ייצוא ההיי-טק מישראל צמח ב-2011 ב-6% בלבד – לעומת 12% ב-2010

ייצוא ההיי-טק הישראלי גדל ב-2011 בשיעור דולרי של כ-6% בלבד, לעומת גידול של כ-12% ב-2010 – כך עולה מנתונים שפרסם מכון הייצוא. כמו כן, סך ייצוא ההיי-טק מישראל הסתכם בשנה החולפת בכ-21 מיליארד דולרים. גם העתיד, על פי המכון, לא מעודד, והצפי הוא שב-2012 תירשם צמיחה נמוכה עוד יותר בתחום.

כמו כן, עולה מהנתונים, כי בתוך ענף ההיי-טק, ייצוא התרופות רשם גידול של כ-8% ב-2011, לעומת גידול של כ-40% בשנה קודמת. סך ייצוא התרופות הסתכם בכ-7 מיליארד דולרים. ייצוא ציוד התקשורת, ציוד הבקרה והציוד הרפואי-מדעי רשם עלייה של כ-4.5% ב-2011 בהשוואה לעלייה של כ-12% ב-2010 והסתכם בכשמונה מיליארד דולרים. לעומת זאת, תוצאות טובות נרשמו בייצוא הרכיבים האלקטרונים והמחשבים – בשנה החולפת הוא עלה בכ-5% לאחר ירידה של כ-12% בשנה שלפניה. הייצוא בתחום זה צפוי להסתכם ב-2012 בכ-4.5 מיליארד דולרים.

יצוין, כי ייצוא ההיי-טק מהווה 23.59% מכלל הייצוא מהארץ. היקף ייצוא הסחורות והשירותים הסתכם בשנה שהסתיימה לא מכבר בכ-89 מיליארד דולרים, המהווים אמנם עלייה דולרית של כ-11% לעומת 2010, אך גידול כמותי של כ-4.5% בלבד.

"הגידול בייצוא ההיי-טק מבחינה כמותית – 2.5% בלבד"

שאולי כצנלסון, הכלכלן הראשי של מכון הייצוא, אמר בראיון לאנשים ומחשבים, כי "הירידה בהיקף הצמיחה של ייצוא ההיי-טק משקפת את ההשפעות של הכלכלה העולמית על הענף. הנתון העצוב, לטעמי, הוא שאם מנסים לאמוד את ייצוא ההיי-טק במדד כמותי, ולא דולרי, הרי שהגידול שלו עמד ב-2011 על 2.5% בלבד. מדובר בהאטה מאוד ברורה".

"נכון שאנחנו בהחלט לוקחים בחשבון שהרחבת המפעל החדש של אינטל (Intel) תתרום לייצוא ההיי-טק מישראל ב-2012", סייג כצנלסון, "אבל למעט זה, גם בשנה הבאה לא יהיה, לצערנו, משהו שיביא את הפריצה".

הוא ציין, כי לא הכול קודר וכי יש גם חדשות טובות. "אנחנו רואים מגמה של גידול יפה בתחום ייצוא התוכנה והשירותים, משמע – כל מה שלא יוצא במוצרים פיזיים דרך נמלים", אמר כצנלסון. "בתחום זה היה בשנה החולפת גידול בהיקפי הצמיחה בשיעור של 30%. אנחנו מעריכים שהעלייה תימשך ב-2012, אף אם בשיעור נמוך מזה של 2011". הוא הסביר גידול זה, בין השאר, ב-"התפתחות עולמות המובייל, האינטרנט, וכן יישומים לווב, לעולם הנייד ולמדיה החברתית. התוכנה והשירותים נכליים בין המרכיבים ש-'מסייעים' לנתונים להיות פחות חמורים, מה שמעיד עד כמה היה המצב גרוע בלעדיהם".

"0% צמיחה בחלק מהתעשייה"

כצנלסון התייחס בדבריו גם לרכישות של חברות סטארט-אפ על ידי חברות IT גלובליות, שעל בסיסן מקימות הרוכשות בישראל מרכז מו"פ. לדבריו, "רכישות שכאלה מסייעות לגידול בייצוא, בסעיף המכונה 'ייצוא שירותי מו"פ'. השנה, סעיף זה לא גדל משמעותית, אלא רק באחוזים בודדים. עם זאת, זה לא אומר דבר לגבי קצב הרכישות של סטארט-אפים בשנה הבאה, כי חברות הענק מבצעות את הרכישות שלהן בארץ בלי קשר למצב הכלכלה העולמית אלא בשל הצורך שלהן בפתרונות ובעומק הכיס שלהן. בישראל מצויות לא מעט הזדמנויות לרכישות".

הוא ציין, כי בתחומים האחרים של ההיי-טק – "עולמות ציוד התקשורת, ציוד הבקרה, ציוד רפואי ורכיבים, כלי טיס ואחרים – אנחנו רואים קצבי גידול איטיים בהרבה, עם שאיפה ל-0% צמיחה השנה".

"הצפי לשינוי עבור ההיי-טק יבוא מכיוון שווקים צומחים במזרח הרחוק ובאמריקה הלטינית", הוסיף כצלנסון. "כלל הייצוא למדינות אסיה הסתכם ב-2011 בכתשעה מיליארד דולרים – נתון שמגלם גידול של כ-6% בהשוואה לשנה שלפניה. אנחנו מעריכים שהגידול יימשך השנה ויעמוד על כ-10%. ייצוא חברות ההיי-טק לדרום מזרח אסיה מהווה חלק חשוב מכלל הייצוא לאזור. מכון הייצוא פועל רבות על מנת לסייע לחברות להיכנס לסין, הודו, דרום קוריאה, וייטנאם ומדינות דרום ומרכז אמריקה".

"באופן כללי, השנה הבאה לא נראית טוב, אך למרות זאת, יש נישות מסוימות שימשיכו להתפתח", סיכם כצנלסון.

"על היצואנים להתמקד בשווקים צומחים"

רמזי גבאי, יושב ראש מכון הייצוא, ציין שלמעט משבר הסאב-פריים ב-2009 ומשבר ההיי-טק ב-2001-2002, לא נרשם קיפאון בשיעורי הייצוא הדולריים מישראל ב-20 השנים האחרונות. לדבריו, "היצואנים הישראליים צפויים להתמודד בשנה הקרובה עם ירידה בביקוש בשווקי היעד העיקריים של ישראל באיחוד האירופי ועם עלייה מתונה בלבד בהיקפי הייבוא בארצות הברית. שווקים אלה מהווים עדיין יותר מ-60% מסך הייצוא הישראלי. במקביל, עליהם להתמודד עם שער חליפין נמוך של השקל מול סל המטבעות, לאחר תהליך של התחזקות ריאלית של השקל בחמש השנים האחרונות. אילולא הגידול המשמעותי הצפוי בייצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים בשנה הבאה, היינו רואים ירידה בייצוא הדולרי".

על רקע הנתונים ציין גבאי, כי "היצואנים צריכים להפנות מאמץ מיוחד בכניסה לשווקים נוספים הצומחים באסיה ובאמריקה הלטינית, כמו השווקים בדרום קוריאה, מקסיקו, וייטנאם ומדינות באפריקה. האזורים הצומחים הם אזורים שבהם נדרש מאמץ חדירה מיוחד ארוך טווח המלווה לעיתים בסיכונים עסקיים גבוהים. מכון הייצוא יפעל להאיץ את הרחבת הייצוא בשווקים הצומחים ולסייע ליצואנים בפיתוח העסקים בשווקים אלה".

ככלל, כלכלני המכון צופים קיפאון בצמיחת הייצוא מהארץ בשנה הבאה, על רקע ההאטה בכלכלה העולמית והתיסוף המצטבר בשנים האחרונות בשער החליפין. הם חוזים, כי ייצוא הסחורות והשירותים לא יגדל ב-2012 במונחים דולריים ויעלה ב-1.5% בלבד במונחים כמותיים.