יורם הכהן, רמו"ט: "ההכרה האירופית בהגנת המידע בישראל תוביל לפחות ביורוקרטיה וליותר הזדמנויות"

"הכלל העקרוני שמציבה הנציבות האירופית קובע שהעברת מידע אודות אירופיים למדינה אחרת, שאינה חלק מהאיחוד, אפשרית רק אם היא נותנת הגנה מספקת למידע אישי. במדינה שלא מתאימה לסטנדרטים שמציב האיחוד האירופי יש צורך במספר מבחנים, ואי אפשר להעביר את המידע בלי תהליך ביורוקרטי מורכב, שעולה הרבה כסף, מעבר לצמצום האפשרויות שקיים מטבע הדברים", כך אמר הבוקר (ה') עו"ד יורם הכהן, ראש רמו"ט – הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע. הכהן אמר את הדברים ביום עיון שערכה הרשות בעקבות החלטת נציבות האיחוד האירופי להכיר ברמת הגנת המידע האישי בישראל כנאותה על פי הדרישה האירופית להגנת מידע אישי. לדבריו, "משמעות ההחלטה להכיר ברמת הגנת המידע בישראל כמספקת היא שניתן להעביר מידע אישי מאירופה לישראל בלי כל מגבלות בירוקרטיות ודרישות מיוחדות".

מרמו"ט נמסר, כי בעקבות ההחלטה, החל מעוד מספר חודשים לא יוטלו יותר מגבלות בירוקרטיות על העברת מידע אישי אודות נתינים וגופים אירופיים לישראל, וחברות ישראליות יוכלו לפתח עסקים סביב מיקור-חוץ של מידע זה. יתרה מכך, חברות אירופיות יוכלו בקלות רבה יותר לפתח בארץ פעילויות, מכיוון שהן לא יצטרכו לעבור תהליכים מייגעים שנמשכים זמן ממושך.

"ההכרה של הנציבות האירופית בחוקי הגנת המידע שמציעה רמו"ט הגיעה לאחר תהליך ארוך, שנצרך מאחר שיש הרבה הבדלים בין אירופה לישראל בתחומים שונים שקשורים להגנת והעברת מידע", אמר אנדרו סטנדלי, שגריר האיחוד האירופי בישראל. לדבריו, "ההכרה שחוקי הגנת המידע בישראל תואמים לסטנדרטים הנדרשים על ידי הנציבות מאוד חשובה לאיחוד וגם לישראל, והיא תחזק עוד יותר את הקשרים העסקיים ביניהם. זהו עוד צעד בהעמקת היחסים בין האיחוד האירופי לישראל".

המטרה של הכנס הייתה להציג את הפוטנציאל העסקי של ההכרה הזו למגזר הפרטי. ד"ר גיא רוטקוף, מנכ"ל משרד המשפטים, אמר ש-"הממשלה באה ואומרת לאנשים: תשתמשו בהישגים שאנחנו הגענו אליהם. בעצם, היא מספקת להם שירות". הוא הוסיף, כי "ההכרה הזו מאפשרת פתיחת שערים לחברות מכל העולם לתוך מדינת ישראל, כדי לעשות כאן עבודה".

ד"ר רוטקוף התייחס בדבריו למעמד ולעבודה של רמו"ט כרגולטור. "עבור רבים, כל מטרתו של הרגולוטור היא להקשות עליהם. הם בעצם חושבים שרגולוציה וביורוקרטיה הם היינו הך. אולם, למעשה, התפיסה של רמו"ט היא לקדם את ישראל במעלה המדרגות העסקיות הבינלאומיות. רמו"ט, כרגולוטור, הביאה בעבודה קשה ומאמץ את ההכרה של האיחוד האירופי בכך שהשמירה על המידע בישראל היא ברמה גבוהה מאוד. ללא הקמת רמו"ט וללא העבודה של הרגולטור, לא היינו מגיעים למצב הזה ולא היינו מקבלים הכרה במיומנות שרכשנו כאן בתחום הזה. זה מהווה עבורנו הזדמנות מאוד גדולה".

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, אמר שההכרה הזו, והורדת החסם שדרש אישורים מיוחדים בכל פעם שצריך להעביר מידע בין ישראל לאירופה, תעזור לפתח בארץ את תחום הטכנולוגיה הפיננסית. "מה שמאפיין את התעשייה הפיננסית העולמית הוא שהיא מתבססת כמעט כולה על טכנולוגיה. כל בנק וכל מרכז פיננסי גדול מחזיק מרכז פיתוח, ועד לפני תקופה קצרה, אף אחד מהם לא חשב על ישראל כמקום לפתח בו טכנולוגיות חדשות", הוסיף שני, שעד לכניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר היה מנכ"ל ונשיא נייס.

לדבריו, "אנחנו, במשרד האוצר, חושבים שהשילוב של איכות טכנולוגית מצד אחד והון אנושי מקומי וכזה שיושב בהרבה מקומות בעולם מצד שני הוא הזדמנות לפתח את תחום הטכנולוגיה הפיננסית ולקדם אותו. אנחנו מקווים שלאחר שיגיעו לישראל מספר חברות ויתחילו לפתח כאן תגענה עוד ועוד חברות, וכתוצאה מכך – ישראל תהפוך לשחקנית משמעותית בתחום הזה".