקידך החדש כשר התמ"ת. נכון, אהבת מאוד את תפקידך הקודם, כשר החקלאות, ואילולי תעלולי היו"ר החדש של התנועה אליה הצטרפת, סביר להניח שהיית מעדיף להישאר שם – בעולם העצים, הגידולים והאדמה. גם תפקיד יו"ר קק"ל, אותו כל כך רצית, התרחק לו בינתיים – אך עם דגש על המילה "בינתיים", כי בפוליטיקה הישראלית, כפי שאדוני ודאי יודע, הכל אפשרי.

לאור מערכת היחסים שלך (אם אפשר בכלל להגדיר זאת כך) עם השר היוצא, בנימין בן אליעזר, סביר להניח שהחפיפה ביניכם לא תתקיים. עובדי המשרד ומנהליו יניחו על שלחנך נושאים רבים שעליך ללמוד וכך תחל כהונתך.

משרד התמ"ת הוא אחד המשרדים החשובים בממשלה. הוא חולש על מגזרים רבים במשק הישראלי, כאשר אחד מהם הוא ענף ההיי-טק ובתוכו המו"פ, באמצעות תקציבי המדען הראשי. להלן כמה טיפים ראשוניים לתחילת הדרך.

אנשי המקצוע המצוינים במשרדך בוודאי יספרו לך, אם לא ידעת זאת בעצמך, שההיי-טק הישראלי אחראי על כמחצית הייצוא של מדינת ישראל, כ-23 מיליארד דולרים. כבר בימיך הראשונים בתפקיד יסבירו לך שני דברים חשובים על הנתון היפה הזה: הראשון הוא שפוטנציאל הייצוא של ישראל גדול לפחות פי שניים, אם לא יותר (כבר היו תקופות בהן חלקו של ההיי-טק בייצוא היה גדול יותר) והשני הוא שהערך של הדולר הולך ונשחק ביחס לשקל. ודאי שמעת על הפעולות בנושא בהן נוקט נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אבל זה לא מספיק. אם תרצה, זו אחת המשימות הראשונות שלך – לסייע לתעשייני ההיי-טק לשמור על עובדיהם, לאפשר להם לקבל תמורה ריאלית עבור הדולרים שהם מכניסים ולמנוע אפשרות של מפולת, שתבוא מצד המטות הבינלאומיים של חלק מהחברות הללו, שלא בהכרח מתחשבות במה שקורה באזורנו.

אם תבקש לעיין בקטעי עיתונות מהחודש שעבר, תוכל לקרוא את המאמרים והכתבות שפורסמו לקראת ואחרי הכנס השנתי הגדול שערך איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בתל אביב, בהשתתפות קודמך בתפקיד. עיון מהיר ילמד אותך שראשי החברות הגדולות בתעשייה – אנשים שעשו הרבה למען המשק בישראל – מסתובבים מודאגים מאוד בימים אלו. הם לא דואגים דווקא לעתיד העסקים שלהם, אלא לעתיד המדינה בכלל.

כדי שהיקף הייצוא יישאר על כנו ואף יגדל, הממשלה שאתה חבר בה חייבת לנקוט במספר מהלכים. בתור התחלה – הגדלת מספר המהנדסים הישראלים המסיימים כל שנה את המוסדות האקדמיים. מזה שנים טוענים ראשי התעשייה, כי הם זקוקים ל-11 אלף מהנדסים לפחות כדי להמשיך ולשמור על הגחלת. בפועל, ישראל מצליחה לנפק בקושי כ-8,000 מהנדסים מדי שנה. בנושא זה, אדוני השר, עליך לשתף פעולה עם שר החינוך, גדעון סער. הוא מודע לבעיה, ואף קיבל מראש הממשלה, בנימין נתניהו, 2 מיליארד שקלים כדי לשקם את נושא התיקשוב במערכת החינוך, אבל זה לא מספיק. המצוקה היא עכשווית ודורשת פתרון מיידי – כזה שאפילו יאפשר לך לגזור את הסרט לפני סוף הקדנציה.

קודמך בתפקיד החל במהלך של האצת שילוב חרדים וערבים בתעשייה. זה מהלך נכון ואפשרי, שכבר עובד בכמה אזורים בארץ. אם אתה שותף לרעיון, יש בידך להמשיך ולהשלים את המיזם הזה. עובדה זו תסייע למלא את אחת המשאלות המרכזיות של התעשיינים, והיא לדאוג לכך שישראל לא תהיה מדינת סטארט-אפים קטנים שנמכרים ונעלמים, אלא כזו שתחזיק פה תעשייה חזקה ומשגשגת, עם חברות שישכפלו את ההצלחה של אמדוקס, קומברס, נייס ואפילו סאיטקס למי שעוד זוכר.

ולגבי אותן חברות ההזנק, בתקציב 2011 אישרה הממשלה לראשונה ארבעה חוקים חשובים לטובת ענף ההיי-טק – ביניהם תיקון לחוק עידוד השקעות הון, שמסדיר את הסדרי התגמול למדינה מחברות שקיבלו מענק מהמדען הראשי. הבעיה היא שעד שהחוק הזה עבר, איש לא קבע לפי אילו אמות מידה גובה המדינה את הפרמיה שלה, והנושא היה נתון למו"מ שנעשה על ידי פקידי האוצר, שלפעמים חצו את גבול הטעם הטוב. הם ודאי לא מודעים לכך שיש לא מעט עסקות שהיו על סף סגירה, אך בוטלו כי המשקיעים החדשים לא הצליחו להסתגל להתחכמות הישראלית. תפקידך, מר שמחון, יהיה לשמור שהחוק הזה אכן יאכף.

ואם כבר עוסקים במדען הראשי, אתה בוודאי יודע שאחד מתפקידיו של שר במשרד שאתה עומד ראשו, הוא לשמור על גובהו של תקציב המדען. יש במסדרונות האוצר בקריית הממשלה מעין ענף ספורט שהתפתח על ידי הפקידים שם, כאשר מטרת המשחק היא לנגוס כמה שיותר בתקציב המדען. "לנגוס", אגב, היא דרך נעימה יותר לומר "להוציא לו את הנשמה". הריטואל קבוע: קודם מקצצים בתקציב, מביטים בשרים ובחברי הכנסת מתריעים, המדען מודיע שאין יותר כסף וחצי מדינה על הרגליים. ואז פתאום מוצאים את התקציבים. בדרך כלל ראש הממשלה מתערב ומוסיף עוד כסף למדען – אם ישירות או אם דרך המשרד. זה קרה גם השנה וזה יקרה גם בשנים הבאות, אלא אם כן תשים לזה סוף.

השורה התחתונה: תפקידך יהיה לשמור על התעשייה, לשמור על המדען הראשי וליזום רעיונות חדשים כדי שההיי-טק ימשיך להיות הקטר של המשק.