דן פלינו, יבמ העולמית: "עולם הבריאות משווע לתשתית מיחשוב אחידה"

"הטיפול הרפואי צריך להתנהל כפירמידה עם כמה שכבות IT: שכבת הבסיס של תשתית ניהול מערכות ה-IT בצורה דינמית, מערך מאוחד של רשומות רפואיות, כלים לקשר ישיר עם המטופל ורפואה מותאמת אישית, שנשענת על ניתוח ה-DNA", אמר פלינו, מנכ"ל קבוצת הבריאות בחברה ● הוא הוסיף, כי "אני מזהה הזדמנות להשתמש בישראל כמעבדה לחידושים ברמה העולמית, ולעבודה קרובה יותר עם הממשלה ועם ספקי שירותי בריאות"

"זיהינו בחברה את עולם הבריאות כ-'מערכת של מערכות': אוסף מורכב של פתרונות נקודתיים המשווע לתשתית מיחשוב אחידה שתאפשר לבסס מערך IT משולב אחד. עולם הבריאות והטיפול הרפואי צריך להתנהל כפירמידה עם כמה שכבות IT", כך אמר דן פלינו, מנכ"ל קבוצת הבריאות ביבמ (IBM) העולמית.

פלינו אחראי לפעילות של 9,000 עובדים בענק הכחול ול-1,400 שותפים עסקיים שלה המעורבים בתחומי הבריאות. הוא הגיע לישראל בסוף השבוע, נפגש עם גורמים מרכזיים בשירות הציבורי ועם נציגי חברות סטארט-אפ שפועלות בתחומי הרפואה ומדעי החיים, ואף השתתף במפגש מיוחד בנושא עתיד מערכת הבריאות. המפגש נערך במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, בהשתתפות שורה של מומחים מקהילת שירותי הבריאות בארץ ובחו"ל.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר פלינו, כי "רפורמות הבריאות של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הגיעו בעיתוי הנכון ביותר מבחינתה של יבמ. העיסוק בשינויים המתרחשים בתחום הבריאות בעולם, ההתפתחות בתחום מדעי החיים, פיצוח הגנום האנושי והמעבר ההולך ומסתמן לרפואה בהתאמה אישית מספקים עבורנו ביבמ כר נרחב לפעילות".

שיפור החלטות מבוססות IT

"הכול מתחיל מבניית תשתית דינמית ומיטבית", אמר פלינו. "רופאים ובתי חולים קיבלו בעבר החלטות נקודתיות ללא שיתוף מידע עם עמיתים, וגם כיום – התשתית המלאה לשיתוף נתונים וניסיון שמאפשרת את שיפור ההחלטות האלה אינה זמינה תמיד".

לדבריו, עולם הבריאות והטיפול הרפואי צריך להתנהל במעין פירמידה שבה מספר שכבות: "מעל שכבת הבסיס של תשתית ניהול מערכות ה-IT בצורה דינמית, מיטבית ומתפקדת באופן רציף ומקיף, יש לבנות ולנהל מערך מאוחד של רשומות רפואיות. או אז, אפשר יהיה להכניס לשימוש מלא מגוון של כלים אנליטיים, כשכבה נוספת. אלה יאפשרו לקבל החלטות טובות יותר על בסיס הרשומות האלה. ברמה הבאה, מעל שכבת הניתוח האנליטי, יבואו כלים לקשר ישיר עם המטופל, הכוללים אתרים לשימוש אישי, פורטלים וערוצי תקשורת אחרים. בצמרת הפירמידה תימצא הרפואה המותאמת אישית, שנשענת על ניתוח ה-DNA".

"האתגר האמיתי של טיפול רפואי הוא הובלת שינוי בהתנהגות החולה המטופל", אמר. "כשם שאמיתות רפואיות אינן משתנות ממדינה למדינה, כך גם מערכות וארגוני בריאות חייבים להתנהל על פי אותה מתכונת. בסופו של דבר, כל בית חולים בכל העולם ישתמש באותו מודל. גם אם ייתכנו הבדלים בהשתייכות ובמקורות המימון או בשילוב של המקורות האלה – כל מערכת חייבת לעשות את אותן פעולות כדי להגיע לאותם יעדים. האתגר הוא אותו אתגר, גם אם רמת הבגרות של המערכת וקצב היישום של העקרונות האלה משתנים ממקום למקום".

הרפואה הראשונית – המפתח לשיפור הטיפול

"מהניסיון הכלל עולמי שלי עולה שיש חשיבות לרפואה הראשונית בקהילה", הוסיף פלינו. "במדינות שבהן יש יותר רופאים כלליים (רופאי משפחה – י.ה.) וששמים בהן דגש על הטיפול הרצוף והמתמשך מערכת הבריאות תפיק ביצועים טובים יותר ותהיה פחות תחלואה. המשמעות היא פחות הוצאות, בהשוואה למדינות שיש בהן פחות רפואה ראשונית ויותר מיקוד לטובת הרופאים המומחים, כמו בארצות הברית". לדבריו, "ההשקעה ברפואה הראשונית היא המשתנה שמשפיע ביותר על בריאות הפרט, והיא חייבת להיות מלווה ב-IT. זה יאפשר לחלוק את הנתונים והתובנות שנצברים בידי רופא המשפחה ולשתף מידע בינו לבין הרופאים המומחים שבהם פוגש המטופל במקרה הצורך".

פלינו חוזה, כי בתוך חמש שנים שינוי מהותי יתרחש "לטובת המיחשוב האנליטי. הוא יישען על התשתיות המוקמות עתה כדי להפיק תובנות חדשות שיאפשרו לייעל ולשפר את איכות הטיפול. עד 2015 יעברו יותר ויותר בתי חולים למערכות תומכות החלטות קליניות, שהן, למעשה, מערכות ניתוח אנליטי שמיושמות בתחום התוכן של עולם הרפואה".

"העולם הרפואי מנהל כיום כמות גדלה והולכת של מידע רפואי דיגיטלי, בהיקפים שמשנים את חוקי המשחק", אמר פלינו. "אנחנו נכנסים לעידן ה-Big Data של המידע הרפואי, כשהחידושים המהותיים צפויים להיות פתרונות בתחום ניתוח מידע קליני גנומי והתמקדות בתמיכה בהחלטות בתחום הרפואה".

מה קורה בארץ?

"במהלך ביקורי בישראל התרשמתי במיוחד מהכיסוי המקיף של מערכות ה-IT של מבוטחים כאן ומהיתרונות שאותם מציעה שיטת המזהה האחיד של החולה, באמצעות מספר תעודת הזיהוי שלו, להחלפת מידע בין מכלול המערכות בבתי החולים ובקופות", אמר פלינו.

הוא ציין, כי "מעבדת המחקר של יבמ בחיפה היא אחד ממרכזי המצוינות העולמיים של החברה המתמקדים בתחום הבריאות. 25 חוקרים שפועלים בקבוצת מחקר ייעודית ובמסגרות משיקות לה מתמקדים בתחומים דוגמת ריכוז מידע ממגוון מקורות פנים-ארגוניים הזמינים במערכת, כמו גם בעתיד, הצופה שילוב של המידע הזה עם מידע חיצוני ממקורות דוגמת עולם האינטרנט".

"אני מזהה הזדמנות להשתמש בישראל כמעבדה לחידושים ברמה העולמית, ולעבודה קרובה יותר עם הממשלה ועם ספקי שירותי בריאות", סיכם פלינו. "התרשמתי גם מהפעילות האינטנסיבית של חברות סטארט-אפ ומעבודת המחקר בתחום הרפואי במעבדת יבמ בישראל".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים