iPad 2: השקה אמביוולנטית

אי אפשר שלא להיסחף אחרי סטיב ג'ובס ● כמה דקות לתוך נאום ההשקה שנשא אמש בסן פרנסיסקו, כבר הרגשתי עד כמה אני רוצה לתפוס מקום בחנות של אפל ולהמתין שם עד ה-11 במרץ ● אבל בבוקר, אחרי כמה שעות שינה, כבר הבנתי שלא רק שאפל לא המציאה את הגלגל, אלא שלחלק מהמתחרים יש אפילו היצע טוב יותר ● ולמרות זאת, קשה שלא לתת כבוד לאפל ● רגשות אמביוולנטיים, כבר אמרנו?

עם הרבה רעש וצלצולים, ואינסוף שמועות מקדימות, הושק אמש (ד') בסן פרנסיסקו הדור השני של ה-iPad – המכשיר פורץ הדרך, שהעיר לפני פחות משנה מתרדמה עמוקה את קטגוריית מחשבי הטאבלט.

אפל (Apple), כידוע, לא המציאה את הקטגוריה הזאת, לא את קטגוריית הטלפונים החכמים ואף לא את קטגוריית הנגנים. עם זאת, הטאץ' שלה (תרתי משמע) הוא שעשה את ההבדל. הגאונות שבממשקים ובעיצוב, הידידותיות, הסקסיות וכו'. את הכבוד הזה איש לא מכחיש, אבל…

המצב שבו נמצאת היום אפל שונה לחלוטין ממה שהיה לפני שנה. כל חברה שמייצרת טלפונים סלולריים או מחשבים נכנסת לתחרות מול אפל עם מכשירים מתחרים, ובהתחשב בכך שמכשירי אנדרואיד (Android) סלולריים מתחרים נמכרים היום יותר ממכשירי iPhone, ובכך שלמערכת ההפעלה הגוגלית יש גם גרסה מיוחדת התואמת למחשבי טאבלט – היינו מצפים לקצת יותר מהדור השני של ה-iPad.

האמת היא שההפתעה הגדולה שסיפקה אתמול אפל לא הייתה המכשיר עצמו, אלא עצם ההופעה של סטיב ג'ובס, מנכ"ל וממייסדי החברה. הוא עדיין בחופשת מחלה, ואיש לא יודע מתי אם בכלל ישוב ממנה, אבל המסר לעולם היה: אצבע משולשת לכולכם… אני פה… חי ונושם… ויש לי מה להגיד, ותראו איך אני אומר את זה. כצפוי, מניית אפל מיד עלתה בכמעט אחוז עם ההכרזה, וזו של מוטורולה (Motorola) צנחה בכמעט 4%.

ג'ובס סוחף וכריזמטי. הוא עושה לך חשק לרוץ כבר עכשיו ולתפוס תור בחנות של אפל, ולהישאר שם עד ה-11 במרץ, וכך להיות בין הראשונים שיוצאים מהחנות עם הקופסה הנחשקת ביד. אבל אחרי שישנים על זה, מתעוררים בבוקר ומגלים שלא קמנו לעולם חדש. ממש לא.

אז מה קיבלנו? שיפורים בחומרה. מצוין, אבל גם המתחרים כבר נושאים מעבדים כפולי ליבה. שתי מצלמות. גם מצוין, אבל גם למתחרים יש, והיה די ברור וידוע מראש – כמכשיר שמהותו צריכת מולטימדיה, היה יותר ממוזר אם הגרסה החדשה לא הייתה מאפשרת שיחות וידיאו ויצירת וידיאו, במיוחד כשכל המתחרים כבר מספקים את הצורך הזה.

אז מה אין במכשיר החדש? אין תמיכה ברשתות דור 3.5 ומעלה. אין רכיב NFC. אין שקע USB או כרטיס, או איזשהו חיבור פנימה – הכל רק החוצה. נמשיך להתמודד מול תוכנת iTunes המרגיזה. אפל לא חוללה שינוי דרמטי ביכולת לחבר אביזרים לטאבלט, עדיין רק יציאה אחת והכרזה על כבל חיבור לטלוויזיה ב-HD במחיר מדהים של 39 דולרים. אין גם שיפור בתצוגת המסך – הגודל נשאר כשהיה, 9.7 אינץ', בהפרדה של 1024×768 פיקסלים, מה שיוצר רזולוציה של 132 פיקסלים לאינץ'. מסך הרטינה של ה-iPhone 4, למשל, מציג בהפרדה של 326 פיקסלים לאינץ'. אולי בשנה הבאה נראה שינוי. אין גם שום פתרון לאי היכולת לראות סרטוני פלאש (Flash) המוצגים באתרים. אין גם שום שיפור בקישוריות הבלוטות' – רק ממכשיר אפל למכשיר אפל.

וזהו. בערך.

אז איך תישאר אפל בפסגה בכל זאת? שני דברים: יישומים ומחיר.

בקשר ליישומים – לאפל עדיין אין מתחרה רצינית. ג'ובס טרח לספר שבחנות היישומים כבר יש 350 אלף יישומים שמתאימים ל-iPhone ול-iPad, ומתוכם 65 אלף יישומים שנכתבו או הותאמו במיוחד ל-iPad – לעומת 100 יישומים למכשירים המתחרים, שהותאמו במיוחד למחשב טאבלט (ולדבריו, "נדמה לי שהיינו נדיבים במספר הזה").

אפל שילמה לאחרונה סכום עתק של 2 מיליארד דולרים למפתחים, שהרוויחו אותו על היישומים שכתבו. 200 מיליון מנויים לחנויות של אפל, שהזינו את כרטיס האשראי שלהם וצורכים תכנים מהחברה הם באמת סיבה נהדרת למה מפתחים ימשיכו לפתח יישומים לאפל – יש להם ערוץ פתוח לארנקים של 200 מיליון משתמשים בעולם.

בנוסף, אפל הציגה אתמול באירוע ההשקה שני יישומים מדהימים, שרק הם בפני עצמם יכולים לגרום לאנשים לקנות דווקא את ה-iPad ולא מכשיר מתחרה. שני היישומים יעלו 4.99 דולרים ויהיו זמינים בחנות ב-11 במרץ. האחד מהם הוא תוכנה מדהימה לעריכת וידיאו, והשני – תוכנה מדהימה לא פחות לעריכה ויצירת מוסיקה. כדי לתפעל את שני היישומים לא חייבים להיות מומחי מולטימדיה או מוסיקאים מקצועיים. כל חובב מתחיל יכול. "כל אישה יכולה"… במשיכות אצבע קלילות הודגמה יצירה של סרטונים משולבי קול וקטעי מוסיקה, שדורשת בדרך כלל תוכנות מקצועיות וידע לא פחות מקצועי על מחשב מולטימדיה חזק. וואוו.

ונקנח במחיר. היה מדהים לראות את סטיב ג'ובס עומד על הבמה ומתגאה דווקא במחיר הזול של ה-iPad לעומת המתחרים. מי היה חולם שאפל, זאת ששומרת על המיתוג האליטיסטי שלה, תנסה לשכנע אותנו לקנות מכשיר שלה בגלל שהוא זול (!) יותר? זו, מסתבר, התשובה של אפל לתחרות הגדולה.

בקטע הסיום שלו על הבמה, הכריז ג'ובס ששנת 2011 עומדת להיות שנת ה-iPad 2, כמו ששנת 2010 הייתה שנת ה-iPad. "האם שנת 2011 תהיה שנת החקיינים?", שאל ג'ובס ושלח עקיצה למתחרים. אז זהו, שלדעתנו שנת 2011 לא תהיה שנת ה-iPad 2, אלא באמת תהיה שנת הטאבלטים, גם אם קוראים להם חקיינים, או מעתיקנים, לא משנה מה.

עם צפי של אנליסטים למכירות של 50 מיליון טאבלטים בעולם בשנת 2011, סביר להניח שאם נתח השוק של אפל בתחום עומד היום על 90% (לדברי ג'ובס), המספר הזה ירד השנה, מפני שה-iPad 2 מאכזב, ומפני שהמכשירים המתחרים יהיו טובים ממנו.

אבל – וזה אבל חשוב – יש כבוד למרות הכל…

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יוני

    יופי נחמה כשתחזותייך יתבדו לא תוכלי לחזור בך כי כתבת הכל שחור על גבי עיתון את ממש רחוקה מהמציאות ואני לא חובב אפל אבל אני בפרוש יכול לומר לך שאם כל החסרונות של האיפד אין לו מתחרים כמו לאיפון 4 , ה GALAXY של SAM לא מתקרב לאף אחד משני המכשירים וכדי לצאת מהלוק של אפל יש את ה JAILBREACKING

  2. חני

    כשאפל מוכרת מוצר..כי הוא יותר זול.....מה זה אומר בעצם??...שיעלה יקר להחזיק אותו. צודקת נחמה!...הנחמה אצל החקיינים...! נחכה בסבלנות.

אירועים קרובים