בשורת האופטימיזציה של רצפת הייצור

הכירו את דניאל פורת - איש אינטל בעברו, שמתכוון להצליח היכן שסאפ ואורקל נכשלו: ניהול רצפת הייצור ● החברה שהקים, ליולה טכנולוגיות, מציעה תוכנה המיועדת לקישור בין המערכות העסקיות ומערכות ניהול הייצור, ומבטיחה לבצע פעולות אופטימיזציה, שיסייעו למצוא את האיזון בין דרישות הלקוחות לבין יכולות הייצור האמיתיות ● "למעשה, אנו מפקידים בידי מנהל הייצור שכבה חדשה בין הייצור לבין כלי הניהול, שמאפשרת לו לתכנן טוב יותר את הייצור", הוא מסביר

אחת הבעיות עימן מתמודדים מפעלי ייצור בסביבה הגלובלית המבוזרת, היא מציאת האיזון בין דרישות הלקוחות לבין יכולות הייצור האמיתיות. בעולם משתנה כמו זה של ימינו, כאשר מרבית המפעלים הגדולים הם גלובליים, היכולת לתת מענה מיידי לדרישות משתנות היא המפתח להצלחה. לפעמים זה עשוי להיות ההבדל שבין רווח להפסד. על אותן התעשיות להתמודד גם עם בעיות של איזון נכון בין הייצור בפועל לבין הניהול שלו, המבוסס על ביקושים מצד השיווק והלקוחות, לבין הצורך לנהל נכון את משאבי הייצור ולתעל אותם לפסי ייצור שיענו על הדרישות, אבל לא יתרמו לגרעון ברווחי המפעל. זוהי למעשה שאלת מיליון הדולר עמה מתמודד כל מנהל מפעל.

היום, למעשה, אין למנהל הייצור את הכלים לבצע פעולות אופטימיזציה שיסייעו לו לנבא את כמויות הייצור והמשאבים שעליו להקצות לטובת העניין. ייצור למלאי הוא עסק יקר מאוד היום, במיוחד בתעשיות מורכבות, דוגמת כמו תעשיית המוליכים למחצה. מערכות לניהול משאבי הארגון, כמו ERP, נעצרות ברצפת הייצור. ניסיונות של שנים – הן מצד סאפ (SAP) והן מצד אורקל (Oracle), לחדור את חומת הבטון של רצפת הייצור, עלו בתוהו. כך, התכנון – אם קיים כזה – נעשה על גבי גיליונות אקסל (Excel), תוך שימוש בנוסחאות מתמטיות בלתי ידידותיות למשתמש.

לפני קצת יותר משנה הקים דניאל פורת את חברת ליולה טכנולוגיות, החתומה על פיתוח בלעדי, לטענתה, שאמור לפתור את הבעיות הללו. הפתרון מוצע בצורת תוכנה המבוססת על אלגוריתמים מתקדמים, ומיועדת לקישור בין המערכות העסקיות ומערכות ניהול הייצור. התוכנה לומדת ומנתחת את התהליכים והאירועים בארגון, מפיקה תכניות אופרטיביות המתבססות על סימולציה ואופטימיזציה, ומנתבת את הייצור בהתאם לכך. התהליך הזה, למרבה הפלא, לא קיים כיום במרבית מפעלי הייצור והוא קריטי במיוחד עבור מפעלים המייצרים שבבים ורכיבי אלקטרוניקה, שכן במפעלים אלה קיימים אינסוף תהליכים, קווי ייצור וייצור עודף, שנובע מחוסר תכנון.

ליולה הוקמה באוקטובר 2010, לאחר ששנה קודם לכן פעלה במסגרת חממה בקריית ארבע, במימון של המדען הראשי. כיום יש לה מוצר שעובד ומוטמע אצל כל מפעלי הייצור בתחום המוליכים למחצה. היעד המרכזי של החברה הוא גיוס של כמה מיליוני דולרים מקרנות הון סיכון, כדי למנף את המוצר ולהמשיך בפיתוח.

פורת, מייסד ליולה, הוא בוגר חברת אינטל (Intel), יצרנית השבבים הגדולה בעולם. לדבריו, "חלק גדול מהזמן שלי באינטל הוקדש למציאת פתרון לניצול נכון יותר של משאבי הייצור, לטובת פרוסות הסיליקון. זאת, על מנת לעמוד בביקושים המשתנים מצד אחד, אבל לא לייצר למלאי או לייצר סרק, מצד שני".

תהליכי הייצור במפעלים כמו אלה של אינטל, הם יקרים ביותר. פורת הבין שמה שחסר הוא מערכת אוטומטית וידידותית שתבצע את האופטימיזציה העדינה הזו שבין הייצור, הביקוש והמלאי. לחברה שהקים צירף פורת כמנהלת פיתוח את פאולה גולדשמיד, גם היא בעלת ניסיון של 20 שנה בתעשיה; את ד"ר אדיר פרידור – שבעזרתו פיתחו את האלגוריתמים של התוכנה; ואת איש העסקים וההיי-טק פיני סביון – מבעלי כלנית לשעבר, שמסייע לחברה בפיתוח העסקי ובגיוס מימון להמשך פעילותה. בראש החברה עומד היו"ר אלכס קורנהוזר, שהיה אחד המנהלים הבכירים באינטל, ממנה פרש לא מכבר.

"השוק העיקרי שלנו הוא תעשיית המוליכים למחצה", אומר פורת. "למעשה, אנו מפקידים בידי מנהל הייצור שכבה חדשה בין הייצור לבין כלי הניהול, שמאפשרת לו לתכנן טוב יותר את הייצור. הכנסת המערכת ושילובה בין כל כלי הניהול הקיימים, כולל ERP, יכולה לחסוך למפעל ייצור שבבים טיפוסי כ-10% מעלויות הייצור, הנאמדות בכ-10 מיליון דולרים. העובדה שהמפעלים הגדולים עדיין לא הסתערו על המוצר של ליולה, נעוצה בחוסר מודעות. עד היום לא פרסמנו את עצמנו. היינו עסוקים באיתור חברות גדולות שיסכימו לנסות את המוצר – וכאלו כבר יש 20".

בימים אלה מצויה החברה בעיצומו של מסע גיוס, בהיקף של כמה מיליוני דולרים, ולשמחתם יש כבר כמה גופים שגילו בהם עניין. עם אחד מאותם גופים ייפגשו אנשי ליולה כבר בתחילת שבוע הבא, ואז יתחיל למעשה המבחן האמיתי של החברה והמוצר שלה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים