דורון קופמן, נשיא לשכת רואי החשבון: "המבקר הפנימי והמבקר החיצוני משלימים זה את זה"

"נדרש שיהיו בארגונים שני המבקרים הללו, על מנת ליצור מצב שבו יתקבל מידע בעל ערך שהמשקיעים יוכלו לעשות בו שימוש", אמר קופמן ברב שיח שנערך לקראת "כנס הביקורת הפנימית - העידן החדש" ● לדבריו, "הליך כתיבת הנהלים הפנימיים בארגונים הביא לכך שהמבקר הפנימי היה שותף לכתיבתם, ותפקיד המבקר החיצוני נועד לתת למשקיע בחברה את המידע אודות דו"חות החברה ומצבה הפיננסי ולדעת שהדו"חות הללו משקפים את מצבה האמיתי"

"המבקר הפנימי והמבקר החיצוני משלימים זה את זה בפעילותם. תפקיד המבקר החיצוני נועד לתת למשקיע בחברה את המידע אודות דו"חות החברה ומצבה הפיננסי ולדעת שהדו"חות הללו משקפים את מצבה האמיתי של החברה. הדבר נכון גם עבור NGO – ארגונים לא ממשלתיים – וגם עבור גופים ממשלתיים. אולם, אם יימצאו פגמים במערכות השונות ויתגלה מידע לא תקין, הדבר יגיע להנהלות הארגונים ויפגע בעבודת המבקר החיצוני. לכן צריכים להיות בארגונים גם מבקר פנימי וגם מבקר חיצוני, על מנת ליצור מצב שבו יתקבל מידע בעל ערך שהמשקיעים יוכלו לעשות בו שימוש", כך אמר דורון קופמן, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל.

קופמן היה אחד הדוברים ברב שיח שהתקיים בשבוע שעבר בבית אנשים ומחשבים לקראת "כנס הביקורת הפנימית – העידן החדש", שיתקיים ב-20 ביוני במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה. נושאו של הכנס יהיה "חדשנות בביקורת הפנימית תוך שמירה על ערכי הליבה".

לדבריו, "הליך כתיבת הנהלים הפנימיים בארגונים הביא לכך שהמבקר הפנימי היה שותף לכתיבתם, כי פנו אליו על מנת שיסייע בתהליך. מכאן החל להתפתח תהליך שהביא לבניית תפקיד המבקר הפנימי".

דורון רוזנבלום, שותף במשרד שיף הזנפרץ ושות'. צילום: פלי הנמר"פעילות מבוססת תקנים"

דורון רוזנבלום, שותף במשרד שיף הזנפרץ ושות', אמר ש-"דרך הפעילות של המבקר הפנימי צריכה להיות מבוססת תקנים, מבית מדרשה של IIA – הלשכה הבינלאומית של המבקרים הפנימיים". הוא ציין, כי "חוק הביקורת הפנימית 1992 בארץ נותר ללא תקנות וככזה – הוא חסר, כיוון שהוא קובע שעבודת המבקר תהא מבוססת על תקנים מקובלים, אולם הוא לא מציין באילו תקנים מדובר. בלי לשכה מקצועית וללא קשר ל-IIA, המבקר הפנימי אינו יכול לפעול".

רוזנבלום אמר, כי תיקון 16 לחוק החברות "נתן לוועדות הביקורת את הכוח לעמוד מול הנהלות חברות ובעלי שליטה והוא מדגיש את אחריותם בהקצאת תקציבים מיטביים למבקר הפנימי, כדי שהמבקרים לא יידרשו להיאבק על תקציב הביקורת".

יוסי ארנסט, מרכז תחום ביקורת פנימית וחקירתית במשרד רוזנבלום-הולצמן רו"ח. צילום: פלי הנמר"שיפור בגישת ועדות הביקורת למבקר הפנימי"

יוסי ארנסט, שותף במשרד רו"ח רוזנבלום-הולצמן ומרכז תחום ביקורת פנימית וחקירתית בו, ציין ש-"אני חש לאורך ציר זמן של 15 שנים, כי במהלך השנים האחרונות ניכר מהלך דרמטי לחיוב: יש גישה רצינית יותר כלפי ועדות הביקורת בארגונים. ועדות הביקורת שואלות שאלות והן מעורבות באופן מעמיק יותר מבעבר. הן מפגינות רצינות. כך, הן גם מבקשות לדעת אם יש שורה תחתונה, קרי: מסקנות ברורות ועוד, וכמה זמן ייקח ליישם את ההמלצות".

"תחום נוסף שמעיד על הרצינות ביחס חברי ועדת הביקורת הוא הרגולציה", הוסיף ארנסט. "כך, ועדות ביקורת מבקשות מהמבקר הפנימי שיבקר עסקות שערכה החברה עם בעלי עניין ונושא זה מטופל באופן רגיש".

מתעניינים בנושא? הירשמו ל-"כנס הביקורת הפנימית – העידן החדש" של אנשים ומחשבים

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים