הענק הכחול בן מאה

סביב שולחן אחד הושבנו באחרונה את ברוך גינדין – מנכ"ל גרטנר (Gartner) לאזור המזרח התיכון, ד"ר יצחק שמר – יועץ בהווה ומנמ"ר בנק דיסקונט בעבר, וליאור קוחלי – סמנכ"ל בשטראוס אסטרטגיה, בבעלותו של היועץ אבנר שטראוס. הסיבה: חגיגות המאה לענק הכחול, יבמ (IBM), שיצוינו בחברה בעוד כשבועיים. ביקשנו מהשלושה לספר בקצרה מתי ואיך הם נחשפו ליבמ, מה הם חושבים על התופעה הזאת של חברה שמצליחה לשרוד למרות הכל, ומה לדעתם צופן לה העתיד.

"נחשפתי ליבמ כשעבדתי בלשכת שירות כלקוח ולאחר מכן כיועץ", אומר שמר ומצביע על כמה תופעות המאפיינות את יבמ במאה שנותיה. "במשך שנים היא השכילה לשנות את המודל העסקי שלה באופן שאפשר לה לשרוד. מדובר בחברה שהחלה בייצור מכונות ציוד משרדי, אחר כך פיתחה שורה של המצאות בחזית הטכנולוגיה, עד שעברה לתחום השירותים. זה מהפך טוטאלי", הוא אומר.

תופעה נוספת ששמר מדגיש היא, שיבמ מעולם לא נתנה למהנדסים ולטכנולוגים להחליט על המוצרים שלה, דבר שקיים בהרבה חברות דומות לה. "את יבמ הובילו אנשי מכירות ושיווק, ולא פעם ולא פעמיים יבמ עיכבה טכנולוגיות, כי אנשי המכירות חששו מקניבליזציה של מוצרים. הגדולה של יבמ היא שהיא הצליחה לשרוד את עצמה".

ואיך נראית יבמ היום?
שמר: "הסניף הישראלי אינו שונה מהסניפים האחרים, ונהנה ממעמד יציב אך גם לוקה באותם מאפיינים שלוקה בהם כל חברה גלובלית. עם זאת, יש גם משהו ייחודי בסניף, והוא תרומתה של יבמ לענף ההיי-טק הישראלי – החל מ-ממר"ם ועד היום. אפשר לומר שחלק גדול מהשדרה הניהולית של הענף צמח על ברכי יבמ, שלא לדבר על העובדה שיבמ הייתה החברה הראשונה שפתחה פה סניף, בראשית ימיה של המדינה. גם בראש הסניף הישראלי עמדו מנהלים שכל אחד מהם כיהן קדנציה ארוכה, היה בעל מעמד משלו והטביע את חותמו בצורה זו או אחרת".

ומה יהיה בעתיד?
"אם באמת השוק הולך לכיוון של פתרונות מלאים, ליבמ יש את היכולות לתת פתרונות כאלה והיא ממוצבת לא פחות טוב מאחרים. הכל שאלה של איך היא תעשה ואיך תשכיל להמשיך לשרוד".

ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר המזרח התיכון, סבור בניגוד לשמר, כי "יבמ שינתה את המודלים שלה מעט פעמים ב-100 השנים האחרונות, וזה לא היה בדיוק שינוי מודל, אלא הליכה אחרי זרמים חדשים בשוק. החברה עברה כמה רעידות אדמה, כאשר הגדולה הייתה בשנות ה-80, עד שהגיע לו גרסטנר והציל את החברה. הוא סגר את כל החטיבות הלא רווחיות והפך אותה למה שהיא היום: חברה מאוד ממוקדת ומפוקסת. נכון הוא שיבמ היא ספינה כל כך גדולה, שכל מהלך שלה בתקופות מסוימות השפיעה על השוק כולו, ולכן הם יכלו לבחור לעצמם את העיתוי לגבי מהלכים שונים".

לגבי ההשפעה על עולם ה-IT, אומר גינדין, כי "במשך שנים הם היו 50% מהשוק, כלומר לולא הם, ה-50% האחרים לא היו קיימים. בזכותם נולדו חברות רבות".

"אין ספק שיש ליבמ תרומה חשובה, ומי שמכיר את יבמ יודע שיש מאחוריה מסורת ארוכה של מחקרים מדעיים, והמעבדות הטובות בעולם. המעבדות הולכות למחקר אמיתי שאולי לא ישרת אותם כרגע, אבל משרתות תחומים אחרים בחברה ובכלכלה. בשנים האחרונות הם הלכו אחרי הזרם. גם בנושא הענן, בדומה לחברות גדולות אחרות, הם נכנסו לתחום בהיחבא, כי זה קצת קלקל את המודל העסקי שלהם בכל מה שקשור לרישוי תוכנות. מי שלחץ – קיבל פתרונות וירטואליים, כי גם ביבמ הבינו שהענן הוא מהפיכה, והם צריכים להיות שם".

"נחשפתי ליבמ כמנמ"ר של כמה חברות, בין היתר כמנמ"ר של זוהר דליה – ועכשיו במסגרת עבודתי כיועץ דרך הלקוחות שלי", אומר ליאור קוחלי, סמנכ"ל בשטראוס אסטרטגיה ונציג "הדור הצעיר" בחבורה. "אין ספק שבקרב מקבלי ההחלטות הוותיקים, זוכה יבמ לחסד נעורים. יש להם DNA חזק שם, שמבוסס על נכסים טכנולוגיים, אבל צריך להודות שהדור הצעיר של המנמ"רים פחות מחויב ל-יבמ. זאת, למרות שהחברה עשתה לא מעט רכישות בשנים האחרונות וניכסה לעצמה מוצרים מצוינים, כמו למשל קוגנוס. עם זאת, היא לא הצליחה לעשות את מיתוג המוצר עם העוצמה של יבמ. בתחום הענן, למשל, המותג של גוגל (Google) חזק יותר, למרות שליבמ יש לא פחות שירותים בענן, גם אם לא כולם בחינם".

ומה לגבי העתיד?
"מאה שנה הוכיחו שליבמ יש את המרכיב של שרידות. זו חברה שמכוונת ביזנס – היא מאוד מפוקסת ולכן היא תמשיך לשרוד. אם ב-יבמ ימשיכו לסגל לעצמם את היכולת להגיב בזמן ולהיות זריזים כפי שהשוק מצפה, אין סיבה שהיא לא תשרוד".