יניב לייבוביץ', רד-האט: "מנמ"רים לא מרוצים מה-IT הקנייני; קוד פתוח מסייע להם לעמוד ביעדיהם"

"עידן מיחשוב הענן בא לנו בזמן טוב, כיוון שיש לנו רכיבים רבים ממנו עבור ארגונים: מערכת הפעלה, פלטפורמה לווירטואליזציה, תווכה, וכל מה שנדרש להצליח במימוש שכזה", אמר לייבוביץ' בוועידת הקוד הפתוח OPEN2011 ● פיני בורטמן מ-יבמ סיפר על תחרות SmartCamp ופירט את תנאי ההשתתפות בה

"המנמ"רים בעולם אינם מרוצים ממערכות IT קנייניות. הם מחפשים לו חלופות ומוצאים אותן במערכות מבוססות קוד פתוח. אלה מביאים להם יכולות כך שהם יוכלו לעמוד ביעדיהם התקציביים והטכנולוגיים", אמר יניב ליבוביץ', מנהל אזורי ומנהל פעילות רד-האט (RedHat) בישראל, תורכיה, יוון וקפריסין.

לייבוביץ' דיבר בפתח OPEN2011, ועידת הקוד הפתוח ויישומיו בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום. מנחה הכנס היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

רד-האט, אמר לייבוביץ', "נותנת מערך פתרונות מלא מבוסס קוד פתוח – למערכת ההפעלה, לתווכה ולעולם הווירטואליזציה. הנהירה של המנמ"רים לעולם זה נובעת מהתועלות המושגות – חיסכון כספי וצמצום משאבי כוח אדם לתחזוקה. מיום כניסתי לתפקיד, התוצאות העסקיות באזור עליו אני מופקד עוברות בעקביות את היעדים שהחברה הציבה. אנו ממשיכים במגמת התנופה והעשייה. הביקוש לפתרונות הקוד פתוח שלנו נמצא בעליה מתמדת, מערכת ההפעלה RHEL משתלבת בקרב הארגונים הגדולים בעולם ומחליפה את מערכות יוניקס (UNIX) מסורתיות". גם בתחום הווירטואליזציה, ציין, "קיימת התעניינות שמניבה פירות. בישראל אנו ממשיכים לתת את מלוא תשומת הלב וממשיכים לפעול יחד עם מטריקס, שותפתנו הבכירה".

הוא סיכם בציינו, כי "המאמצים העיקריים של רד-האט מתמקדים היום בתחום התשתיות, התווכה, הווירטואליזציה ומיחשוב הענן. השוק כבר מבין את היתרונות של מיחשוב הענן ועוקב מקרוב אחר הבשורות שלנו בתחום. עידן מיחשוב הענן בא לנו בזמן טוב, כיוון שיש לנו רכיבים רבים ממנו עבור ארגונים: מערכת הפעלה, פלטפורמה לווירטואליזציה, תווכה, וכל מה שנדרש להצליח במימוש שכזה". הוא סיכם באומרו, כי "שימוש ברד-האט מאפשר יציבות מיחשובית, שקט נפשי והגנה משפטית. יש פה חברה שמספקת אב ואם למערכת ההפעלה, עם תמיכה ותחזוקה".


צילום ועריכת וידיאו: גיא רז

אדם קריב, פעיל בעמותה סדנא לידע ציבורי. צילום: קובי קנטוראדם קריב, פעיל בעמותה סדנא לידע ציבורי, אמר, כי מטרת העמותה היא להנגיש את הציבור ליותר מידע המצוי ברשת והמספר על פעילות מוסדות המדינה. כך, הוא הביא לדוגמה את חוסר הבקיאות של הציבור בפרשת השריפה בכרמל, ואמר כי שיטוט זריז בפרוטוקולים של דיוני ועדות הכנסת, היה מגלה מחסור בתקציבים, השלכת האשמות בין משרדים, אי נטילת אחריות על גופי הכיבוי השונים ועוד בעיות.

קריב תיאר את עבודת הנמלים שהם עשו, לטובת הבהרה מה קורה עם תקציבי המדינה. אלה, אמר, מגיעים משני גופים במשרד האוצר – אגף התקציבים והחשב הכללי, אשר מפרסמים נתונים שונים. "אנו קוצרים את המידע מכניסים הכל למסד נתונים אחד", אמר קריב, "כתבנו תוכנת פענוח לכל אחד מסוגי הקבצים. יש לנו כלי השולף מהמערכת שאילתות באופן אוטומטי. אנו מנגישים את המידע".

הוא ציין, כי האתר הושק במרץ השנה, תוך עבודה משותפת עם אנשי משרדו של מיכאל (מיקי) איתן, השר הממונה על שיפור השירות לאזרח. קריב אמר, כי אנשי המשרד גם סייעו להזנת נתונים ולהשגה של נתונים בלתי מושגים, וסיים כי האתר מתארח כיום תחת gov.il כשמשרדו של איתן מממן את עלות השרתים.

עדן שוחט, מנהל שותף בקרן ג'נסיס. צילום: קובי קנטור"הסדנה לידע ציבורי היא עמותה הפועלת להגברת המעורבות של הציבור בחברה ובמדינה על ידי איסוף, פתיחה והנגשה של מידע ציבורי ואזרחי", סיכם קריב ואמר, כי בעתיד הם יעשו פרויקטים דומים בכנסת.

עדן שוחט, מנהל שותף בקרן ג'נסיס, אמר, כי יש פער בין אופיין של חברות ההזנק ומידת הצלחתן. כך, אמר, "ניתוח פרויקטים מוצלחים של חברות הזנק בקוד פתוח, מעלה כי רובן היו ברמה התשתיתית, אבל לצערנו רוב חברות ההזנק פועלות בעולם היישומים".

לדברי שוחט, סקירה היסטורית של חברות הזנק בעשור האחרון העלתה, כי בשנת 2000, על מנת שחברת הזנק תצליח, נדרש היה להשקיע בה 40 מיליון דולרים. חברה משנת 2005, אז התרחש מעבר משמעותי לקוד פתוח, אמר שוחט, דרשה השקעה של 20 מיליון דולרים בלבד עד ההצלחה. כך, אמר, גם המצב כיום, "גם אם חברת ההזנק עובדת בקוד פתוח, עדיין זה הסכום הנדרש להשקיע בה".

פיני בורטמן, מנהל פיתוח עסקי ב-GTU - היחידה לטכנולוגיות גלובליות של יבמ. צילום: קובי קנטורפיני בורטמן, מנהל פיתוח עסקי ב-GTU – היחידה לטכנולוגיות גלובליות של יבמ (IBM), אמר כי במסגרת תפקידו, הוא נפגש עם חברות רבות, וכי "בתשע שנים שהיחידה פעילה, נפגשנו עם 1,700 חברות ישראליות, כאשר עם 160 מהן יבמ עובדת באופן צמוד, תוך הפקת תועלת הדדית וכספית". הוא ציין, כי בשנה שעברה הוא נפגש עם 200 חברות, כאשר 80% מהן היו מבוססות קוד פתוח, "אמנם אין הדבר מעיד על מחקר מדעי, אבל זו בפירוש מגמה קיימת".

במסגרת מימוש חזון עולם חכם של יבמ, אמר בורשטיין, "אחד הדברים שיבמ מחפשת זה איך לחבר לתוך חזון עולם חכם שלה חברות צעירות עם רעיונות חדשניים היכולים לשפר את העולם". הוא ציין, כי לפני ימים אחדים הענק הכחול הכריז על פתיחת ההרשמה של חברות סטארט-אפ ישראליות לתחרות SmartCamp, המיועדת לזהות ולקדם טכנולוגיות חדשות במסגרת מיזם "העולם החכם" של החברה. ההשתתפות בתחרות, אמר בורשטיין, שתיערך בספטמבר הקרוב, "נועדה לחשוף את היזמים וחברות ההזנק ולאפשר להם להציג עצמם בפני חברות השקעה, מוסדות אקדמיה, גופי שיווק ותקשורת – על מנת לבנות רשת המסייעת בהמשך התפתחותם".

הוא הוסיף, כי "ההרשמה לתחרות פתוחה לחברות בנות פחות מחמש שנים, שמחזור ההכנסות שלהן בשנה האחרונה עמד על פחות ממיליון דולרים. על תחומי העיסוק של החברות לחפוף לרעיון העולם החכם של יבמ – המשלב מיכשור, קישוריות ותבונה חדשה הנולדת כתוצאה מתהליכים של איסוף נתונים ממקורות שונים, קישורם ושילובם".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. יעקב

    קשקוש מקושקש. מנמ"רים מחפשים פתרונות מתאימים עם אבא לזמן ארוך; רד האט אכן מתאימה לתאור כמו חברות תוכנה אחרות. אין לכך קשר לקוד פתוח, ללינוקס או למזג האויר.

אירועים קרובים