פרופ' קרין נהון, אוניברסיטת וושינגטון: "רוב הכוח באינטרנט מוחזק בידי שחקנים מעטים"
"התופעה קיימת בכל שכבות הפעילות ברשת: החל ממערכות הפעלה וכלה במנועי חיפוש, רשתות חברתיות, דפדפנים ובלוגים", אמרה פרופ' נהון בכנס שערך איגוד האינטרנט הישראלי ● לדבריה, "מדובר בתופעה מטרידה" ● היא נימקה אותה בכך ש-"מדובר בטבע המין האנושי; לגולשים אין זמן בשפע, ובגלל זה - הם פונים למה שהם רגילים לעשות" ● "בנוסף, חוק העדר עובד גם במציאות הווירטואלית", אמרה
"האינטרנט והשימוש הנרחב בו הביאו למגוון תופעות חיוביות. אלא שלצידן, יש תופעה אחת ראויה לציון, ולא לחיוב – רוב המשתמשים צורכים מוצרים ושירותים של מעט חברות ואתרים", כך אמרה פרופ' קרין נהון מבית הספר למידע שבאוניברסיטת וושינגטון.
פרופ' נהון דיברה במסגרת פאנל שנערך אמש (א') במועצה לישראל יפה בתל אביב, שמטרתו היוועצות פומבית בנושא מהלכים, פרויקטים וכיווני פעולה אסטרטגיים שיקדמו את האינטרנט בישראל. מנחה הפאנל, שנערך ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי, היה ד"ר ישע סיון, חבר הנהלת האיגוד וראש התוכנית למערכות מידע במכללה האקדמית תל-אביב יפו.
פרופ' נהון אמרה שהתופעה, המכונה Power Low, "קיימת בכל שכבות הפעילות ברשת – החל ממערכות הפעלה וכלה במנועי חיפוש, רשתות חברתיות, דפדפנים ובלוגים". "מדובר בתופעה מטרידה", אמרה. היא נימקה אותה בכך ש-"זהו טבע המין האנושי. לגולשים אין זמן בשפע, ובגלל זה – הם פונים למה שהם רגילים לעשות. בנוסף, חוק העדר עובד גם במציאות הווירטואלית".
לדבריה, התופעה הופכת ברשת לקיצונית יותר, בשל העדר מגבלות פיסיקליות. היא אמרה, כי על מנת לפתור את המצב הזה "יש ליצור מנגנונים שישנו אותו. על האיזון להיות עדין אך מהותי ועל עיצוב המנגנון הבא להיעשות תוך יצירת ערך, ולא בהתמקדות בהיבט הטכנולוגי".
לצד אלה, תיארה פרופ' נהון את התופעות החיוביות שקרו ברשת בעשור האחרון: פלטפורמות שהביאו ליתר שוויון זכויות; אתרים שהשימוש בהם העצים את הגולשים והביא להפצת מידע וידע; שיווק מידע ויראלי; אתרי שיתוף ידע דוגמת Waze; העצמת יכולות הפיתוח של משתמשי הקצה בעזרת כלים שמצויים ברשת; הפצת מידע ציבורי בנושאים שונים, כגון כזה שממפה את הפשיעה באוקלנד בזמן אמת; והשימוש ברשתות החברתיות כפלטפורמה להפצת הרעיונות של "אביב העמים" בעולם הערבי.
"צריך להביא להגברת האמון בשימוש ברשת"
רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, אמר שיש למצוא את הדרך שבה במינימום השקעה תתקבל מירב ההשפעה של השימוש ברשת על החברה בישראל. הדבר ייעשה, לדבריו, על ידי גישה לרשת מהבית "ברוחב פס מספיק ובמחיר הוגן"; הכלה ברשת של אוכלוסיות בארץ שכיום כמעט שאינן שותפות לחוויית הגלישה – "למשל, האוכלוסייה החרדית או הערבית"; גישה מבוססת תקנים; ונגישות נרחבת לתכנים ציבוריים.
היבטים נוספים שיש לטפל בהם באינטרנט, לדברי לוי, הם האמינות והזיהוי, יכולת בחירה, שיתוף, יתר שקיפות והכנסת שחקנים חדשים. "אנחנו, באיגוד, רוצים יותר שימוש ברשת שהוא בעל ערך ובעל משמעות – כזה שיאפשר להגדיל את חופש הבחירה בין מוצרים וספקים ויביא לגידול בכמות השחקנים", אמר. "אנחנו רוצים להביא להגברת האמון בשימוש ברשת, ליתר אפקטיביות בגלישה וליתר שקיפות של התעבורה בה. המטרה הסופית היא לממש רעיונות שישפרו את הגלישה באינטרנט ויביאו להפיכתה לפלטפורמה אפקטיבית יותר".
"סביבת המיחשוב משתנה במהירות"
גילי גורדון, מנכ"ל BCG (ר"ת Boston Consulting Group) ישראל, אמר שסביבת המיחשוב משתנה במהירות וכוללת, בין השאר, שינויים ביכולות ובעוצמות המיחשוב, עבודה בעולם הנייד ומעבר למיחשוב ענן לסוגיו. זאת, לצד "האינטרנט של דברים", משמע – "היכולת של המקרר 'לדבר' עם מכונת הכביסה, המייבש והכלב. פעילויות רבות תיעשנה לכאורה מעצמן. האדם עושה ויעשה פחות".
הוא הוסיף, כי מיחשוב הענן יאפשר לקבל יותר יישומים ושירותים ביתר קלות וייצור עבורם יותר ערך.
כמו כן, ציין גורדון, כי עד 2015 או 2016 ישתווה מספר המכשירים הניידים עם זה של תושבי כדור הארץ.
גורדון סיכם באמרו, כי "השימוש הנרחב באינטרנט יכול להניב תועלות רבות למגוון גופים ומגזרים: לעולם החינוך, לעסקים הקטנים והבינוניים, לעמותות ולגופים ללא כוונות רווח ולמגזר הציבורי. כל אחד מהם יוכל ליהנות מהרשת עוד יותר".
תגובות
(0)