ד"ר דוד אלמגור, ממייסדי פנורמיק פאואר: "אנחנו רוצים להיות הגוגל של צריכת חשמל בעולם"

"אף אחד מאתנו לא יודע כמה הוא משלם על צריכה שונה - מזגנים, תאורה וכו'", מסביר מנכ"ל פנורמיק פאואר, שזכתה בגמר הישראלי של תחרות SmartCamp בשנה שעברה ● לדבריו, "בכל רשת אחרת המצב הזה לא קביל. אנחנו יודעים על כל שיחת טלפון, על כל עסקה בכבלים - הכל מפורט. רק בחשמל אנחנו חיים עם שני מספרים פעם בחודש - צריכה וסכום לתשלום"

04/08/2011 15:43

כשניגשה חברת הסטארט-אפ פנורמיק פאואר (Panoramic Power) לתחרות SmartCamp של יבמ (IBM) בשנה שעברה, היא העסיקה שניים-שלושה אנשים שעבדו מהמרתף של אחד המייסדים במושב קידרון. הזוכה בגמר הישראלי, שלא זכתה בתואר העולמי, הספיקה מאז לגייס 4.5 מיליון דולרים, להתחיל בהתקנות ניסיוניות ולהרחיב את מצבת כח האדם ל-12 עובדים, שפועלים כיום ממשרדים בכפר סבא.

פנורמיק פאואר פועלת בעולם ההתייעלות האנרגטית. הפתרון שלה מספק מידע מפורט על צריכת החשמל בתוך הבניין. "שורש העניין הוא ש-40% מהאנרגיה העולמית נצרכת בתוך בניינים, אבל הידע שלנו על חלוקת הצריכה בתוך הבניין הוא אפס", מסביר ד"ר דוד אלמגור, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה. "אף אחד מאתנו לא יודע כמה הוא משלם על צריכה שונה – מזגנים, תאורה וכו'. בכל רשת אחרת המצב הזה לא קביל. אנחנו יודעים על כל שיחת טלפון, על כל עסקה בכבלים – הכל מפורט. רק בחשמל אנחנו חיים עם שני מספרים פעם בחודש – צריכה וסכום לתשלום".

אלמגור, שהיה המייסד והמנכ"ל של חברת הסטארט-אפ מיסטיקום (גייסה כ-50 מיליון דולרים עד שנמכרה בעסקת מניות לחברת טראנסוויץ'), הקים את פנורמיק פאואר יחד עם  עדי שמיר – בכיר לשעבר ב-AeroScout. "פיתחנו פלטפורמת שירות המאפשרת לראות בזמן אמת את צריכת החשמל המפורטת של הבניין", מסביר אלמגור. "המערכת מבוססת על חיישן אלחוטי המתלבש על חוטי החשמל הקיימים. החיישן, שאינו זקוק לסוללה אלא לוקח את האנרגיה מהשדה המגנטי שהוא מודד, משדר לקופסה שמחוברת לאינטרנט. המידע על הצריכה מגיע לשרתים של החברה שיושבים בענן, שם יש תוכנת BI והמשתמש יכול לראות את צריכת האנרגיה בכל מעגל שהוחלט להסתכל עליו".

מה מרוויח הלקוח?
"הערך שמיוצר ללקוח הסופי הוא בשני תחומים עיקריים: ניצול יותר טוב של אנרגיה וזיהוי תקלות ותחזוקה מונעת. אנחנו עוקבים אחר כל מיני מערכות ויכולים לזהות תקלות פוטנציאליות לפני שהן מתרחשות ולעשות תחזוקה מונעת".

מהו המודל העסקי של החברה?
"המודל המרכזי הוא של שירות. החומרה נקנית על ידי ערוץ הפצה שמוכר את החיישן ומחבר את הלקוח לשירות הענן. הוא מתחיל לשלם מנוי חודשי לכל חיישן שהותקן ויש חלוקת רווח בין החברה לבין המפיץ, רוב ההכנסות צפויות מהמנוי ולא ממכירת החומרה. בנוסף, כל המידע על הצריכה נשמר אצלנו. אנחנו רוצים להיות הגוגל של צריכת חשמל בעולם".

מה תרמה לכם ההשתתפות בתחרות SmartCamp?
"היינו בשלב מאוד מוקדם – שלושה אנשים שעובדים מהבתים, סטארט-אפ גראז' לעילא. התהליך הזה עזר לנו לגבש דברים. תהליך המנטורינג בארץ הפגיש אותנו עם כ-30 אנשים מובילים בתחומם מגוון חתכים: הון סיכון, אקדמיה, תעשייה ועוד. הם הציבו שאלות טובות ולאלה שלא היו לי תשובות, הייתי חייב למצוא.

גם הקהל בתחרות היה חשוב. בקוקטייל שנערך אחרי הזכייה שלנו, פנה אלי מישהו שצפה במצגת ואמר שהוא עושה יחסי ציבור לחברה מאד גדולה בתחום האנרגיה. הוא הפגיש אותי עם מנהל הארגון בישראל וכרגע אנחנו בסוג של שיתוף פעולה. אף פעם לא יודעים מה יכול לצאת".

ומה בדבר הגמר העולמי?
"הגמר העולמי נערך כחצי שנה אחרי הזכייה בישראל. במהלך התקופה הזו, היתה לנו ישיבה עם אנשי יבמ כמעט בכל שבוע. בין היתר, עבדו אתנו על איך להציג סינרגיה פוטנציאלית עם יבמ וחיברו אותנו לכל מיני אנשים בחברה העולמית. התחרות בשנה שעברה נערכה בדבלין שבאירלנד. למרות שהשוק העיקרי שלנו הוא ארה"ב והחשיפה לאירופה היא פחות רלוונטית עבורנו, נוצרו שם קשרים חשובים".

כיצד מסייעת לחברה ההשתתפות בתחרות?
"אין ספק שהחשיפה עוזרת, במיוחד לחברות של יזמים צעירים שמקבלים בפעם הראשונה חשיפה בפני כל הקהילה הישראלית. אמנם אני יזם חוזר וסדרתי ומכירים אותי, אבל זה עזר בהחלט. דרך אגב, החשיפה שלה זוכים חמשת הפיינליסטים בישראל היא די דומה. כמובן שגם החשיפה למנהלים הבכירים ביבמ העולמית היא משמעותית".

כיצד מתבטא שיתוף הפעולה שלכם עם יבמ כיום?
"אנחנו עובדים עם היחידה לטכנולוגיה גלובלית (GTU) באופן סדיר. יש לנו תוכנית ניסיונית (פיילוט) שפועלת בבניין יבמ בפתח תקווה. אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים להרחיב את שיתוף הפעולה".

אילו עצות יש לך למשתתפי התחרות?
"את הביזנס לא משנים בשביל התחרות, אבל כדאי להקדיש הרבה מחשבה ואימון לצורת ההצגה. עד התחרות, המצגות שלנו היו בנאליות ומול המצגות המטורפות שראינו שם נשברתי ואמרתי שאני לא מוכן יותר להתחרות עם כאלה. זכינו בתחרות למרות המצגת. אני ממליץ להקפיד מאוד על כל פרט בצורת ההצגה. בנוסף, כדאי להקדיש זמן ולהדגיש את החיבור או את פוטנציאל החיבור ליבמ. השופטים מסתכלים על זה".

אירוע הגמר הישראלי של תחרות SmartCamp 2011 ייערך בספטמבר הקרוב. חברות המעוניינות להגיש את מועמדותן לתחרות, מוזמנות להירשם באתר SmartCamp ישראל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים