לקראת אירוע | אחריות המבקר הפנימי לאיתור מניעה וחקירת מעילות
מאת עופר אלקלעי, רו"ח
כחלק מעבודתו של המבקר הפנימי מגיעים אליו לעתים חשדות למעילות בארגון. נשאלת השאלה האם על המבקר הפנימי לחקור את החשדות למעילה או שמע עליו להעביר את הטיפול לגורמים המתמחים בחקר מעילות. מצד אחד המבקר הפנימי מכיר את פעילות הארגון את הפרסונות הפועלות וכן את תהליכי העבודה טוב יותר מכל גורם חיצוני מאידך גיסא, הכשרתו של המבקר הפנימי אינה כוללת ניהול חקירות, תשאול, איסוף מידע וכישורים נוספים הנדרשים בעת ביצוע חקירות דבר שעלול לפגוע בחקירה.
כאמור בחוק הביקורת הפנימית תפקיד המבקר הפנימי מוגדר כבדיקה. אין במסגרת החוק כל התייחסות או רמז כלשהו לתפקיד של חקירה. בנוסף הנחיה מקצועית מספר 8 של לשכת המבקרים הפנימיים קובעת בצורה חד משמעית כי "ביצוע חקירות איננו תפקיד מובהק של ביקורת פנימית, אלא בנסיבות מאוד מיוחדות". נשאלת השאלה אם כן מהן אותן נסיבות מיוחדות? אין חולק כי מעילה בארגון יכולה להיכנס בגדר נסיבות מיוחדות, שהרי לא כל יום מתגלה מעילה בארגון. מאידך גיסא יש שיפרשו "נסיבות מיוחדות" במקרים חריגים בהם אין אפשרות לבצע חקירה על ידי גורמים חיצוניים מסיבות שונות.
חסרונות
החומר שנאסף לא יכול לשמש כראיה – סעיף 10 א' לחוק הביקורת הפנימית קובע: "דו"ח חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר הפנימי לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי". משמעות הסעיף הינה שלא ניתן להשתמש בממצאי הדו"ח של המבקר הפנימי במסגרת תביעה אזרחית או פלילית.
חשש מפגיעה בחקירה – ביצוע חקירה של מעילה הינו רגיש מאוד ומורכב מניסיון שנצבר בטיפול במעילות. קבלת ההחלטות הלא נכונות יכולות להביא למצבים בהם החשוד מגלה כי מתבצעת חקירה ובעקבות כך בורח מהארץ, משמיד ראיות, מתאם גרסאות, וכד'. העדר ניסיון בטיפול במעילות – טיפול במעילות דורש ניסיון פרקטי בשילוב ידע בתחומים שונים בהם: יסודות החקירה, תשאול, היבטים משפטיים, הבנה חשבונאית ועוד. מרבית המבקרים הפנימיים לא טיפלו במעילות במסגרת עבודתם בנוסף הכשרת המבקר אינה כוללת את התחומים שפורטו לעיל.
תביעה נגד המבקר – חקירת מעילות חושפת את המבקר לתביעות של החשודים כגון: פגיעה בפרטיות, לשון הרע, איומים, ועוד. בחלק מהמקרים מתייעצים המועלים עם עורכי דין לאחר גילוי הפרשה. אחת הדרכים לקעקע את ממצאים הינה באמצעות העלאת טענות נגד החוקרים כגון: הפעלת לחץ פיזי ונפשי חריג על הנחקר, הוצאת הודאה תוך איומים, כליאת החשוד, אי מתן אוכל ושתייה. לעיתים אף מוגשות תביעות ותלונות נגד החוקרים כאמצעי לחץ.
יתרונות
ידע של תהליכי העבודה של הארגון – אחד היתרונות הגדולים של המבקר הינה הכרות של תהליכי העבודה, נהלי העבודה, ליקוים וחולשות במערכות וכן הכרות עם מערכות המידע והנתונים של הארגון. במצבים בהם יש לבצע חקירה באופן מהיר הידע של המבקר חוסך זמן רב בלימוד והכרות עם המערכות בארגון. הכרות עם בעלי תפקידים – חקירה של מעילות עוסקת באנשים. מרבית המבקרים הפנימיים מכירים את מרבית העובדים בארגון. הכרות זו יכולה לשמש יתרון במסגרת תשאול החשוד ולצורך קבלת שיתוף פעולה.
