הצטיינות כערך עליון

תחרות מצטייני המיחשוב ITAwards מציינת בימים אלה תשע שנים להיווסדה. התחרות הראשונה נערכה בשלהי 2002, בשיאו של המיתון הקשה שהחל כמה חודשים קודם לכן, ב-2001. הרעיון היה להרים את המוראל בקרב המנמ"רים ועובדיהם בארגונים, ולעודד אותם לשוב ולשאוף למצוינות, כחלק ממלחמת ההישרדות האינסופית שהיו נתונים בה אז – ובמידה מסוימת גם היום.

התגובות היו מפתיעות ובמהלך התחרות נתגלו פרויקטים מרשימים ביותר, שמאחוריהם מחשבה רבה והמון יצירתיות. ככל שחלפו השנים, גילינו שגם בישראל קיימת מצוינות טכנולוגית, אותה מובילים המנמ"רים ואנשי הטכנולוגיה האחרים בארגון. מאז הפכה התחרות למסורת ואירוע הסיום שלה הוא חגיגה בפני עצמה. לא במקרה הוא משולב עם אירוע סיכום השנה.

עשרות ארגונים הגישו השנה יותר מ-200 פרויקטי מיחשוב ומערכות מידע לתחרות. ארגונים רבים הגישו יותר מפרויקט אחד, עובדה שמלמדת על פעילות ה-IT הרבה שנעשית בהם. חבר השופטים המלווה את התחרות מונה כ-40 איש ומורכב ממנמ"רים ויועצים בלתי תלויים, אנשי מקצוע ועיתונאים. בשלב הראשון הם עוברים על כל המצגות שמוגשות לתחרות. לאחר סינון ובדיקה, הם מעלים לשלב השני את הפרויקטים הראויים ביותר בעיניהם – ומתוכם נבחרים הטובים ביותר. מה מחפשים השופטים? בעיקר חדשנות, חשיבה יצירתית ויישום פתרונות שבסופו של יום אינם מטיבים עם הארגונים רק מבחינה טכנולוגית, אלא כאלה שגם משרתים את ליבת העיסוק ומסייעים לקדם אותה.

הצטיינות היא דרך חיים, והמוטיבציה לקיומה חייבת להיות מונחלת מלמעלה. אנחנו, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, משתדלים להאיר את ההצטיינות הזו בזרקורים גדולים ומלטפים. הארגונים אליהם המשתייכים המנמ"רים, רואים בזכייה כבוד גדול. זו הסיבה שלטקס חלוקת הפרסים מגיעים לא פעם גם מנכ"לים ודמויות בכירות אחרות, כאות הערכה והוקרה למנמ"ר והצוות שלו.

תחרות מצטייני המיחשוב גם מסמלת את אחד הדברים היפים ביותר הקיימים בענף ה-ICT: פרגון הדדי. כך, הצטיינות של ארגון בקטגוריה מסוימת, זוכה לרוב להערכה ושבחים מצד ארגון מתחרה. זאת, משום שלמצוינות אין גבולות – וכשהיא פורצת את גדרות הארגון בו היא נמצאת, היא משפיעה לטובה על התחום כולו.

יש גם לא מעט פרויקטים בתחרות שמייצגים ציונות טכנולוגית, שבלעדיה הרבה מאוד דברים לא היו קורים במדינה שלנו. השנה, למשל, צד את עינינו פרויקט "האביר הלבן" של שירות בתי הסוהר. לכאורה, הוא עסק בסך הכל בעניין שבשגרה: מיחשוב תיקי העצורים המועברים מדי יום לבתי המשפט. המהלך הלוגיסטי הזה, שמלווה על ידי יחידת נחשון של שירות בתי הסוהר, העמיס על השוטרים טונות רבות של נייר בדמות תיקים עמוסי מידע מיותר ולא רלבנטי להעברת העציר. הפרויקט, אותו הוביל אגף מערכות המידע של השב"ס, מיחשב את התהליך. כעת, המידע נמצא על פלטפורמה סלולרית זמינה וגמישה וכל התהליך מתבצע בצורה ממוחשבת, מבוקרת והרבה יותר יעילה.

גם בצה"ל יש פרויקטי מיחשוב חשובים ומרתקים. אחד מהם הוא פרויקט ששיפר את התדמית של צה"ל כלפי אזרחי המדינה והעולם כולו. כל מי שהציץ באתרים של צה"ל עד לפני שנתיים, לא יכול היה שלא להתבייש בהם – בעיקר כמי שחי במדינה שנחשבת למובילה בהיי-טק. איים של אתרים לא מחוברים ולא עדכניים הציפו את הרשת והבלגן חגג. יוזמה מקומית של כמה קצינים וחיילים שינתה בתוך זמן קצר את כל התמונה: כיום כל אתרי צה"ל נראים אותו הדבר – הם מסודרים, מעודכנים ונעימים לעין, כיאה לצבא ההגנה לישראל.

הפרויקט המדובר ביותר בתחרות היה ללא ספק פרויקט הנחת הכבל התת ימי של בזק בינלאומי. מדובר בפרויקט-על המציג שילוב של הנדסה, לוגיסטיקה וטכנולוגיה בצורה מושלמת. בין היתר, הוא חילץ את ישראל מסיטואציה בעייתית: תלות בכבל תת ימי אחד שעליו התבססה כל תשתית התקשורת של המדינה.

ואי אפשר שלא להסיר את הכובע בפני שירותי בריאות כללית, שהגישו לתחרות את המספר הרב ביותר של פרויקטים בקטגוריות השונות – כולם ראויים, כולם חדשניים וכולם מבטאים את רוח המצוינות שמאפיינת ככל הנראה את אנשי מערכות המידע בגוף גדול זה.