מבקר עסקי? לא בהכרח!
מאת עו"ד דותן כהן ועו"ד הדר זאנה *
בעידן הגלובאלי בו אנו חיים המוביליות החברתית והתעסוקתית חשובה לעין שיעור לקהילת העסקים. אינטרס כלכלי זה צריך לעמוד לנגד עיניה של כל מדינה המעוניינת בצמיחה כלכלית. חברות גלובאליות ומנהלי משאבי אנוש נדרשים פעמים רבות לדעת האם לאור אופי הפעילות המתבקשת של המוזמן לישראל, אכן מדובר בביקור עסקי בלבד או שמה מדובר בביקור למטרות עבודה. נשאלת השאלה, מיהו "מבקר עסקי"? מהן הפעולות המותרות ל"מבקר העסקי"? מאמר זה בה לבדוק את הפער בין המצוי לרצוי ולהציע חלופה, שאינה קיימת בחוק הישראלי אולם קיימת במדינות אחרות, לפעולות המותרות במסגרת אשרת הביקור העסקי. בשלב זה, נסקור את המצב הקיים ובמאמר המשך נציע חלופות מפורטות ורשימת פעולות המקובלות על העולם המערבי בנוגע לפעולות המוגדרות כ"ביקור עסקי".
בישראל, אזרחי מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה מקבלים עם כניסתם אשרה מסוג ב-2 (אשרת תייר/מבקר עסקי) התקפה לשלושה חודשים אשר אינה מתירה לעבוד בתקופת השהות. אזרחי מרבית מדינות מזרח אירופה, המזרח הרחוק ואזרחי מרבית מדינות דרום אמריקה צריכים להגיש בקשה לאשרת ביקור בקונסוליה הישראלית במדינת מוצאם בטרם כניסתם לישראל.
חוק הכניסה לישראל מגדיר סוגים שונים של אשרות ביקור בישראל. שהות בישראל לצורך מטרת עבודה מצריך אשרת עבודה מסוג ב-1 ואילו שהות בישראל למטרת תיירות/ביקור עסקי מצריך אשרת ב-2. ההגדרות בחוק הכניסה לישראל הינן כלליות מאוד ואינן עונות על הצורך של החברות המזמינות ומנהלי משאבי אנוש בהגדרות ברורות ומפורטות יותר לפעולות המותרות למבקר העסקי על פי דרישות החוק. המחוקק הישראלי, אינו מגדיר מהו ביקור עסקי אלא על דרך השלילה. נציין, שהמושג "מבקר עסקי" אינו קיים בחוקי ההגירה בישראל ואף לא בנהלי משרד הפנים.
החוק בישראל, בשונה ממדינות אחרות, אינו מנחה מהן הפעולות המותרות למבקר העסקי ואינו קובע את גבולות ההגדרה של המבקר העסקי. בהיעדר אבחנה ברורה ובהיעדר רשימת הפעולות המותרות למבקר העסקי, מנהלי משאבי אנוש וחברות גלובאליות נמצאות במצב של חוסר וודאות לגבי כניסת המוזמן לישראל ואף בסיכון לסירוב כניסתו של אותו מוזמן מקום בו פקידי ביקורת הגבולות עלולים להחליט כי כניסת המוזמן הינה למעשה למטרת עבודה. לקביעה זו השלכות רבות, הן למוזמן והן לחברה המזמינה.
המבחן הנהוג בדיני הגירה לקביעה האם מדובר בהגעה לצורכי עבודה או לצורכי ביקור עסקי הוא מהות אופי הביקור, קצר ככל שיהיה, והאם המוזמן מבצע עבודה פרודוקטיבית, אף אם לא מקבל שכר מהמזמין. אולם נראה שהמבחן הנהוג הינו מיושן ואינו הולם את העידן הגלואבלי והטכנולוגי בו אנו חיים. יש לציין שהגדרות מבקר עסקי תמיד ישארו בתחום האפור, עם זאת הצורך ברשימת פעולות המתאימות להיחשב כפעולות לצורך ביקור עסקי עולה חדשות לבקרים.
מדינת ישראל עומדת בפני עיצוב מדיניות הגירה כתוצאה ממציאות החיים. מדיניות הממשלה בתחום העובדים הזרים כלולה בקווי היסוד של ממשלות ישראל האחרונות אשר קבעו את הטיפול בתופעת העובדים הזרים בישראל כאחד מעקרונות היסוד של המדיניות הכלכלית חברתית. נראה שיש להוסיף את הצורך המתואר במאמר זה על סדר היום וללמוד ממדיניות הגירה של מדינות מערביות בכל הקשור למתחם הגדרה ל"מבקר עסקי" ולפעולות המתארות "ביקור עסקי". במאמר המשך נציע חלופות מפורטות ורשימת פעולות המקובלות בעולם המערבי בנוגע לפעולות המוגדרות כ"ביקור עסקי".
* הכותבים הינם עורכי דין ממשרד דותן כהן, המתמחה בדיני ההגירה בישראל, ארה"ב, אוסטרליה ומדינות נוספות. המשרד הינו משרד נישה המלווה חברות ישראליות וגלובאליות רבות במתן אשרות עבודה למומחים זרים במגזר העסקי.
ליצירת קשר: 03-753-4000 | מייל
