ישראכרט העבירה את אתר הגיבוי שלה לדטה סנטר של יבמ בנתניה; ההיקף: מיליוני שקלים

הפרויקט ארך כחצי שנה, והמעבר הפיזי, שנמשך 14 שעות, היה לפני שבועות אחדים ● לדברי רונן זרצקי, סמנכ"ל מערכות מידע בישראכרט, הפרויקט הושלם ארבעה חודשים לפני המועד המקורי, ללא חריגות תקציב

ישראכרט העבירה את אתר הגיבוי שלה מסניף בנק הפועלים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב לדטה סנטר של יבמ (IBM) בנתניה. הפרויקט ארך כחצי שנה, והמעבר הפיזי, שנמשך 14 שעות, היה לפני שבועות אחדים. היקף הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליוני שקלים.

רונן זרצקי, סמנכ"ל מערכות מידע בישראכרט, חשף פרטים מהפרויקט ומעבודת ה-BCP בחברה בכנס BCP 2011 , הוועידה המרכזית לנושא היערכות לקראת אסונות והמשכיות עסקית. האירוע, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, נערך בסוף השבוע במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ובהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום.

בחמש השנים האחרונות השקיעה ישראכרט בתחום הגיבוי וההמשכיות העסקית 35 מיליון שקלים. לדברי זרצקי, עולם ה-BCP וה-DRP בישראכרט כולל תחומי פעילות רבים: ניהול ומתודולוגיה; חלוקת תחומי אחריות; מדיניות ונהלים; הדרכה ותרגול; יישומים ומערכות; אתר גיבוי מחשב; טכנולוגיה ושרידות; עולם הגיבויים; אתר חירום עובדים; והיערכויות בעולמות ההפעלה, התפעול והתקשורת.

הוא הציג את אבני הדרך בפעילות ה-BCP בארגון: ב-2006 החלו עבודת מטה וביצוע סקר פערים. ב-2007 הותנע תהליך הרחבת אתרי הגיבוי, וכן עודכנו ונכתבו מחדש נהלי החברה. אז גם נקבעו תהליכים ומערכות קריטיות. שנה לאחר מכן בוצע ניתוח מפרט הביקורת של בנק ישראל והשלכותיו על המדיניות בארגון ועל הנהלים שלו. ב-2008-2009 התקיימו סדנאות סיעור מוחות מחלקתיות ונקבעו צרכי החברה לשעת חירום. בשנה שעברה החלה עבודת מטה בנושא ניהול נכסי ה-IT, והשנה עודכנה רשימת מערכות ה-IT הקריטיות.

לדברי זרצקי, בין התרחישים שאליהם נערכה ישראכרט נמצאים מלחמה, מגיפות ורעידת אדמה. אסטרטגיית העבודה בחירום כונתה "סירת הצלה": "הקמה, תחזוקה ותרגול של אתרי גיבוי – למחשב, לעמדות העבודה ולהטבעת כרטיסים – המאפשרים את הפעלת כל התהליכים העסקיים שהוגדרו כקריטיים, תוך שש שעות", אמר. הוא הוסיף, כי מדובר בכלל המערכות היושבות על המיינפריים ובחלק מהמערכות הפתוחות. זרצקי ציין, כי מחשב אתר הגיבוי הוא פסיבי ומופעל בזמן חירום בלבד. לדבריו, תשתיות המיחשוב הקריטיות זהות לתשתיות האתר הראשי ו-"תשתית התקשורת היא אופטית רחבת פס, מאפשרת סנכרון המידע בזמן אמיתי וחיבור רשתות התקשורת לאתר הראשי בשגרה".

האתר בנתניה, אמר, "נמצא במרחק גדול מספיק להקטנת הסבירות לפגיעה בו זמנית בשני האתרים, אך לא רחוק מדי – דבר שיחייב שינויים טכנולוגיים ויקשה על התפעול בשגרה ובחירום". הוא הוסיף, כי מדובר באתר תת-קרקעי וכי הוא עומד בתקינה מתקדמת (Tier3) בהיבטי המבנה, מערכותיו ושרידותו. בהיבט הטכנולוגי, ציין, קיימים סנכרון מידע מלא בין כלל הייצור לאתר הגיבוי ומנגנונים אוטומטיים לניהול, תרגול ומיכון של מערך השרתים באתר ה-DR. זרצקי הוסיף, כי "מערך התקשורת מגובה ומוצפן בחלקו, מול מבני ישראכרט והשותפים בארץ ובחוץ לארץ. קיימות בקרה ואבטחה מרוחקת מחדר בקרה בישראכרט".

הוא ציין את חשיבות התרגול ואמר, כי נקבעו לוחות זמנים לתרגילים השונים, "תרגילים שנתיים ליחידות קריטיות, ותרגילים טכניים – לפחות אחת לרבעון. תרגיל כולל נערך אחת לשנתיים או בעת שינויים מהותיים בחברה".

זרצקי סיים בציינו, כי הפרויקט הושלם ארבעה חודשים לפני המועד המקורי, ללא חריגות תקציב.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים