לקראת אירוע | שפת קובול – האם עברה לה מהעולם?
מאת סקוט נילסון
טכנולוגיה העומדת במבחן הזמן היא תופעה שאנו עדים לה לעיתים רחוקות אך נדיר יותר הוא להיתקל בחידוש ספציפי המשפיע לא רק על האופן בו אנו מנהלים את העסקים שלנו, אלא על התפקוד היומיומי שלנו. ב-28 במאי 1959, נקבעו קווים מנחים לאותו אירוע פורץ דרך: הולדתה של שפת קובול (COBOL – ראשי תיבות: "שפה משותפת ממוקדת-עסקים") על ידי קבוצת מדעני מחשב ופקידי ממשל בפנטגון.
במהלך 50 השנים האחרונות, נכתבו כ-220 ביליוני שורות של קוד בשפת קובול – עובדה המעניקה לשפה זו מעמד של אחת השפות העסקיות הנפוצות ביותר. עם זאת, למרות המספרים המרשימים הללו, רבים מחזיקים בדעה שהשפה "מתה" או "גוססת". תפיסה זו נובעת מכך שהשפה כבר עברה את גיל החמישים, אך למעשה, מן הראוי שמתכנתים יראו בקובול שפה שאינה מעל גיל 50 אלא שרק התחילה לפני 50 שנה. קובול המשיכה להתפתח ולהשתנות במהלך העשורים שחלפו מאז, וכיום היא שפת תכנות המסוגלת להתמודד אפילו עם יישומים אינטרנטיים (מיחשוב ענן) ופלטפורמות של התקנים ניידים. מאפייני העבר של שפת קובול – כרטיסי ניקוב, סרטי נייר ומחשבי ענק – נעלמו כולם בחלוף הזמן. קובול עברה תהליך מודרניזציה כדי לשמור על הרלוונטיות שלה, בדיוק כפי שהטלפון של אז הפך לאייפון של היום והמילונים של אז הפכו למילונים המקוונים של ימינו. הודות לשדרוגים ועדכונים בלתי פוסקים נשארה קובול בחזית עולם התכנות.
יותר מכך, לא רק שקובול נמנית בין שפות התכנות העסקיות הוותיקות בעולם, אלא שהיא גם השפה הנפוצה והנבדקת ביותר. כאשר ישבו נציגי ממשלה סביב השולחן בפנטגון, היתה בכוונתם ליצור תקן משותף עבור מתכנתים, שיהיה מבוסס על אנגלית פשוטה וקלה, באופן שיפשט את תהליך כתיבת הקוד עבור מפתחים ואנשי עסקים גם יחד. מאחר וקובול היתה שפה מבוססת-סטנדרטים כבר מתחילת דרכה, היא הפכה לשפה הבסיסית בה נכתבו יישומים עסקיים ושמה נודע לתהילה בזכות הניידות והדיוק שלה.
מתכנתים מעריכים כי קלות השימוש בשפת קובול ועקרון הפשטות – סייעו לשפה לעמוד במבחן הזמן ולשמור על מעמדה כשפה הבכירה לפיתוח יישומים עסקיים. השפה נוצרה מלכתחילה כדי להפוך את התכנות לתהליך יותר נגיש וידידותי לעסקים. קובול היתה גם שפת התכנות הראשונה שהתבססה על מילים באנגלית ותוכננה כך שתדמה שפה אנושית, במקום להשתמש בקוד מעורפל של שפת מכונה. באופן כללי, שפת קובול היתה ונשארה אבן הפינה של יישומים עסקיים גדולים והיא שגשגה על פני דורות מיחשוב רבים – כולל שני הדורות האחרונים: דור הדוט.קום ודור ה-"ווב 2.0".
לשפת קובול השפעה משמעותית על עולם המפתחים והמתכנתים במהלך 50 השנים האחרונות. יש לזקוף את נפוצותה של השפה לפשטות, לקלות השימוש בה, ולעובדה שניתן להעביר אותה לכל פלטפורמה, כולל האינטרנט. מפתחים אוהבים יישומים שנכתבו בקובול מפני שהם יכולים להעביר אותם לפלטפורמות מודרניות כמו סביבת העבודה האינטרנטית Azure ותשתיות נפוצות מאוד כמו דוט.נט. השפה מסוגלת להשתלב עם שפות מבוססת JVM כמו Java. זאת ועוד, השפה תוכננה לפעול באופן שאינו תלוי בחומרה ספציפית או בפלטפורמה מסויימת כלשהי, וביכולתה להשתנות ולהתפתח ככל שנכנסים לשוק כלי פיתוח חדשים. ברור שכושר הסתגלות זה עדיין חי וקיים גם היום, מאחר ומשערים ששפת קובול משרתת 80% מהארגונים בעולם.
סקוט נילסון הוא מנהל ניהול מוצרים בחברת מיקרו פוקוס – ספקית מובילה של כלי תכנות לשפת קובול. בשלושים השנים האחרונות עסק נילסון בנקודת המפגש בין עסקים לטכנולוגיית מידע, תוך התמקדות מיוחדת במיחשוב עסקי.
