לנצל את יתרון הקוטן

"חוסר היציבות הוא הדבר הכי יציב שילווה אותנו בשנים הקרובות - וצריך ללמוד לחיות עם זה", אומר משה הלל, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס ● לדבריו, לישראל יש עדיין מה להציע דווקא בזכות "יתרון הקוטן" שלה ● כך, הוא מסביר, 25 מיליארד הדולרים שאנו מייצאים בהיי-טק מהווים חלק נכבד מסך כל הייצוא של המדינה, אך הם עדיין הם טיפה בים הגלובלי, ומכאן שההיי-טק הישראלי צריך לשחק בשוק של נישות

התחזיות הכלכליות לשנת 2012, ובפרט אלה המתייחסות לענף ההיי-טק, אינן אופטימיות. הפסימיסטים אומרים שהשנה הבאה תהיה מהדורה מוגדלת של 2008, והפעם השוק הישראלי לא יוכל להישאר מחוץ לתמונה. משבר הדולר עדיין קיים, אבל אליו נוסף כעת גם משבר היורו. אחת הסיבות לכך היא העובדה ש-40% מייצוא ההיי-טק הישראלי פונה לשוק האירופי – ולכן ברור שכל משבר שיתרחש שם, ישפיע מיד גם עליו.

בפברואר תקיים התאחדות האלקטרוניקה והתוכנה את הכנס השנתי השני שלה, שיערך בהפקת אנשים ומחשבים. גם השנה יהיה האירוע רב-משתתפים וימשוך אליו את בכירי התעשיינים וראשי חברות ההיי-טק, שידונו בסוגיות השונות שמטרידות את ההיי-טק הישראלי.

אחד הדוברים בכנס וחבר ועדת ההיגוי שלו הוא משה הלל, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) ישראל – אחת מחברות ההיי-טק הגדולות בארץ ובעולם. בשיחה עמו, מציע הלל שלא להיכנס לפאניקה. הוא מזכיר שתהליכי ההשקעה בתשתיות ובחינוך לוקחים זמן, ושלישראל יש עדיין מה להציע דווקא בזכות "יתרון הקוטן" שלה. כך, הוא מסביר, 25 מיליארד הדולרים שאנו מייצאים בהיי-טק מהווים חלק נכבד מסך כל הייצוא של המדינה, אך הם עדיין הם טיפה בים הגלובלי, ומכאן שההיי-טק הישראלי צריך לשחק בשוק של נישות.

"אנחנו חיים בעידן שבו המודלים הכלכליים משתנים בתדירות גבוהה", אומר הלל. "חוסר היציבות הוא הדבר הכי יציב שילווה אותנו בשנים הקרובות – וצריך ללמוד לחיות עם זה", אומר הלל. במילים אחרות, המסר הוא שתנועה מהירה ממשבר לתחושת יציאה ממשבר, יהיו חלק משגרת היומיום שלנו בתקופה הקרובה.

האם לא ניתן לתכנן עוד לטווח ארוך? איך אפשר לנהל חברה ככה?
"המציאות הזו, שאכן לא מאפשרת לתכנן לטווח ארוך מדי, מקשה על חברות גדולות. ב-2008 היה משבר לא קל. ב-2010 היו מי שחלמו שהמשבר מאחורינו, והנה בסוף 2011 אנו עדים למשבר כלכלי כלל עולמי שייגרר ללא ספק ל-2012. המשבר הזה כולל בתוכו גם את משבר היורו, שהחל ביוון ומאיים למוטט את כל העולם. זו המציאות שבה אנו חיים. בכי לא יעזור".

בשנה שעברה היה הנושא המרכזי בוועידה של התאחדות האלקטרוניקה והתוכנה קריאה לממשלה להשקיע יותר בהיי-טק, כדי שימשיך להיות הקטר שמוביל את המשק. משהו השתנה מאז?
"לא השתנה בהרבה. כולם מבינים שהדבר צריך להתחיל מהשקעה בחינוך ובתשתיות, אבל זה לא נעשה מהיום למחר. תפקידה של הממשלה הוא ליצור את העתודה בבתי הספר ובאקדמיה. כרגע המצב לא חמור כל כך – עדיין יש מספיק בוגרים, אבל ברור לכולם שבעוד עשור או שניים לא בטוח בכלל שישראלי יקבל שוב את פרס נובל".

אז האטימות נמשכת?
"לא הייתי אומר שיש אטימות. להיפך, יש הבנה, אבל כולם מבינים שיש קבועי זמן בלתי ניתנים לשינוי ולכן צריך להתחיל מנקודה מסוימת. הקריאה שלנו, שתצא גם השנה, היא להאיץ את קצב ההשקעה בחינוך ובתשתיות".

יש טענה לפיה קולם של תעשיינים כמוך כמעט ולא נשמע במהלך המחאה החברתית, למרות שחלק לא קטן מיושבי האוהלים היו עובדי היי-טק. אתה מסכים עם זה?
"המחאה החברתית עסקה במכלול של דברים. הבעיה של ההיי-טק הישראלי היא הצורך שלו להיות כל הזמן יותר אטרקטיבי מאחרים. זה בא לידי ביטוי, למשל, בעלות העסקת מהנדסים – שפעם היתה זולה יותר בישראל עבור חברות רב-לאומיות והיום זה לא מובן מאליו. ברור שאם אני צריך לשכור מבנה לחברה, ושכר הדירה עולה כל הזמן, זה משפיע על העלויות. צריך לעשות הכל כדי שנהיה אטרקטיביים גם בעתיד. לממשלה יש תפקיד חשוב בכך".

איך אתה, כמנכ"ל סניף ישראלי של חברה ענקית, מתמודד עם המחסור במהנדסים?
"המחסור עוד לא מאוד מורגש, אך אנחנו בכל זאת מכינים עתודות של כוח אדם ומעסיקים באופן קבוע סטודנטים משנה שלישית ורביעית, שמקבלים אצלנו את הרקע הנדרש להמשך העבודה אצלנו. אני מניח שזה מה שצריכות לעשות כל החברות, במקום להמתין רק לפעולות מצד הממשלה. מעבר לכך, אנחנו גם מעסיקים אנשים שעברו את גיל 40 – אנחנו לעולם לא פוסלים אותם. הייתי שמח אם גם חברות אחרות היו עושות זאת".

אז יש סיכוי שהקטר של היי-טק ימשיך להוביל?
"אין ספק שההיי-טק מהווה חלק נכבד מהייצוא הישראלי והוא חייב להוביל. אין צורך להקים פה בישראל את הנוקיה (Nokia) הבאה – אלא רק לשמר את היתרון הטכנולוגי ויתרון ההון האנושי שלנו. דווקא משברים כלכליים משחקים לטובתנו, כי יכולת הגמישות שלנו גדולה יותר".

מה אתה ממליץ לחבריך התעשיינים?
"חדשנות. זו מילת המפתח. נתח גדול מהמחזור בטקסס אינסטרומנטס הולך למו"פ. את הרעיונות אנו שואבים מהלקוחות. אני מבלה חלק גדול מזמני בשיחה עם לקוחות, כדי לשמוע מה חסר להם ומה הם רוצים. אין קיצורי דרך".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים