הפחתת מס בכיוון הנכון

בתוך אוקיינוס העובדות הקשות, האיומים והנבואות השחורות העונתיות, מצאתי השבוע קרן אור ועטתי עליה כמוצא שלל רב. בחלק הראשון של השבוע הממשלה קיבלה החלטה מעניינת, חיובית מאוד בעיניי. הפטור ממכס על רכישות באמצעות האינטרנט בחוץ לארץ, שעמד עד כה על 50 דולרים בלבד, הועלה ל-1,200 שקלים – כמעט פי שישה. כוונת משרד האוצר הייתה להעמיד הפטור המורחב על סכום נמוך יותר, אולם ראש הממשלה התערב והביא להעלאת הסכום, תוך כדי הישיבה, ב-200 שקלים נוספים. מדובר בסכום מעט גבוה מזה שעליו המליצה ועדת טרכטנברג.

ככלל, הקניות המקוונות באתרים מחוץ לארץ משתלמות ונוחות, בתנאי שמקפידים לבצע הרכישות באתרים עם מוניטין בדוק. המבחר אדיר, המחירים מגוחכים לעומת המקובל בארץ, הטיפול בטענות ובליקויים חיובי ונדיב, המשלוחים יעילים ובדרך כלל הם מוצעים בחינם, גם כאשר עלות המשלוח גבוהה מעלות הפריט. כמובן, ככל שהפטור עולה, כן גדל מרחב המוצרים שאותם ניתן לקנות ברשת. יש לזכור שמספר הרכישות הנפרדות איננו מוגבל. רכישות שכאלה, אם וכאשר יתרבו, יאלצו את הסוחרים המקומיים להתאים את עצמם לתחרות, אם יש ברצונם למכור. הנה כי כן, החלטת הממשלה יכולה לעשות אך טוב לאזרחים.

עם הזמן, הולך וגדל מספר הישראלים שמשתתפים בקניות באתרים מחוץ לארץ. סביר להניח שמדי חודש, רבבות ישראלים מבצעים רכישות מסוג זה. מספרם עולה ככל שהניסיון מתרחב ועובר מפה לאוזן. ניתן למצוא כבר מספר אתרים מקומיים שמסייעים בעיקר בעצה: איתור אתרים שמכבדים כרטיסי אשראי מישראל, זיהוי אתרים שראוי לקנות בהם, כללי התנהגות במסחר מקוון חוצה גבולות ומוצרים שבהם ההפרשים במחיר מרשימים. בחודש שעבר קמה לה, למשל, קבוצה בפייסבוק (Facebook) תחת השם "ישראלים קונים בחו"ל".

אין שום סיבה ואין גם דרך לבלום את נטייתם הגוברת של האזרחים לרכוש היכן שהם מקבלים תמורה טובה יותר. דווקא לכן צריך לשים לב שצעדה החיובי של הממשלה לא יוביל להחמצה אדירה של הכלכלה הישראלית: כאשר קונים יותר ויותר גאדג'טים באתרי אינטרנט סיניים, מרוויחים מכך גורמים במדינה זו. אלה שמייצרים את המוצרים, שמפעילים את האתרים המוכרים, כמו גם הגורמים שמשנעים את הסחורה לארץ. למעשה, אנחנו מסייעים בפיתוח הכלכלה של סין, או כל מדינה אחרת שהיא הבסיס לאתר שבו אנחנו קונים. אין בכך פסול, אבל היה נעים יותר לגלות שלקוחות סיניים, למשל, מפתחים בלהיטותם הצרכנית את הכלכלה הישראלית.

בכלכלה בת ימינו, לא רק חומרי גלם עוברים בין מדינות. ליבואנים כבר אין בלעדיות בהזמנת סחורות מעבר לאוקיינוס. אזרחים קונים ישירות שמלות, יין, משחקים, ספרים וכל מה שהדמיון רק מאפשר, בכל קצוות תבל, ישר מביתם ובנוחיות. לפני כשנתיים ערך משרד התמ"ת סקר בנושא הסחר ברשת. הנתונים שנתגלו בו הצביעו על כך ששישית מהרכישות המקוונות של ישראלים נעשות מאתרים מחוץ לארץ. אין לי ספק שמאז מספרן רק עלה. כלומר: יותר ויותר מהמסחר בישראל, כמו בעולם הרחב, מתממש באמצעות האינטרנט, וחלק גדל והולך מתוכו מתבצע מאתרים שאינם ישראליים.

זוהי תמצית ההחמצה. מדוע שהתנועה לא תהייה בכוון הפוך? מיותר להסביר שבאתרי האינטרנט כחול לבן אין כמעט גולשים-קונים מחוץ לארץ. הייתי רוצה לראות שאתרים ישראליים ימכרו מוצרים לתושבים מכל העולם, בין אם הם תוצרת הארץ או לא. זה אפשרי וכלכלי יותר מכמה ענפים שפורחים כאן בינתיים, אך עלולים להתגלות עם הזמן כמגדלים פורחים באוויר. דווקא המסחר הקמעונאי, בהתגלמותו החדשה, מראה סימנים מבטיחים ביותר של איתנות. שתיים-שלוש חברות נוסח אמזון (Amazon) בזירה הישראלית היו משנים את פני הדברים. לא זו בלבד שהם היו מיטיבים עם הישראלים כפרטים, הם היו תורמים גם ברמה הלאומית.