הטורקי שמעבר לענן

בדיונים על הענן השיח המקצועי עוסק בדרך כלל בטכנולוגיות: חומרה, תוכנה, תקשורת ועוד. הנושא האנושי שמסביב לענן כמעט ואינו נדון. לכאורה מדובר בתהליכים שקופים שאמורים להקל על עבודת המשתמש או למקד אותו בנושאים אחרים. אבל האם חשבתם על כך שכאשר אתם מבקשים לקבל שירות שכזה, מי שמבצע אותו זה לא מחשב, לא תוכנה ואפילו לא איש מחשבים? האם העליתם על דעתכם שאת השירות מספקים "הטורקים המכניים"? את זכויות היוצרים לשם הלא תקין פוליטית הזה הן של אמזון (Amazon). מסתבר שהחברה, שידועה בפעילותה הדינמית בתחום הענן, מפעילה בכל רחבי העולם, באמצעות הרשת, הרבה מאוד אנשים, לאו דווקא טורקים אבל בעיקר בחלק המזרחי של כדור הארץ, שמבצעים עבודות עבור לקוחות אמזון, תמורת סכומים מגוחכים של דולר וחצי לשעה.

אם תכנסו לאתר של אמזון תוכלו להיחשף לשירות ואפילו להירשם אליו. אתם משלמים רק לאחר שקיבלתם את העבודה והיא לשביעות רצונכם. ואיך מודדים שביעות רצון? גם לזה מצאה אמזון פתרון יצירתי: התוצר של העבודה שלכם עולה לרשת ומועבר לגולשים שמחוברים לשירות והם מחווים את דעתם או מכניסים תיקונים לעבודה שאותו "טורקי" אלמוני עשה. כמובן שעבודה שזוכה לרייטינג נמוך לא מתקבלת וכך מבטיחה לעצמה אמזון איכות שירות גבוהה יחסית.

את הסיפור הפיקנטי הזה סיפר עדן שוחט, מנהל שותף בקרן ג'נסיס, בוועידת CloudCon של אנשים ומחשבים שנערכה בשבוע שעבר. שוחט היה אחרון הדוברים במסלול Emterprise, שהיה אחד משלושת המסלולים שנערכו בוועידה לאחר המליאה המרכזית. שוחט החל את הרצאתו בתרומה משלו להגדרת ענן, על ידי השוואה מקורית לשירות שאתה מקבל מאתרי פורנו. "ענן", אמר שוחט, "הוא שירות שבו ללקוח אין שום מערכת יחסים עם החברה שנותנת את השירות, לא מעניין אותך היכן הוא או היא יושבים ומה הם עושים בחיי היום יום שלהם".

אמזון הלכה עם ההגדרה הזו צעד אחד קדימה, והיא מציעה עשרות סוגים שונים של שירותים ללקוחותיה בכל העולם, ואם מנסים לאפיין אותם הרי ש"מדובר בסוגי שירותים ששום מחשב לא יכול לתת אותם", כדברי שוחט. "מצד אחד מדובר על סוג של עבודות, כמו למשל תיכנות, שהן מאוד מאוד ייחודיות וחכמות, ורק לאנשים בודדים יש את הידע הדרוש לבצען, או לחלופין עבודות פשוטות שלא כדאי להפעיל מערכות תוכנה חכמות כדי לבצע אותן", מסביר שוחט. ויש לכך גם סיבה כלכלית: את מרבית העבודות אתה יכול להשיג בעלות של דולר וחצי לשעה ואפילו בפחות, ואיך שלא תחשב את זה, אתה מגיע לעלויות זולות יותר. לדברי שוחט, פרופיל האנשים שעוסקים בעבודות אלו הוא מגוון, החל מכאלו שעושים זאת לפרנסתם, במקומות מסוימים בעולם זו הכנסה לא רעה, ואחרים להנאתם או כעבודה נוספת. לא ידוע על ישראלים שעובדים בתעריפים אלו, ואם יש כאלו הקוראים מוזמנים לספר לנו.

לפני ששוחט עלה לבמה, אמר ברק רגב מגוגל (Google) ישראל כי אין שחר לטענה שבעקבות מעבר לענן יפוטרו אנשים. "אף עובד לא פוטר היום ולא יפוטר, כי כולנו יודעים באיזה לחץ ועומס נמצאים אנשי התשתיות בארגונים, הוצאת חלק מהשירותים החוצה לענן תאפשר להם להתמקד בדברים האמיתיים", אמר רגב.

דובר נוסף במסלול הזה היה מאיר אדלר, ה-CTO של CA, שאמר כי "החברה נכנסת לענן במשבצת של אופטימיזציה, שליטה וניהול כל המערכות שעובדות בענן ומחוצה לו. כאשר הולכים לענן, מנהלים לא מחפשים אנשים שיבנו להם מודל עסקי חדש, להיפך, באים לחברות כמו CA ואומרים: תעשו לנו יוטיליזציה של כל הכלים והמערכות בארגון, תעזור לנו לנהל ולשלוט, על מה שבענן ומה שלא, ולשם כך, תעזור לנו למדוד הכל".

אלי כהן מטריפל סי פירט את השירותים החדשים שהחברה שלו נותנת בענן, כולל שירותי דואר כ-ISP. כמו כן התייחס כהן לענן ההיברידי שטריפל סי עומדת לאמץ, בין היתר כדי להתגבר על מחסום הפחד אצל המנמ"רים. אלירן אשל, הציג את הפתרונות של CTERA, המפתחת ומציעה פתרונות גיבוי ואחסון לתחום הענן, בעזרת הענן ההיברידי. החברה זכתה לא מכבר בפרס מיוחד מטעם המגזין CRN והיא עושה חיל בכל העולם.

שורה תחתונה: הענן בשוק הארגוני נראה קרוב מתמיד, והחברות הספקיות מעריכות שזה יהיה חלק מהטרנד בתוך כמה שנים, ולכן הן משקיעות בפתרונות מגוונים ויצירתיים כדי למשוך כמה שיותר לקוחות לענן, כולל שילוב של כוח אדם אנושי, אלמוני, שעוזר לעננים להתקרב אלינו עוד יותר.