דרוש: שידוד מערכות ב-IT הממשלתי

באופן לא שגרתי, כלל דו"ח הביקורת השנתי 61-ב', פרקים נרחבים יחסית המשקפים ליקויים חמורים ב-IT הממשלתי ● הדרך היחידה להתחיל ולטפל בכל הליקויים הללו - חלקם חמורים עד כדי זעזוע - היא לקדם את מינויו של מנמ"ר ממשלתי ● רק ממלא תפקיד שכזה יוכל להזיז משהו

מבקר המדינה הגיש אתמול (ג') את דו"ח הביקורת השנתי, 61-ב'. באופן חריג למדי, כלל הדו"ח הפעם פרקים נרחבים יחסית שמתייחסים לליקויים בתחום מערכות המידע במשרדי הממשלה השונים. הביקורת המשותפת לכולם עסקה בתשתית IT ישנה, העדר ניהול נכון של משאבים וצורך דחוף בהשקעות ושדרוג מערכות שנועדו לשמר מידע חשוב. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את הליקויים במערכות השו"ב של מערכת הביטחון, שהתפוקה שלהן בזמן חירום אמורה להציל חיי אדם.

החלק החמור ביותר בדו"ח עסק במינהל מקרקעי ישראל. המינהל מצוי בשנה האחרונה באור הזרקורים לאור משבר הנדל"ן המתמשך – עליית מחירי הדירות והמחסור החמור בקרקעות. המינהל, כידוע, מחזיק ב-95% מקרקעות מדינת ישראל. כאשר מדברים על מחסור בנדל"ן, מתבססים על נתונים שמנוהלים על ידי מערכות המידע של המינהל. אולם, כאשר המבקר קובע שהנהלת המינהל לא קבעה מדיניות מיחשוב ולא עקבה אחר עבודת אגף מערכות המידע, עולה החשש הכבד שיתכן שחלק מהנתונים עליהם מתבססים מקבלי ההחלטות במשק – אינם נכונים.

המבקר קובע, כי חלק גדול ממערכות המידע לניהול המקרקעין של המינהל, פותחו בשנות השמונים – ועל כן מיושנות. כדי לקדם פרויקטים שיטפלו במצב הנוכחי, דרוש הרבה יותר ממנמ"ר חזק במינהל; יש צורך בהתערבות מנמ"ר ממשלתי בעל סמכויות, שיוכל לדאוג לתקציבים ולסייע להנהלה לקבוע מדיניות. זוהי דוגמה קלסית לסיטואציה שבה מנמ"ר – חזק ככול שיהיה – לא יכול לבצע שינויים ללא ארטילריה חיצונית, ולו רק מפני שיש לו הנהלה שנושא מערכות המידע והמיחשוב כנראה לא מופיע בכלל בסדרי העדיפות שלה.

בפרק אחר מתייחס המבקר לניהול לקוי של רשומות אלקטרוניות במשרדי ממשלה שונים – אלו האמונים על שמירת המידע בארכיונים ובגנזך המדינה. אין זו הפעם הראשונה שבה המבקר מטפל בנושא זה. המדינה קבעה שורה של תהליכים לניהול הארכיונים הלאומיים שלה, אך מבדיקה של המבקר עולה, כי אלו נעשים עדיין בשיטות שמקורן לפני המנדט – וזאת למרות שינויים טכנולוגיים מפליגים שחלו בעולם והביאו לפיתוח כלים ומתודולוגיות שנפוצים כיום בשוק אצל מרבית הספקים. כל שצריך לעשות הוא לבדוק, לשאול וליישם.

הכשל החמור ביותר הוא העדר מדיניות אחידה של דרכי השימור. רוצה לומר, שכל משרד מאחסן ומתעד את המידע שלו כפי שמתחשק לו. אין עין מבקרת ובוחנת. מכאן ועד ליצירת מציאות של מגדל בבל – הדרך קצרה מאוד. אם לקרוא בין השורות בדו"ח המבקר, אנו קרובים מאוד למצב זה. השלב הבא הוא פגיעה חמורה בחופש המידע וביכולת של האזרחים לדלות מידע בעוד שנים רבות.

גם הליקויים במערכות השו"ב של פיקוד העורף כוללים היבטים של מערכות מידע, שכן מערכות אלו מבוססות על כלים ומערכי מיחשוב. זו דוגמה מטרידה לגוף שנושא המיחשוב קרוב לליבו, שהרי חלק גדול מפעילותו למען העורף מבוססת על כלים ממוחשבים – אך בכל זאת נכשל בתכנון נכון של מערכות שליטה ובקרה.

בסך הכל מציג המבקר תמונת מצב עגומה למדי באשר למצב ה-IT במשרדי הממשלה. סביר להניח שמה שהוצג הוא רק תוצאה של מה שהצוותים של המבקר הספיקו לבדוק. אם היה להם יותר זמן, מן הסתם היו מוצאים ליקויים נוספים. הליקויים האלו מבוססים כולם על כך שאין ל-IT הממשלתי אבא אמיתי. המבנה הקיים כיום, שבו אגף החשב הכללי במשרד אוצר הוא לכאורה הממונה על המיחשוב בממשלה, כבר אינו רלבנטי. בפועל, אף אחד באגף לא קיבל מעולם סמכות מעולם לנהל את כל ה-IT הממשלתי. בליקויים שהציף המבקר יכול לטפל רק מנמ"ר ממשלתי – כזה שיש לו גישה והשפעה. רק ממלא תפקיד שכזה יוכל להזיז משהו.

על שולחנו של שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, מונחת מזה כמה שבועות החלטת הממשלה על הקמת משרד מנמ"ר ממשלתי. כדי להוציא את ההחלטה לפועל, יש להקים ועדת איתור שתבחר את האיש הטוב ביותר למשימה חשובה זו. נכון לעכשיו, השר מתמהמה מסיבותיו הוא. אולי מפני שהוא חושב שיש דברים דחופים יותר על סדר היום. מעניין אם מבקר המדינה היה מסכים איתו.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. זאב

    ובימים האילו אין דין ואין דיין בישראל. תראו איך טל הרמתי הרס ב 4 שנים את כל המחשוב הממשלתי. לך הביתה לפני שהעם והמדינה יתבעו אותך על הנזק שגרמת.

  2. יובל

    שלום רב, הכשל בגופים ממשלתיים הינו כשל אנושי ברובו. אין קשר לתקציבים כלל. למרבה האירוניה, כמות התקציבים המושקעת הינה גבוהה משמעותית, מזו הנדרשת - אבל כאשר ההון האנושי לקוי, גם ההחלטות לקויות.

אירועים קרובים