זיווג של ניגודים

השמועות המוקדמות על מכירתה של סקייפ (Skype) הפכו לעובדה מוגמרת. מיקרוסופט (Microsoft) זכתה במרוץ לאחר שהסכימה לשלם מחיר ממשי של תשעה מיליארד דולרים – סכום גבוה מכל תחזיות האנליסטים – וגברה בכך על גוגל (Google) וסיסקו (Cisco). כעת נותר לכל הפרשנים לנסות ולהעריך האם מדובר בהשקעה שתצדיק את עצמה בטווח כלשהו.

מיקרוסופט היא חברה שלא צריך להציג אותה. ענקית התוכנה, שנוכחת ברוב המחשבים בעולם, ממוקמת בצמרת ליגת חברות העל בעולם במונחי שווי שוק, שעומד כיום על כרבע טריליון דולרים. אולם זוהרה של החברה הועם זה מכבר – יש לה תדמית של חברה מתיישנת שלא מצליחה ליישר קו עם החזית הטכנולוגית, שדוהרת קדימה. חטיבת האינטרנט של מיקרוסופט מפסידה מזה שש שנים ברציפות, וסכום ההפסדים שלה הצטברו כבר לכשמונה מיליארד דולרים.

סקייפ נוסדה לפני כשמונה שנים. היא מתמחה בטלפוניה מקוונת, כולל וידיאו ושיחות וועידה. מרבית שירותיה חינמיים, אולם חרף זאת, היא הצליחה להגיע למחזור שנתי השואף למיליארד דולרים. כוחה של סקייפ במספר המשתמשים בשירותיה – מעל 600 מיליון גולשים, מעל ומעבר לכל מתחרה שלה. כל זאת כמעט באיזון תקציבי. נראה שבעליה הימרו על מודל כלכלי שנוי במחלוקת: הם העדיפו גידול במספר הגולשים על חשבון ההכנסות. ואמנם, הם הצליחו מאוד.

מהרבה בחינות, מיקרוסופט וסקייפ שונות בצורה קוטבית. הראשונה מזוהה עם החלק המסורתי והמקובע של ענף טכנולוגיית המידע. מאפיינת אותה תדמית כבדה, התנהלות איטית. המודלים הכלכליים שעליהם היא מתבססת הינם שמרניים. כל דבר נמדד בתשלומים ישירים ומיידיים. סקייפ במאפייניה היא פחות או יותר תמונת תשליל. לכן, באופן טבעי, מתעוררת שאלת היכולת להטמיע ולמזג את מה שנקנה בממון כה רב.
פרשנים רבים מנסים להסביר את מניעיה של מיקרוסופט במהלך. חלקם גורסים שמדובר ברכש הגנתי, כדי למנוע יתרונות ממתחרים. אחרים מתמקדים בשילוב היכולות הנרכשות במוצרי מיקרוסופט, החל במערכת ההפעלה לטלפונים חכמים וכלה בערכת התוכנות אופיס (Office). אין לי שמץ של מידע על המתחולל בקודקודים של מקבלי ההחלטות בחברת הענק, אולם אני סבור שהיתרון העיקרי שהם יכולים לרכוש הוא כניסה נוחה לעולם האינטרנט, מלווה במאות מיליונים גולשים.

צריך לזכור שכוחה של סקייפ לא טמון בטכנולוגיה ייחודית. טלפוניה מקוונת היא תחום מתרחב. אפילו למיקרוסופט עצמה מוצר דומה ומוכר – מסנג'ר (Messenger). לסקייפ גם מתחרים לא מעטים, ביניהםן וונאג' ו-ווקלטק – שתיהן נסחרות בנאסדא"ק וכן אומה. מספר השוואות מקצועיות פנים ענפיות על בסיס ביצועים לאו דווקא העניקו הבכורה לסקייפ. עדיפותה הבולטת היא בציבור הענק ללא תחרות, שמשתמש בשירותי החינם שלה.

עולם טכנולוגיית המידע קיים בסך הכול עשרות שנים. בתקופה קצרה זו עלו ופרחו חברות אין ספור. רובן המכריע אינן עוד עמנו. חברות ענק שכוכבן דרך נעלמו כלעומת שבאו, מבלי להשאיר כמעט זכר. כדי לשרוד בענף, חברה גדולה צריכה לפעול בנמרצות, על מנת ששלב הבשלות שלה לא יהיה גם הפרק המסכם בחייה. גורל דומה צפוי סטטיסטית גם למיקרוסופט, אלא אם תדע להתחדש.

רכישת סקייפ הינה בעיניי בהחלט הזדמנות להתחדשות ולפריצה. לאו דווקא כדי לכפות מכירות נוקשות על עוד לקוחות אנוסים, אלא כדי להיפתח למודלים כלכליים חדשים. לצרף מאות מיליוני לקוחות, לאו דווקא משלמים – לפחות לא מיידית ובאופן ישיר. כמו כן, כדי להיקשר לטכנולוגיית האינטרנט, חוד החנית של תעשיית המידע, לעוד הרבה מאוד שנים קדימה. אם כך תתייחס מיקרוסופט לרכישתה האחרונה, השקעתה תצא ברווחיה.