מיחשוב ענן – יוריד גשם או יתפוגג?

מיחשוב ענן (Cloud Computing) הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בזמן האחרון, אם לא המדובר מכולם. טכנולוגיה זו היא פיתוח המאפשר להשתמש בכוח עיבוד ומיחשוב דרך רשת האינטרנט. קונסולידציה ואיגום משאבים אצל ספק גדול שיתן שירותים להרבה צרכנים הוא שם המשחק. הנושא של שיתוף משאבים לצרכנים שונים אינו חדש – נתקלנו בו בשירותי לשכות שירות, מיקור-חוץ ובתפישת SaaS. ארגונים רבים עדיין לא מתלהבים להיכנס לענן אך מנגד חברות ענק בעולם וגם בשוק המקומי זיהו את הפוטנציאל והחלו להשקיע משאבים אדירים בתחום. רק לאחרונה הקציבה חברת התוכנה סאפ (SAP) סכום של 3.4 מיליארד דולרים לרכישת חברה המציעה פתרונות לניהול ההון האנושי בארגון במתכונת תוכנה כשירות.

על פי אנליסטים של חברת המחקר גרטנר (Gartner), שירותי מיחשוב ענן יהוו השנה מעל 10% מההוצאות על שירותי IT חיצוניים. עוד הוסיף מנהל המחקר בגרטנר, שמדובר במגמות בריאות של השקעה במיחשוב ענן. נתון מדהים שפורסם במחקר שהם פרסמו לאחרונה צופה שההכנסות של ספקיות שמוכרות מערכי דיסקים חיצוניים לספקיות של שירותי ענן יעלו מכ-270 מיליון דולרים השנה ל-1.5 מיליארד דולרים בשנת 2015. מתחילת שנה זו ההכנסות מציוד אחסון שמיועד לענני מיחשוב פרטיים או ציבוריים עלו בשיעור של 56% בהשוואה לשנת 2010. בגרטנר משוכנעים שהענן ישטוף את עולם ה-IT ועד סוף 2016 יאחסנו יותר מ-50% מהחברות ברשימת Global 1000 פרטים רגישים של לקוחות במיחשוב ענן ציבורי.

בענן המיחשוב נמצאים הנתונים והלוגיקה העסקית של מערכות המיחשוב בשרתים ובמרכזי מחשבים והם מופעלים מיחידות קצה מרוחקות. כתוצאה מכך אין המשתמשים צריכים לרכוש ולנהל משאבי ומערכות מיחשוב ובמקום זאת שוכרים אותה כשירות מספקים שמעמידים כוח מיחשוב שהגישה אליו תהיה מרחוק דרך האינטרנט.

מאפיין זה מאפשר להימנע מהוצאות גדולות על רכישת ציוד ותוכנות תשתית ומהצורך לנהל אותן. ענן המיחשוב מאפשר למשתמש שליטה וויסות של עוצמת המיחשוב הנדרשת, כך שבעיתות עומס ניתן לשכור כוח מיחשוב גבוה יותר ובעתות רגיעה להקטין את ההוצאה. בחלק מהמימושים של התפיסה גם נחסך הצורך לפתח או לנהל יישומים.

דורון יצחקי, ה-CTO של שירותי בריאות כללית, עושה חלוקה ברורה בין מיחשוב ענן פרטי לענן ציבורי. לדבריו הענן הפרטי יתפתח באופן אבולוציוני בתוך מרכזי המיחשוב של הארגונים כשלב טבעי בהתפתחות לאחר המעבר לשרתים וירטואליים שמתבצע כיום. הענן הפרטי יוסיף לעולם הוירטואלי את המרכיבים הבאים:

א.    יכולות Self Service להקצאת משאבים ושירותים
ב.    יכולות מדידה של צריכת משאבים (CPU ,MEMORY ,I/O RATE , STORAGE ,BANDWITH) בזמן אמת ושיוכם ללקוחות השונים
ג.    יכולות ויסות של המשאבים בצורה דינמית (Resource Allocation) בין הצרכנים השונים בהתאם לרמת ה-SLA שתוגדר ללקוח
ד.    תמיכה באירוח מספר לקוחות על משאבים משותפים
ה.    יכולות חיוב בהתאם להיקף שימוש של הלקוחות המתארחים. האתגר בנושא זה רמת הבשלות של הפתרונות של הספקים לנושא

יצחקי אומר שהענן הציבורי בשונה מהפרטי משנה את צורת החשיבה ואומר למעשה תן לי כארגון לעסוק בייעוד שלי כארגון ושחרר אותי מהעיסוק בתשתיות המיחשוב ולעיתים גם מפיתוח היישומים (SalesForce). המטרות המוצהרות שלו הן:

1.    הורדת עלויות תפעוליות
2.    קיצור TTM של פרויקטים
3.    חסכון אפשרי ברישוי על ידי מעבר לחיוב על פי שימוש

יצחקי טוען שהמכשולים הרבים בדרך לענן ציבורי ירחיקו ממנו בשלב זה ארגונים גדולים. ככל שהארגון קטן יותר הכדאיות שלו לעבור למיחשוב ענן ציבורי גדולה יותר. "אצלנו בכללית אין כרגע מדיניות לעבור לענן ציבורי" הוא אומר נחרצות ומוסיף "הענן פרטי שלנו יתפתח מעצמו באופן אבולוציוני ואנו נמשיך ונבדוק כל הזמן את רמת הבשלות של הפתרונות המוצעים על ידי החברות לדרישות שלנו וניכנס למימוש רק לאחר שנהיה משוכנעים שהפתרונות איכותיים". את יישום הענן הפרטי הם מתכננים לעשות קודם בסביבת הבדיקות.

לסיום, יצחקי מייעץ למי שרוצה ליישם מערכות בענן ציבורי לבדוק היטב:

–    שאין להם מגבלה של חיסיון מידע עבור היישומים הנ"ל
–    שאין צורך עבורם באינטגרציה עם יישומים קיימים בארגון
–    שההוצאה לענן ציבורי לא תפגע בביצועים שלהם עקב הירידה של רוחב הפס לרשת WAN
–    שההוצאה תהיה שקופה ולא תחייב שינויים והתאמות  מחדש של היישום

רעיונות והצעות תוכן למדור ניתן להפנות אל עצמון מינס בכתובת הדוא"ל הבאה.

* הכותב הוא מנמ"ר ויועץ בכיר למיחשוב