בוריס רחלין, איגנייט: "הקוד הפתוח מאפשר לבחור מגוון פתרונות לכל בעיה"

"היתרונות של הקוד הפתוח הם היותו זול יחסית, האמינות, הבטיחות והעובדה שהלקוח לא תלוי בספק", אמר רחלין, ה-CTO של איגנייט, בוועידת הקוד הפתוח OPEN2011, שנערכה בהפקת אנשים ומחשבים ● בצד החסרונות הוא מנה את מיעוט תמיכה שקיימת במסגרת הקוד הפתוח וחוסר הידידותיות למשתמש של כלים רבים בו

"יתרונות השימוש בקוד הפתוח הם היותו זול יחסית, העובדה שיש הרבה גישות לכל בעיה ושאפשר למצוא יותר מפתרון אחד, מאחר שלכל טכנולוגיה נתמכת ניתן תמיד למצוא כלי קוד פתוח. בנוסף, אין תלות בספק, והקוד הפתוח הוא אמין ובטוח", כך אמר בוריס רחלין, ה-CTO של חברת איגנייט.

רחלין אמר את הדברים במסגרת מסלול Open ISV בכנס OPEN2011, ועידת הקוד הפתוח ויישומיו בישראל, שנערך בסוף השבוע בהפקת אנשים ומחשבים, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. השתתפו בכנס מאות מקצוענים מהתחום.

הוא דיבר גם על החסרונות בקוד הפתוח ומנה ביניהם את "מיעוט התמיכה – יש טכנולוגיות רבות שאין להן תמיכה בקוד פתוח; חוסר פעילות הדדית בין כלים שונים, שנובע מהריבוי שלהם; ההכשרה – צריך ידע מאוד ספציפי במערכות הללו ולכן קשה להשיג אנשים שיעסקו בכך; הפחד של הרבה ארגונים לספק רישוי בחזרה לקהילת התוכנה כדי שלא יצטרכו למסור את הקוד שלהם; העובדה שאם חסרה תכונה ולא מפתחים כזו לבד, מאוד קשה להכניס אותה פנימה, כי קשה להשפיע על ארגוני קוד פתוח".

לדברי רחלין, "גם בתחום הידידות למשתמש, מרבית תוכנות הקוד הפתוח עדיין בחיתולים. תוכנות נוצרו על ידי מתכנתים למתכנתים, אולם יש למערכות ניהול הפרויקטים הרבה משתמשים שאינם מתכנתים – בכירים בחברות, מנהלי מוצר, אנשי QA. המשתמשים הללו דורשים יכולת לבצע את המשימות פשוט ונוח, אחרת המערכת לא מתרוממת".

"בסך הכול, היתרונות עולים על החסרונות", הוסיף. "לכן, לקחנו על עצמנו משימה לקחת כלי קוד פתוח ולדחוף אותם לתוך הארגונים, מתוך אמונה שהעולם של כולנו יהיה יותר טוב. אנחנו מאמינים שהקוד הפתוח משפר את הטכנולוגיות ועוזר לעולם התוכנה להתפתח".

ירדנה מימון, יועצת בכירה לפיתוח בחברת אינטרביט. צילום: קובי קנטורבדבריו תיאר רחלין את פעילות איגנייט, המתבססת על התאמות ופיתוחים סביב קוד פתוח. החברה פיתחה את מערכת Lightspeed לניהול פרויקטים בארגונים באמצעות איסוף כלים של קוד פתוח.

מכונת ג'אווה וירטואלית כפולי קפה

רבים מהמשתתפים סיפרו בכנס על כלי קוד פתוח שמסייעים להם בעבודתם היום יומית. ירדנה מימון, יועצת בכירה לפיתוח בחברת אינטרביט, הציגה חלופת קוד פתוח לג'אווה (Java) בשם סקאלה, שבסופו של דבר מתורגמת על ידי הקומפיילר לקוד שרץ על מכונת ג'אווה וירטואלית. לטענתה, היא טובה ממכונה זו, מצריכה פחות קוד ומסוגלת לבצע מטלות מורכבות, בהן כתיבה למכשירים ניידים בקלות.

"המכונה, JVM, מצוינת, אבל השם שלה מטעה – Java Virtual Machine נשמע כמו מכונה שנכתבת רק לג'אווה. ניתן לקחת קודים שכתובים בסקאלה, הקומפיילר יהפוך את זה ל-ByCode של סקאלה והוא יריץ את זה ב-JVM. מסתבר שיש אלף שפות כאלה שרצות על JFM", אמרה מימון.

לדבריה, "כמו פולי קפה במכונה שיוצאים הכי טוב אם מערבבים בין כמה סוגים, גם כאן ניתן להשתמש בחלקים מהפרויקט בג'אווה, בזכות הספריות הכלים והתשתיות שאי אפשר בלעדיהם. במקביל, אפשר להכניס את סקאלה בהדרגה ולראות משם איך זה הולך".

ראובן לרנר, יועץ וארכיטקט בתחום סביבות הפיתוח. צילום: קובי קנטור"נכון שאין עדיין הרבה הצעות עבודה בסקאלה, אבל אנחנו רואים עליה גדולה בכמות הצעות העבודה שישנן", הוסיפה.

בהמשך תיארה מימון את תולדות השפה, שנכתבה על ידי אותו הצוות שפיתח במקור את ג'אווה עבור סאן (Sun), בסיוע כספים של האיחוד האירופי. בימים אלה ממתינים משתמשי הג'אווה לכך שאורקל (Oracle), שרכשה את סאן, תוציא את גרסה 7 שלה.

ראובן לרנר, יועץ וארכיטקט בתחום סביבות הפיתוח, הציג מערכת שלדבריו, שינתה את חייו – מערכת הקוד הפתוח GIT, שמשמשת לניהול גרסאות.

"המערכת מאפשרת לי לבצע סוגים שונים של תחזוקה, למשל – לתייג גרסאות, וכך לדעת מי אשם בבאג מסוים ומתי הבעיה הוכנסה למערכת", אמר. "היא גם מאפשרת לי לשחק עם רעיונות חדשים בלי לזהם את הקוד הרגיל וכן לבצע בדיקות. ניתן אף לשתף באמצעותה פעולה עם שותפים אחרים בפרויקט, כגון מנהלים ומעצבים. כל אחד יכול לעשות במסגרתה את החלק שלו, ואם יש התנגשות – מערכת ניהול הגרסאות עוזרת לנו להמשיך הלאה וכן להכניס אנשים חדשים לפרויקט".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים