הנשיא פרס: "המענה לאפלייה הלא פורמלית נגד המגזר הערבי – ההיי-טק"
"המגזר הערבי עדיין אינו נהנה מפירות ההיי-טק. כניסת נציגי המגזר לענף היא הדרך להעלאת קרנו ופרנסתו של האזרח הערבי בישראל" - כך אמר פרס באירוע במשכן הנשיא בהשתתפות ראשי חברות ההיי-טק בישראל ● מאז השקת פרויקט "מענ-טק", אותו יזם הנשיא פרס יחד עם ג'ון צ'יימברס, נשיא סיסקו העולמית, נקלטו 125 אקדמאים ערבים בחברות ההיי-טק בישראל
"בישראל אין אפליה פורמלית בחוק, אך יש בהחלט אפליה בפועל. עלינו להגן על המיעוט, בעיקר בתחום הכלכלי בו ההכנסות קטנות יותר. שאלתי את עצמי היכן אפשר לתקן ואחת התשובות שמצאתי היא 'מענ-טק'. 40% מהשוק הישראלי מבוסס על היי-טק, זה התחום המפרנס ביותר ובעל היוקרה הגבוהה ביותר. המגזר הערבי עדיין אינו נהנה מפירות ההיי-טק. כניסת נציגי המגזר לענף היא הדרך להעלאת קרנו ופרנסתו של האזרח הערבי בישראל" – כך אמר הבוקר (א') שמעון פרס, נשיא המדינה, באירוע במשכן הנשיא בהשתתפות ראשי חברות ההיי-טק בישראל.
במסגרת הכנס עלה, כי 125 אקדמאים ערבים נקלטו בחברות ההיי-טק בישראל מאז השקת פרויקט "מענ-טק". הפרויקט, אותו יזם הנשיא פרס יחד עם ג'ון צ'יימברס, נשיא סיסקו (Cisco) העולמית, נועד לקדם את קליטתם וגיוסם של עובדי היי-טק מהמגזר הערבי בחברות ההיי-טק המקומיות. בפברואר השנה הושק אתר אינטרנט לקליטה, מיון והשמת אקדמאים ערבים בענף ההיי-טק, www.maantech.org.il – פרויקט מען-טק. "מען" פירושו "יחד" בערבית. באתר סטודנטים ערבים שלחו את קורות חייהם לחברות שהצטרפו ליוזמה. במקרה הצורך עברו הסטודנטים הערבים מסלול העשרה לעזרה בכתיבת קורות חיים ומיומנויות נוספות. מחלקות משאבי האנוש של החברות שהצטרפו למיזם מהוות "בנק" של משרות פנויות לשילובם של ערביי ישראל בהיי-טק. תהליכי המיון וההעשרה מופעלים על ידי מנפאואר ועמותת קו משווה לקידום שוויון בתעסוקה.
מלשכת הנשיא נמסר, כי "בשנים האחרונות נרשמו מדדים שליליים ביותר באשר לקליטתם של ערבים בהיי-טק, ופעמים רבות נוצרו חסמים של ממש, שמנעו אפילו את הגעתם לשלב ראיונות העבודה". המיזם כולל אתר אינטרנט ייעודי, לקליטת קורות חיים, טיפול של מנהלי משאבי אנוש, אשר מסייעים ומדריכים את המועמדים לקראת ראיונות העבודה, מכשירים אותם דרך סדנאות וימי קריירה ומפנים אותם ליותר מעשרים חברות היי-טק. חברות אלו נענו לקריאת הנשיא והצטרפו למיזם. המדובר באקדמאים וסטודנטים בוגרים במקצועות הרלוונטיים לתעשייה – מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה, הנדסת תוכנה, הנדסת חומרה והנדסת חומרים.
פרס הודה למנכ"לי החברות שגייסו את הערבים: "לפני פחות משנה פנינו אליכם עם היוזמה והסתערתם עליה ברצינות גמורה, במסירות וברגש יוצא מן הכלל. קליטת אקדמאים ערבים תשפר את איכות חברות ההיי-טק. המדובר במהפכה של ממש, גם בהקשר החברתי". הנשיא הוסיף כי "זו ראשיתה של מהפכה חשובה ממדרגה ראשונה, מהפכה מוסרית, אינטלקטואלית, מהפכה של צדק במדינת ישראל. תודתי נתונה לכם ובצד התודה אני פונה אליכם ומבקש להמשיך בעשייה, כדי שבשנה הבאה נוכל להכריז על 1,000 עובדים שגוייסו בעקבות הפרויקט. זאת, בעקבות הצלחתכם לחצות את מחזום ה-100. בשנה הבאה ניתן ורצוי לעבור את מחסום אלף המועסקים".
זיקה אב-צוק, מנהלת תחום ההשקעות הציבוריות באירופה ובמדינות מתפתחות, סיסקו, אמרה כי "המיזם נועד לתת סיכוי שווה לעובדים במגזר הערבי, מגזר המהווה 20% מהאוכלוסיה, אך מיוצג בהיי-טק במספר מועט של מועסקים".
HP ישראל גייסה 22 עובדים ערבים. יהושע בקולה, מנכ"ל הסניף הישראלי של ענקית ה-IT, אמר באירוע, כי "גייסנו עובדים במגוון מקצועות – ביניהם הנדסת מכונות, תוכנה, פיזיקאים, כימאים ועובדי מעבדה. מעבר לאמונה שאנו עושים משהו טוב, אנו מאמינים כי המהלך מניב תועלת לחברה. מנוע הגיוס של 'חבר מביא חבר' מוכיח את עצמו ומפחית חסמים. התברר שמנהלים שגייסו עובדים ערבים מעוניינים לגייס נוספים".
אינטל (Intel) ישראל גייסה 31 עובדים ערבים לחברה. מקסין פסברג, מנכ"לית הסניף הישראלית של ענקית המעבדים, אמרה כי "אינטל מבינה יתרון עסקי של גיוון. הצטרפנו בשמחה ליוזמה, גייסנו אקדמאים ערבים למשרות שונות – מחציתם לתכנון בחיפה ומחציתם לייצור בקרית גת ובירושלים. ישנם דברים שלמדנו ועשינו אחרת, הבנו את הקושי בשפה – בהעדר האנגלית והעברנו הכשרות ייעודיות כדי לאפשר לעובדים ערבים רבים להיקלט באינטל".
עומר גאווי, סטודנט בטכניון בן 23 מכפר קרע, בוגר הטכניון, הוא המגויס הראשון לפרויקט, ומועסק כמתכנת בסיסקו. הוא סיפר לנשיא פרס כי "בסביבה בה גדלתי, לא הייתה מודעות גדולה להיי-טק וכולם הלכו על משהו בטוח כמו להיות מורה או רופא. כבר בתיכון גיליתי שאני אוהב את תחום המדעים ואיני רואה עצמי בתחום אחר. החלטתי ללכת על זה עד הסוף וללמוד בטכניון. אני מאמין שהקיבעון של שני המגזרים צריך להישבר, אנחנו באים להגיד שערבי יכול להיות גם עובד ועובד מצטין בהיי-טק, הזמנים השתנו והמודעות גברה. בטכניון יש מספר שיא של סטודנטים ערבים. יש פוטנציאל רב שניתן לממש אותו".
ריהאם מטר, בת 24, סטודנטית מחיפה שגויסה למטריקס, סיפרה כי "למדתי בטכניון הנדסה ביו-רפואית ולמרות שסיימתי בהצטיינות, התקשיתי למצוא עבודה. הכל השתנה כשאמא שלי ראתה בטלויזיה כתבה על השקת פרויקט מענ-טק, ומיד נרשמתי לאתר. עברתי סדנת קריירה שעזרה לי מאוד ונתנה לי כלים שעזרו לי מאוד בראיונות שעברתי. אני ממליצה לאקדמאים ערבים ליטול חלק בפרויקט כי הוא מאוד עוזר ואני מאמינה שהמעסיקים ייהנו מהון אנושי איכותי".
איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי במשרד ראש הממשלה, אמר כי "עברנו משלב הדיבורים לשלב המעשים – גיוס 125 עובדים זו ממש מהפכה, כי תחום ההיי-טק היה כמעט סגור בפני הערבים. יש כאן אור ותקווה לאקדמאים הערבים, מה שקרה ברפואה עשוי לקרות גם בהיי-טק – אם המגזר הפרטי ישתף פעולה".
נפלא, אבל מה אם מענה לאפלייה הלא פורמלית נגד בני 45+ 50+ בהיי-טק!?!?
מציע 2 דברים: 1. לבדוק נתונים לפני שמפרסמים. התעשייה בישראל מורכבת מ40 אחוז היי טק?? אולי 7 זה הנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חבל לרשום את שמו של הנשיא ליד חומר לא בדוק. 2. מציע לנשיא לא לעסוק בפרויקט שעוסק ב125 משרות. אולי ניתן לעסוק בתעשיות הקלאסיות שהם 60 אחוז מהתעשייה ופונים למגזר. שיפור טכנולוגי בתעשיות אלו יכול לחולל שינוי אמיתי של עשרות אלפי משרות איכותיות.