שר האוצר בכנס ה-OECD: "ישראל היא אכן אומה של סטארט-אפ"

"ישראל היא אכן 'אומה של סטארט-אפ', ככותרת אחד הספרים שראו אור לאחרונה. מוצרי ההיי-טק תופסים קרוב ל-40% מהייצוא הישראלי, וישראל מדורגת מזה כמה שנים במקום הראשון בעולם בהשקעות מו"פ אזרחי ביחס לתמ"ג – קרוב ל-5% מהתמ"ג על פי הנתונים הבינ"ל ל-2008. מספר הבקשות לרישום פטנטים של ישראלים לנפש (בארה"ב) הוא הגדול בעולם, וישראל אף מובילה בעולם בתחום השקעות הון-סיכון לנפש", כך אמר שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ.

השר שטייניץ דיבר היום (ד') בכנס ארגון ה-OECD, הנערך השבוע בפריס, בסימן מלאת 50 שנים להקמתו. השר דיבר במסגרת פאנל בנושא חדשנות. "חדשנות היא הדרך הטובה ביותר לשפר את היכולות האנושיות על מנת לשדרג את פריון העבודה שלנו ולנצל את המשאבים הטבעיים", אמר שטייניץ, "המצאות וחידושים היוו לאורך ההיסטוריה האנושית מרכיב מרכזי ביותר בשיפור חיי האדם בכלל, ובקידום השגשוג הכלכלי בפרט. מדינות קטנות, עם משאבים טבעיים מוגבלים, חייבות להשקיע מאמץ מיוחד בחדשנות אם ברצונן להתחרות במגרש המשחקים של הענקים. לפיכך, שומה על מדינות קטנות וזעירות, כמו ישראל, לשים דגש מיוחד על קידום החדשנות ופעילות המחקר והפיתוח על מנת לפתח את כלכלותיהן".

"ישראל תומכת במחקר בסיסי ובפעילויות מו"פ בחזיתות רבות ומגוונות על מנת לקדם חדשנות בסטנדרטים הגבוהים ביותר", אמר השר בנאומו, "באמצעות עידוד וטיפוח שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לציבורי, בין האקדמיה לתעשייה, ובין ישראל לחברות אחרות ב-OECD ובכלכלות המתעוררות, מקווה ישראל לשמר ולקדם סביבה שבה ידידותית לפריחת החדשנות".

תפקידה העיקרי של הממשלה, אמר ד"ר שטייניץ, "הוא לספק מעין רשת ביטחון חלקית לפעילות של מחקר ופיתוח. זאת על מנת לעודד משקיעים לקחת את מצידם את הסיכונים הנדרשים ביוזמות חדשניות ונועזות". הוא פירט כי ממשלת ישראל זיהתה שלושה תחומים עיקריים הנזקקים לתמיכה ממשלתית: חיזוק הקשרים בין מחקר בסיסי למחקר יישומי; הקטנת הסיכונים בהשקעה במחקר ראשוני או בסיסי; הגברת שיתוף הפעולה בין מוסדות מחקר ופיתוח בזירה הבינלאומית.

כדי לטפל בהיבטים אלה, אמר השר, "החלטנו בשנה האחרונה להתניע מספר יוזמות. בתחום ההשכלה הגבוהה התנענו תכנית רפורמה אסטרטגית שתתבצע במהלך שש השנים הבאות. התוכנית כוללת תוספות תקציב משמעותיות, שינוצלו על מנת לעודד את הצטיינות במחקר האקדמי ובאיכות ההוראה באוניברסיטאות ובמכללות, על מנת להביא לקליטתם של 2,000 חברי סגל חדשים וצעירים, ולשם הקמתם של 30 מרכזי מצוינות אקדמיים שיתמקדו במחקרים בתחומים ספציפיים, ויקלטו מאות פרופסורים ומדענים ישראלים חוזרים, בעיקר מארה"ב ומאירופה".

בנוסף, ציין שטייניץ, "יזמנו מספר צעדים קונקרטיים על מנת לחזק את הקשרים בין התעשייה והאקדמיה. אחד מהאמצעים הוא יצירת מסלול תמיכה חדש שיציע מענקי מחקר נדיבים למדענים במוסדות אקדמיים, במכוני מחקר ובמעבדות של בתי-חולים, עבור מחקרים שיש להם פוטנציאל להשלכות תעשייתיות ומסחריות".

שטייניץ תיאר בפני משתתפי הכנס את תכנית "יתרון יחסי". מטרתה, אמר, "היא לדאוג להמשך התפתחותן של תעשיות הטכנולוגיה בשנים הקרובות. התוכנית מורכבת ממספר כלים המטפלים בכל שלבי הפיתוח של התעשיות המתקדמות, כמו לדוגמה, 'חוק האנג'לים', אשר נותן הטבות מס למשקיעים בחברות בשלבים העובריים; עידוד הגופים המוסדיים הישראלים להשקיע בקרנות הון-סיכון, כאשר המדינה משתתפת בסיכון ברמה של עד 25% מההשקעה; מאמץ לפתח את תעשיית הביוטכנולוגיה". בתחום זה, אמר השר, "לאחרונה חתמנו על הסכם להקמת קרן ביוטק חדשה עם הקרן הבינלאומית הגדולה ביותר בתחום זה. הקרן החדשה תשקיע במחקרים ישומיים בתחום מדעי החיים, תוך התמקדות במגזר הביו-פארמה, אותו זיהתה המדינה כשדה השקעה עם פוטנציאל עתידי משמעותי".

"כולנו מבינים, כמובן, את החשיבות בשיתוף פעולה בינלאומי ובשיתוף פעולה בין המוחות הטובים בעולם", אמר השר שטייניץ, "כחברת פלורליסטית, ישראל מבינה היטב את היתרונות הגלומים בחשיפה לרעיונות וזרמי חשיבה שונים מהעולם הרחב. זוהי אחת הסיבות מדוע אנו רואים את שיתוף הפעולה הבינלאומי כמנוע מרכזי של חדשנות וצמיחה. ישראל חתמה לאחרונה על הסכמי שיתוף פעולה במו"פ עם מספר מדינות זרות ועם חברות בינלאומיות גדולות. הדבר יסייע בבניית קשרים אמיצים בין השותפים החדשניים בשילוב המחקר, ההשכלה הגבוהה, והתעשייה".

"ישראל מהווה דוגמה טובה לכלכלה קטנה המפלסת את דרכה לשווקים הבינלאומיים באמצעות חדשנות", סיכם השר ד"ר שטייניץ, "וחדשנות, כאמור, הייתה לאורך ההיסטוריה האנושית, ותהיה גם בעתיד, הדרך הטובה ביותר לשפר את חייהם של בני האדם כולם, ולקדם צמיחה כלכלית ושגשוג".