יהל זילכה, מגמה: "המטרה של קרן SOLID – להקים 15 יזמויות חדשות בשנתיים-שלוש הקרובות"

"קרן ההשקעות החדשה SOLID לא נועדה להחליף את הקרנות בהשקעה בחברות שבבים, אלא לסייע ליזמים להתקדם עם הרעיונות עד שאלה יהיו מוכנים להשקעה רגילה", כך אמר יהל זילכה, מנהל שותף בקרן הון-הסיכון מגמה ונצ'רס פרטנרס. זילכה הציג את SOLID, שעליה הכריזו בשבוע שעבר הקרנות מגמה, כרמל ג'מיני וג'ניסיס, במפגש מועדון השבבים הישראלי שהתקיים אתמול (ד'), בניהולו של שלמה גרדמן.

לדברי זילכה, "אנחנו מאמינים שעלינו לעזור ליזמים ולתת להם את הדחיפה הראשונית. לכן שיתפנו פעולה והקמנו קרן שאינה ישות משפטית אלא קרן וירטואלית, שלה הקצינו מיליון דולרים ומטרתה לתת מענקים של כ-75 אלף דולרים ליזמים בתחום ה-Fabless. ההחלטה על מתן המענקים תתקבל על ידי קבוצה של מומחים. יצרנו קשר עם מספר יזמים מאוד מנוסים, ביניהם אייל ולדמן ממלנוקס, בועז איתן מסייפן, דב מורן מאם סיסטמס, ישראל צידון מהטכניון ואהרון אהרון, והם יהוו את ועדת ההשקעות, ולא נציגי הקרנות".

הוא אמר, כי "המסננת של הקרנות היא מאוד דקה, ואם נציב ארבע מסננות כאלה ביחד – שום דבר לא יעבור. המטרה שלנו הפוכה: לעודד ולהקים 15 יזמויות חדשות בשנתיים-שלוש הקרובות. אם נצליח, זה יהיה הישג מדהים לתעשייה".

"יש כאלה שיגידו: מה זה 75 אלף דולרים? אי אפשר לעשות שום דבר בתחום השבבים עם סכום שכזה", הוסיף זילכה. "לכן, חשוב להדגיש, כי המטרה היא התחלה (Kick start). הכסף הזה מיועד למחקר Pre- Feasibility (קדם ישימות), והוא נועד לממן את המיזם במשך חצי השנה הראשונה, כדי שאפשר יהיה להגיע לאיזושהי אבן דרך".

זילכה ציין, כי "מעבר למהלך צירפנו ובנינו סביבה שלמה (Eco Systems), הכוללת את משרדי עורכי הדין מיתר ליקוורניק וגרוס קליינר, שהצטרפו ונותנים שירותים חינם במשך שנה. פירמת רואי החשבון E&Y תסייע במשך שנה בתחום הכספים לחברות שיהיו ראויות למענקים. חברות כמו סינופסיס, קיידנס ומנטור ייתנו שירותי תכנון או כלים ליזמים, ואנחנו מדברים גם עם SMIC ועוד חברות".

בהמשך הערב התקיים רב שיח בנושא שיתוף הפעולה בין תעשיית השבבים בפרט וההיי-טק בכלל לבין האקדמיה, שבמהלכו הוטחו האשמות הדדיות. נציגי התעשייה האשימו את האקדמיה בקיפאון תוכני ובאי מילוי הצורך בהכשרה, ואילו נציגי האקדמיה אמרו, כי בהשוואה לעולם, התעשייה בארץ לא משקיעה בכספים המיועדים לשדרוג מעבדות ובסיוע בהוראה.

יואב הוכברג, מנכל הפיתוח האסטרטגי באינטל (Intel) ישראל, אמר ש-"קצב השינויים בעולם גורם לכך שהמימושים הם כאלה שאף חברה, אוניברסיטה או גוף אחר לא יכול לפתור את הבעיות בעצמו, ורק שיתוף פעולה בין גופים שונים מדיסציפלינות שונות יכול לתת לנו סיכוי להגיע לפריצות דרך. אנחנו, בתעשייה, חושבים שהאקדמיה קפאה 20-30 שנים. יש יותר צורך לאנשים שיודעים RF, קיים מחסור במהנדסי אותות מעורבים ובאנלוג, ואתם באקדמיה לא מתייחסים".

פרופ' אדם שוורץ, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אמר שהבעיה היא מחסור באנשי סגל. "50% מהזמן שלי כדיקן פקולטה הולך על גיוס אנשי סגל", אמר. "יש לנו בעיה לגייס אותם, כי האוניברסיטאות המובילות בעולם מתחרות על כל הפול של כל האנשים בעולם ומקצות שכר, במיוחד בתחום של מעגלים מהירים ואנלוג. בארץ הדבר אסור. בפקולטה להנדסת חשמל מלמדים 1,700 סטודנטים עם 47 אנשי סגל ובפרינסטון מלמדים 300 סטודנטים עם 50 אנשי סגל". הוא הוסיף, כי הפתרון לכך הוא "מסובך" וכי "אני לא חושב שהוא בידיים של התעשייה. הגשנו תוכנית להנהלת הטכניון לשפר את המצב הזה. בטווח הקצר נוכל להביא מרצים מבחוץ. אי אפשר לייצר חברי סגל".