להסמיך את הבודקים

ברחבי העולם החלו בשנים האחרונות למסד את נושא ההסמכה של מהנדסי הבדיקות על מנת לתת להם מעמד וסמכות מקצועית חזקה יותר ולבדל אותם מיתר השוק ● בישראל הוקמה ב-2004 העמותה לקידום הסמכות ובדיקות תוכנה, המסונפת לארגון הבינלאומי ● גארי בריזינוב, חבר הנהלת העמותה ומנכ"ל קיו-פוינט, מספק תמונת מצב על התחום כיום

תחום בדיקות התוכנה והבטחת האיכות עבר גלגולים רבים בשלושת העשורים האחרונים. ממקצוע ששויך בדרך כלל לסטודנטים צעירים בתחילת דרכם, הפך לתחום חיוני ביותר. הסיבה העיקרית לכך היא חלחול התובנה שעל תהליך הבדיקות להיעשות בצמוד לסביבת הפיתוח, בטרם סיום פיתוח המוצר. כך ייחסכו לארגון עלויות, תלונות לקוחות וצרות אחרות. על כן, מהנדס בדיקות היושב ליד מהנדס פיתוח כבר אינו מחזה נדיר במרבית בתי התוכנה. עובדה זו הביאה לגידול מהיר בביקוש למהנדסי בדיקות תוכנה, והיום הוא נחשב לאחד מהמקצועות הנדרשים ביותר בעולם התוכנה.

ברחבי העולם החלו למסד את נושא ההסמכה של מהנדסי הבדיקות על מנת לתת להם מעמד וסמכות מקצועית חזקה יותר ולבדל אותם מיתר השוק. בשנת 2002 נוסד הארגון הבינלאומי ISTQB, שהחל לייצר תוכניות הכשרה ברמות שונות למהנדסי בדיקות ולהעניק להם הסמכה בינלאומית. כיום חברים בארגון 47 מדינות ויותר מ-120 אלף מהנדסים.

גם ישראל על המפה. בשנת 2004 הוקם ארגון ה-ITCB הישראלי או בשמו העברי: העמותה לקידום הסמכות ובדיקות תוכנה, המסונף לארגון הבינלאומי. הארגון שם לו למטרה לקדם את תחום הסמכות בדיקות התוכנה בישראל. חברי העמותה, הפועלים בהתנדבות, הם אנשי מקצוע ומהנדסים בתחום.

גארי בריזינוב, חבר הנהלת העמותה ומנכ"ל קיו-פוינט – לשם מה צריך הסמכה?
"זו שאלה נכונה שרבים שואלים אותנו. עמידה בקריטריונים ובמבחני הסמכה, מביאים להעלאת הרמה, לסדר ארגוני, למקצוענות, לשיקוף טוב יותר של איכות התוכנה ובעקיפין – גם להבטחת איכות תוכנה טובה יותר. כמו בכל תחום הנדסי מתקדם, גם בתחום בדיקות תוכנה ישנן מספר הסמכות המוענקות על ידי ארגונים בינלאומיים ו/או מקומיים, לאחר עמידה במבחנים מוכרים ומסודרים. מהנדסי הבדיקות מביאים כיום יכולות המוודאות, כי המוצר עומד בדרישות העסקיות לצד הדרישות הטכניות. צוות הבדיקות הפך להיות חלק אינטגראלי ממחזור חיי פיתוח המוצר ומשולב כבר מהיום הראשון ותכנון המוצר, הצפת סיכונים בטרם העברת המוצר ללקוח ואספקת תמונת מצב לאורך חיי הפיתוח בפרויקט – ובמיוחד בשלבים הראשונים".

כיצד פועל ארגון ה-ITCB בישראל?
"על ידי יצירת מסגרת הולמת ללימוד המקצוע והכרה רשמית של תחום זה, גיבושו והפיכתו להנדסי יותר, מיצובו כגורם המוביל בהתפתחות תעשיית התוכנה, שיוכו של ITCB לארגון בינלאומי, יצירת תכנים ומסגרת לימודית בינלאומית העומדת בקריטריונים בינלאומיים".

אילו מסגרות הסמכה אתם נותנים וכמה זמן זה לוקח?
"כל ההסמכות פועלות יחד למען מטרה אחת – one syllabi for all. ל-ITCB תוכנית הסמכה ייחודית למקצועות בדיקות תוכנה לפי שלוש רמות בינלאומיות מוגדרות: בסיסי, מתקדם ומומחה. כל תוכנית לימודים מועברת לסטודנטים כקורס הניתן על ידי אחד ממרכזי ההדרכה שהוכרו והוסמכו על ידי ITCB ועל ידי חומרים שנבדקו ואושרו גם כן על ידי ITCB.

ה-ISTQB Certified Tester הינה ההסכמה הבינלאומית הראשונה בתחום בדיקות התוכנה שניתנת להשגה בישראל, כאשר העמידה במבחן חיצוני ואובייקטיבי בסיום הקורס (שלא על ידי מרכז ההדרכה אלא על ידי ITCB) מזכה בתואר הבינלאומי. ISTQB Certified Tester ברמה שנבחרה (מוכר בעולם) לתעודה הרלוונטית. הליך זה של הסמכה מקל על הארגונים לזהות את המומחים, לא לסכן את המערכות, ועל העוסקים בענף להתעדכן ולהתמקצע. הכרה זו של ההסמכה והתעודה על ידי הרשויות הן לעוסקים בו והן לארגון הינה קריטית להמשך הפיתוח הטכנולוגי, להבטחת איכות התוכנה, לבדיקות התוכנה להתמקצעות העוסקים בתחום ולסדר בענף".

מהי רמת המודעות לנושא הזה בישראל?
"אני חייב לציין שהיא בקו עלייה. בשנת 2010 השיג ארגון ITCB יעד לא מבוטל של חציית 2,000 מוסמכים – מה שהביא את ישראל למקום השלישי באופן יחסי אל מול יתר 47 המדינות השותפות במיזם. כמובן שהפוטנציאל הוא גדול בהרבה. אני אופטימי".

מהו מעמדו של מהנדס בדיקות כיום?
"הנדסת בדיקות תוכנה, כגוף שעבודתו אמורה לשקף את העמידה בדרישות אלו, הפך לגוף הנדסי מרכזי, הכולל תיכון, תכנון, כתיבת קוד, כתיבת תרחישי בדיקות והרצתם, הטמעת כלי בדיקות, כלי אוטומציה לבדיקות וכלי בדיקות עומסים, שימוש בטכניקות ומתודולוגיות בדיקה חדשניים ומהירים תוך שילוב מנגנוני פיקוח ובקרה על תהליכים".

אילו אתגרים מקצועיים עומדים בפני אנשי המקצוע?
"מעבר והיסט ממערכות מבוססות חומרה למערכות משובצות עתירות מיחשוב ושזורות תוכנה, גרם לצורך גובר והולך בפונקציית בדיקות התוכנה ופעילותיה עבור הארגון. צורך זה יצר את הטריגר למאמצים נרחבים למציאת ויצירת שפה משותפת בין עולם הפיתוח לעולם הבדיקות. גוף מהנדסי הבדיקות וגוף מהנדסי הפיתוח בארגונים השונים למדו לעבוד באופן צמוד תוך שיתוף מידע ואספקת 'תמונת מצב' כבר בשלבים מוקדמים, מה שגרר לעליה חדה ביכולות הטכניות ובבד-בבד לעליית היכולת של גופי הבדיקות להשפיע יותר ויותר בתוך ארגוני הפיתוח וגופי הנדסת המערכת, ובסופו של תהליך – על התוצר הסופי. תוצרים אלו הביאו למצב בו גוף הבדיקות הוסט ממיקום צדדי למיקום מרכזי ואסטרטגי בחברות, גוף המוודא את איכותה של התוכנה הנבחנת".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים