שקיפות תחת איום

הודעתה של סאפ (SAP) לפיה היא עלולה להיפגע מהתמורות הנוכחיות במזרח התיכון, טומנת בחובה משמעות רחבה ביותר. זו לא "סתם" עוד הודעה רשמית של חברה בורסאית, הממלאת אחר כללי השקיפות כלפי בעלי המניות שלה, אלא כאב ראש חדש למנהלים ומקבלי ההחלטות בחברות גלובליות באשר הן.

במה המדובר? אחת המהפכות הגדולות שהביאה הקדמה לעולם הבלתי-חופשי, היא מהפכת השקיפות. המדובר באותה השקיפות שאילצה מנהיגים לא-נאורים לחשוף את פעילותם לעיני כל ולדווח אודות כספים ומשאבים שברשותם, ובעיקר כאלה שהגיעו ממקורות חיצוניים, כמו הבנק העולמי, האו"ם, קרנות בינלאומיות ועוד. אחד התנאים שהוצבו בפני הממשלות הללו בטרם קבלת המשאבים, הוא הטמעה של מערכות ERP בכל הזרועות הציבוריות – ממשל, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, מוסדות רווחה ועוד. זאת, על מנת ליצור שקיפות, לייעל את ניהול המערכות ולוודא את תקינותן. התהליך הזה כבר מתנהל בשבע השנים האחרונות, ולא רק במזרח התיכון – אלא גם באפריקה ובמדינות מתפתחות אחרות. האחיזה של סאפ באותן מדינות היא רחבה ביותר, וכפי שצוטט בידיעה הבוקר, במדובר בביזנס לא קטן.

גם לישראל, מעבר להיותה חלק מהמזרח התיכון, יש תפקיד חשוב במשחק זה – בהפצת מערכות מיחשוב ארגוניות במדינות העולם השלישי. את התפקיד הזה מילא יהודי בשם מייק מאייר, שהגדרת תפקידו הרשמית היא סגן נשיא בסאפ לתוכניות פיתוח עסקי מול סוכנויות בינלאומיות. בפועל, ובעזרת הדרכון האוסטרלי שלו, הוא שימש כמעין שגריר נודד של סאפ בכל אותן מדינות מתפתחות. משימתו היתה לוודא שכל אותן מדינות אכן מיישמות את עקרון השקיפות על בסיס מערכות ה-ERP. מאייר נחשב לדמות מאוד מכובדת באותן המדינות, שכן האישור שלו הוא שאפשר למנהיגיהן לקבל כספים רבים. פעולות דומות ננקטו גם בחברות המתחרות, כמו יבמ (IBM), מיקרוסופט (Microsoft) ואורקל (Oracle) – שם עבד מאייר לפני שעבר לסאפ.

בדיעבד, כפי שאנו למדים ממה שקורה כעת באותן מדינות, גם מערכות ה-ERP המתוחכמות ביותר לא היו מצליחות למנוע משליטים מסוימים להמשיך ולשדוד את קופת המדינה על חשבון אזרחיהם. כעת, כאשר המציאות במדינות הללו נזילה למדי, ויש סיכוי שחלק מאותם שליטים ייעלמו, לא ברור האם אותן הבנות שהושגו עם העולם המערבי יכובדו בעתיד. המשמעות היא פגיעה ישירה במוסדות ובגופים שקמו באותן המדינות, אך גם פגיעה בחברות כמו סאפ – שמעורבות בתהליכים אלו, ונסיגה של כמה עשרות שנים לאחור.

ככול הידוע, סאפ היא החברה הראשונה שמצאה לנכון לפרסם אזהרה מסוג זה, אבל היא לבטח לא האחרונה. למרבית החברות הרב-לאומיות יש אינטרסים רבים בעולם הערבי ובמדינות אפריקה. התחזקות הזרם הפונדמנטליסטי והתגברות השנאה למערב – בין היתר על רקע חיסולו של אוסמה בין לאדן – מנהיגה של אל-קעידה, עלולות לבוא לידי ביטוי גם במערכות היחסים העסקיות.

המסקנה שחברות כמו סאפ ודומותיה יצטרכו להגיע אליה, היא שכאשר יוצעו להן עסקים במדינות לא-דמוקרטיות – גם אם בשליחות מוסדות כמו הבנק העולמי או האו"ם – עליהן יהיה לתת משקל רב יותר למרכיב הסיכון שבפעילות שכזו והשלכותיו על תוצאותיה העסקיות של החברה. זוהי סוגיה חדשה ומעניינת שעל העולם הכלכלי-המערבי להתמודד עימה ברצינות. כעת צריכים המנהיגים העסקיים לקבל החלטות עסקיות המבוססות בין היתר גם על התרחשויות פוליטיות. נזכיר רק שההשלכות של החלטה כזו או אחרת יכולות להיות הרות אסון עבור אותן מדינות שכבר הצליחו לעשות כברת דרך ארוכה לפתיחות, שקיפות ונאורות. כעת, לצערנו, עלול הכל לקרוס. ימים מעניינים.