לקראת אירוע | דורון רוזנבלום: "תפקידו של המבקר הפנימי התפתח בשנים האחרונות"
"הצפיה מהמבקר הפנימי היא להוות לא רק יועץ בנושאי בקרה, אלא לסייע לארגון בבניית ממשל תאגידי נאות ולהתמודד עם החידושים בחקיקה הנוגעים לתחום הבקרה והביקורת", אומר דורון רוזנבלום, שותף ומנהל אגף הביקורת הפנימית במשרד שיף הזנפרץ ושות', שירצה החודש בכנס "ביקורת פנימית – העידן החדש"
איזה שינויים חלו בתפישת תפקידו של המבקר הפנימי?
תפקידו של המבקר הפנימי התפתח ומתפתח בשנים האחרונות, מסורתית, נדרש המבקר להתייחס לעמידת הארגון בחוקים, רגולציה ונהלים, כיום הצפיה מהמבקר הפנימי להוות לא רק יועץ בנושאי בקרה, אלא לסייע לארגון בבניית ממשל תאגידי נאות ולהתמודד עם החידושים בחקיקה הנוגעים לתחום הבקרה והביקורת, כגון ליווי תוכניות אכיפה פנימיות ועוד.
אלו תמורות חלו השנה בכל הנוגע לממשל תאגידי?
תיקון מס' 16 לחוק החברות – "ייעול הממשל התאגידי", שם דגש מיוחד על חשיבותה ומעמדה של ועדת הביקורת. התיקון מרחיב את סמכויותיה של הוועדה לצד חיזוק עצמאותה ואי-תלותה. התיקון נועד לחזק את עמידתה של ועדת הביקורת אל מול כוחו של בעל השליטה בחברה, המחוקק מוסיף עליהן את הוראות התוספת הראשונה לחוק, המאפשרות לחברה לאמץ במסגרת תקנונה הוראות ממשל תאגידי מומלצות. התיקון שם דגש לתפקידה של וועדת הביקורת באישור עסקאות עם בעלי שליטה, הדגיש את תפקידה בכל הנוגע לבחינת תפקוד המבקר הפנימי והעמדת המשאבים הדרושים לו לצורך תפקוד מיטבי. נושא משאבי המבקר הפנימי הוא נושא רגיש שעימו מתמודדים מבקרים פנימיים בחברות ציבוריות לאור העובדה שאין רגולציה או הנחיה אחרת בדבר היקפי שעות הביקורת "המומלצות".
אלו אתגרים חדשים נמצאים על שולחנך?
לאחרונה נכנס לתוקף חוק יעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך המקנה לרשות ני"ע סמכויות לאכיפה מנהלית. החוק מטיל על נושאי המשרה בחברה אחריות אישית לכל עבירה שבוצעה ע"י התאגיד או עובדיו, דבר המאפשר להטיל על נושא המשרה ועובדי החברה סנקציות אישיות כגון קנסות, התליית רשיונות ואיסורי כהונה בגופים מפוקחים. גופים רבים פונים ומתייעצים עם המבקר הפנימי ואף משלבים את המבקר הפנימי בוועדות ההיגוי של פרוייקטי תוכנית אכיפה פנימית, זאת לאור העובדה שמדובר למעשה בבניית בקרות ונוהלי אכיפה לאחר מיפוי הסיכונים והחשיפות לעבירות ני"ע. התהליך עצמו מתבסס על מתודולוגיות לניהול סיכונים אך דורש ידע בדיני ניירות ערך. לשם המחשה אחת החשיפות היא שימוש במידע פנים. נוהל אכיפה מתאים עשוי להיות אימוץ מדיניות "black out periods" כגון טרם פרסום דוחות כספיים, שבמהלכן יאסר על בעלי עניין, מנהלים ועובדים לסחור במידע פנים. במסגרת שירותי היעוץ אותם משרדנו מספק אנו בונים תוכניות אכיפה פנימיות אשר עשויות להוות מאין "ביטוח מנהלים" לנושאי המשרה בחברות.
ניהול סיכונים כולל (ERM), האם מדובר בעוד TREND?
במשבר האחרון היינו עדים לקריסה ופשיטת רגל של בנקים וחברות פיננסיות בארה"ב, ואף מדינות החברות באיחוד האירופי הגיעו לכדי פשיטת רגל.לא אחת נשאלה השאלה מי היה אחראי על ניהול הסיכונים בארגון? ניהול סיכונים כולל, כבר אינו TREND חדש, אנו עדים לכך שגופים בארה"ב ובעולם הבינו שניהול הסיכונים הינו חלק מארגז הכלים בארגון. ניהול הסיכונים עצמו אינו תפקידו של המבקר הפנימי. המבקר פנימי נדרש לבסס את תוכנית העבודה הרב-שנתית שלו על בסיס סקר סיכונים שערך. ההנהלה נדרשת לבנות מערך ניהול סיכונים, שבו מעגלי בקרה השזורים בשגרת הניהול היומיומית שמתפקידם לעקוב ולנהל את סיכוני האירגון. לאור העובדה שרגולטורים בארץ החלו לדרוש ברגולציה מחייבתERM , אני בהחלט צופה שינוי גם בחברות הציבוריות בישראל, לרבות הכרה בחשיבות ובתועלת הרבה בהקמת מערך זה. אין ספק שלמבקר הפנימי תפקיד מרכזי בעריכת סקרי סיכונים, מיפוי הסיכונים והחשיפות המהווים בסיס לניהול הסיכונים.
