הקטר ימשיך לדהור

נתונים סטטיסטיים הם בור בלא תחתית – אפשר לחפור בהם ללא סוף. אפשר גם ללמוד מהם הרבה דברים לגבי העבר, ולעיתים אף להשליך אל עבר פני העתיד. אלא שלעיתים, אופן הצגת הנתונים והפרשנות הנלווית אליהם, עלולים לבלבל ולהביא להסקת מסקנות לא נכונות. כך קרה עם הנתונים שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי ענף ה-ICT. קריאה לא נכונה של הנתונים הללו עלולה להביא להסקת מסקנות לא מדויקות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכותרות שפורסמו בכמה מאמצעי התקשורת.

אחת המסקנות העולות מתוך הדו"ח היא, כי הצמיחה של ענף ה-ICT ב-2010 היתה נמוכה מצמיחת המגזר העסקי אותה עת, בעוד שבשנים קודמות ההיי-טק עבר בשיעורי הצמיחה שלו את הצמיחה של כלל המשק. מנתון זה הגיעו כמה עיתונים למסקנה, כי הקטר של המשק מפסיק להיות זה שיוביל את הצמיחה והוא יהיה "עוד קרון", כפי שהרחיק לכת וקבע אחד העיתונים הכלכליים.

מסקנה זו אינה נכונה. הנתונים שפורסמו נכונים לשנת 2010. יש לזכור ששנת 2010 הייתה השנה הראשונה אחרי המיתון שאפיין את השנים 2008-2009. ההתנהגות של ענף ה-ICT תאמה את המצב במשק. הייתה חזרה איטית לפעילות, שמשמעה הוא הנעת פרויקטים שהוקפאו ומעבר לפרויקטים חדשים. אלו הם תהליכים איטיים, שבדרך כלל אורכים זמן רב, ולכן הביטוי שלהם בפעילות הענף ב-2010 הראה צמיחה איטית כביכול.

אלא שנתונים שונים שפורסמו במחצית הראשונה של 2011, מצביעים על כך שהקביעה לפיה קטר ההיי-טק יורד מהפסים – רחוקה מהמציאות. ראינו זאת בתוצאות הכספיות הרבעוניות של סוף 2010 ותחילת 2011 של כל חברות האינטגרציה – מטריקס, נס טכנולוגיות, מלם-תים, ועוד. שני הרבעונים המדווחים היו רבעונים טובים, ששיקפו פעילות אינטנסיבית. אסור לשכוח שאפילו על פי נתוני הלמ"ס משנים קודמות, ענף ה-ICT נפגע הכי פחות מהמיתון בהשוואה לתחומים אחרים בהיי-טק, מוטי יצוא.

כדי לחזק את ההערכה הזו, נזכיר כי גם חברת המחקר גרטנר (Gartner) סבורה כי בשנת 2011 קצב הגידול של ענף ה-ICT יהיה בשיעור של 5%, נתון המשקף 2% יותר מתחזית הצמיחה של בנק ישראל לגבי כלל המשק. אך גם אם בנק ישראל ישנה את תחזיות הצמיחה שלו כלפי מעלה, עדיין אנו יכולים לומר כי המצב בענף ה-ICT בהשוואה לענפים אחרים במשק הוא טוב יחסית, והוא ראוי לתואר הקטר.

בכנס מנמ"רים שנערך באחרונה בסיציליה, הסביר ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר המזרח התיכון, כי קצב הצמיחה של ה-ICT דומה לקצב צמיחה של המשק כולו, מצב שהוא טבעי. אסור לשכוח שלפני המיתון, שהחל בארצות הברית מסיבות שאינן קשורות להיי-טק כלל, חיינו עדיין במין סוג של בועה, ולכן בשנים מסויימות ה-ICT עבר בהרבה את קצב הצמיחה של כלל המשק. כעת אנו חוזרים למצב נורמלי, חיובי וטוב לגבי פעילות הענף.

מנתונים אחרים של הלמ"ס משתקפות בעיות אחרות, כגון מחסור בכוח אדם, ירידה בהיקף היצוא ועוד. אלו הן בעיות שלא החלו ב-2010 והן משפיעות על הפעילות של ההיי-טק. הסיבה העיקרית לכך היא משבר הדולר, המלווה אותנו כבר כמה שנים, כאשר לבנק ישראל אין עדיין את תרופת הפלא שתעצור אותו. התעשיינים, מנהלים ובעלים של חברות היי-טק שעיקר הכנסתם ממכירות בחו"ל אבל מרכזי הפיתוח שלהם בישראל, כבר מתריעים על הערך הנמוך של הדולר כמה שנים. התוצאה היא שאחזקת מהנדס ישראלי במרכז פיתוח במרכז הארץ הולכת ונעשית יקרה יותר. גם על פי נתוני הלמ"ס, התמורה הממוצעת לעבודה בענף ה-ICT הייתה הכי גבוהה במשק, כלומר העסקת עובדים בענף ה-IT הייתה הרבה יותר יקרה מעובד בכל ענף אחר.

לתעשיינים שהשווקים שלהם בחו"ל, המשמעות היא שחיקה מתמשכת ברווחים ובהכנסות. תוצר הלוואי של מצב זה הוא צמצום מספר מרכזי הפיתוח בישראל, ירידה בהיקף ההשקעות ותחרות קשה יותר בשוק המקומי. גם חברות ה-IT הגדולות, שמחפשות שווקים בחו"ל, כדי לשמר את הפעילות שלהם בישראל, לא מצליחות לתת מענה למשבר הדולר.

השורה התחתונה: נתוני הלמ"ס על ענף ה-ICT משקפים את המציאות של שנת 2010. זו, לפי תחזיות עדכניות ונתוני שוק, לא תהיה דומה ל-2011, שמאופיינת בצמיחה ובפעילות ערה בשוק. הקטר של ההיי-טק לא יורד מהפסים, אך עדיין נשקפות לו אותן הסכנות שנשקפו לו בשנים האחרונות.

בוא למצוא את הקריירה שלך בחברות המובילות בהיי-טק – יריד התעסוקה 2011