ח"כ מאיר שטרית: "קיים פער מרכזי בהגנה הקיברנטית על המרחב האזרחי במדינה"

"נדרש שבשעת חירום, בשל אסון טבע או מלחמה, מערכות המיחשוב תהיינה שרידות וגופי ההצלה יוכלו לתפקד גם בעת נפילת מערכות תקשורת וממסרים, אמר ח"כ שטרית ● לדבריו, קיימת בעיה גם בתחום ה-DRP, מאחר ש-"במגזר הממשלתי יש מחשבים ויש אתרי גיבוי, אולם במקרים רבים הם באותו בניין, וטיל יהרוס אותם גם יחד" ● לעומת זאת, אמר, "יש מענה לתשתיות הביטחוניות ולמערכות תשתית קריטיות"

"אם מסתכלים על חצי הכוס הריקה רואים שקיים פער מרכזי בהגנה הקיברנטית על המרחב האזרחי בישראל. לעומת זאת, אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה רואים שיש מענה לתשתיות הביטחוניות ולמערכות תשתית קריטיות", כך אמר ח"כ מאיר שטרית, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

ח"כ שטרית פתח את כנס BCP2011, הוועידה המרכזית לנושא היערכות לקראת אסונות והמשכיות עסקית. הכנס, שהופק על ידי קבוצת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה. לאירוע הגיעו מאות מקצוענים מהתחום, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"מדובר בנושא חשוב ומרכזי", אמר ח"כ שטרית. "הבעיה שישראל נדרשת להתמודד איתה היא מתקפה צבאית שתפגע באתר מסוים ותמוטט את מרכז השירותים של מערכת צבאית או אזרחית. נדרש שבשעת חירום, בשל אסון טבע או מלחמה, מערכות המיחשוב תהיינה שרידות".

"לצערי, גם היבט ה-DRP אינו מוסדר ברמת הממשלה", ציין. "במגזר הממשלתי יש מחשבים ויש אתרי גיבוי, אולם במקרים רבים הם באותו בניין, וטיל יהרוס את האתר הראשי ואתר הגיבוי גם יחד".


צילום ועריכת וידיאו: גיא רז

"בעקבות התקלה שהייתה בסלקום ערכנו דיון על מערכות קשר ממשלתיות של גורמי חירום, והסתבר שגם נושא זה אינו מוסדר", אמר ח"כ שטרית. לדבריו, "נדרשת היערכות כדי שאם יהיה מצב חירום – גופי ההצלה יוכלו לתפקד גם בעת נפילת מערכות תקשורת וממסרים".

"הרבה יותר קל למוטט מדינה במתקפה קיברנטית"

הוא הוסיף, כי "הרבה יותר קל למוטט מדינה במתקפה קיברנטית, בלי להקריב חיים ולו של חייל אחד. העולם כולו החל להתעורר ולהבין שהמערכות, בהיותן ממוחשבות, חשופות להתמוטטות עקב מתקפה. וירוס ב-IT של חברת החשמל, לדוגמה, יביא חושך. או אז, כאבני דומינו, מערכות נטולות חשמל בחירום לא תפעלנה".

ח"כ שטרית חלק שבחים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, על הקמת המיזם הקיברנטי הלאומי, שבראשו עומד אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל. עם זאת, הוא אמר, כי לצד 100 מיליון השקלים שהממשלה מקציבה לנושא, על גורמים פנים וחוץ ממשלתיים להקציב עוד מאות מיליוני שקלים על מנת לקדם את התחום. הדבר צריך להיעשות, הסביר, בפיתוח טכנולוגיות הגנה ותקיפה קיברנטית ובייצוא שלהן למדינות אחרות וכן בשיתוף פעולה ומידע עם מדינות אחרות בתחום.

"יש פה שוק, יש ידע, וניתן להפוך את ישראל לאתר פיתוח למערכות הגנה מפני תקיפה קיברנטית", הוסיף. "למדינה יש פוטנציאל בתחום. קיימים איי ידע בתחום, אולם אין ביניהם סינרגיה, הם מפוזרים באופן שלא מעודד שיתופי פעולה. הצופן הביטחוני הוא קריטי לחוסן של מערכות ביטחוניות. חשוב לשמור על יכולת פעולה מדינתית בנושא".

"זו השקעה שעולה כסף אך שווה זהב", סיכם ח"כ שטרית. "תתפתח פה תעשיה ענקית שתיתן תשובה לעולם כולו כיצד להגן על עצמו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים