ואף על פי כן נוע תנוע

ממשלת הודו נתנה "אור ירוק" להגשת תביעה נגד  21 חברות אינטרנט, ובהן ענקיות כמו גוגל (Google), פייסבוק (Facebook), יאהו! (!Yahoo) ומיקרוסופט (Microsoft), באשמה של פרסום "תכנים בלתי ראויים" באתריהן, גם אם אלה נוצרו על ידי גולשים. החברות, ואולי אף מנהליהן, יצטרכו להשיב על האשמות חמורות, כגון ליבוי שנאה בין דתית והפצת פלגנות חברתית. התביעה הזו הינה אבן דרך נוספת במשעול ההתנגשות שבין אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות לממשלת הודו.

המערכת השלטונית ההודית מדברת במושגים נעלים כביכול, כמו הרמוניה דתית ואינטגרציה לאומית, אולם כנראה שמה שבאמת מפריע לשלטונות אלה הם גלי המחאה הפורצים ומתעצמים נגד הגאות בשחיתות של הפוליטיקאים השולטים, שבולטת לנוכח ביצועיהם הדלים. ההתעוררות הציבורית מועצמת בצורה חסרת תקדים באמצעות הרשתות החברתיות, אתרי הווידיאו, המיקרו-בלוגים ודומיהם. נראה שהשלטון מבקש גם במקרה זה לסתום את פיות מבקריו במקום לטפל בבעיות גופן.

בשימוע שנערך בימים האחרונים בבית המשפט העליון של תת היבשת לקראת המשך ההליך נשמעו דברים שאינם מבשרים טובות. אנשי הרשות השופטת שם מצפים שהאתרים ישלטו יותר בתכנים שאם לא כן, הם מאיימים הם לנהוג כמקובל בסין – פשוט לנתק אזרחי המדינה כולה מאתרים שתכניהם יוכרזו כפוגעים. לא פעם הבעתי דעתי שבלית ברירה, יש להעדיף את פתיחות האינטרנט למרות המפגעים שבו, על מצב בו הרשת תיאלם דום. זהו כיום הכלי הדמוקרטי החשוב ביותר, מה גם שלמקרה ההודי יש חשיבות יתר, בשל מרכזיותה הגדולה של מדינה זו בעולם.

הצעת חוק למלחמה בחופשיות הרשת

הרחק משם, בארצות הברית, מתנהל קרב אחר מול רשת האינטרנט – קרב שונה כל כך ובה בשעה כה דומה. בשני בתי הנבחרים האמריקנים מתגלגלות יוזמות חקיקה שנועדו להילחם בתופעה הקשה של פגיעה בזכויות יוצרים ברשת. מובילי החוקים, משתי המפלגות הגדולות יחדיו, מבקשים להטיל סנקציות על אתרי אינטרנט מחוץ לארצות הברית שבמסגרתם תתבצע פיראטיות מקוונת. המחוקקים האמריקנים מבקש לחסום את הגישה לאתרים הללו, להורות למנועי חיפוש שלא לכלול אותם בתוצאותיהם, לאלץ שירותי תשלום לוותר עליהם ולמנוע ממפרסמים לפרסם בהם.

אין חולק על כך שאי כיבוד זכויות יוצרים הוא תופעה מכוערת שפוגעת בפרנסתם של רבים. יכולות ומאפייני האינטרנט רק מחמירים את התפשטותה של התופעה. עם זאת, היוזמות האמורות, על תוכנן הספציפי, הינן בחזקת בומרנג מסוכן. הקלות הרבה שבה מבקשים המחוקקים בקונגרס לחסום אתרים ולפגוע בהם עלולה לגרום לתופעות חמורות הרבה יותר: אובדן פרנסתם של רבים ועיקור החדשנות המתגלגלת, שהיא סוד כוחה של הרשת. עם חוקים שכאלה לא יוכלו לקום יותר אתרים כמו יו-טיוב (YouTube), פייסבוק, טוויטר (Twitter) ודומיהם.

הזעם בקרב הגולשים האמריקנים והחברות מובילות האינטרנט גובר. אתמול (ד') החשיכה ויקיפדיה (Wikipedia) את אתרה בארצות הברית ליממה במחאה על החוקים הנדונים. גוגל העלתה לדף הבית של אתרה האמריקני לוגו מחאה. המילה האחרונה בקרב זה טרם נאמרה כנראה ועוד נשמע עליו רבות.

צריך לשמור על הפתיחות והחופשיות של הרשת מכל משמר. בו בזמן, יש להקדיש מחשבה ומשאבים כיצד לנטרל את מירב הפגיעות בחוק ובזכויות הפרט שנעשות בה. כל זאת, תוך כיבודה של הרשת והבנה שעצם קיומה חשוב מכדי שישביתו אותה בשל אינטרס כלכלי או פוליטי צר.

לסיום, לנוכח המתקפות הגלומות בהצעות החוק הללו, מעודד היה לקרוא את תגובתה של ממשלת ארצות הברית. בתגובה שפורסמה באתר העצומות של הממשל, אליו הופנה נחשול פניות של אוהדי הרשת נגד ניסיונות החקיקה האמורים, הובהר רשמית ובחדות שכל ניסיון להילחם בפיראטיות המקוונת חייב להיות נקי מסכנת צנזורה על פעילות חוקית.

ממשל אובמה הבהיר שלא ייתן ידו לחקיקה פופוליסטית שתסכן את פתיחות הרשת. זה, בתמצית, ההבדל בין ממשלת הודו לממשלת ארצות הברית, בכל הנוגע לחופש הדיבור והדעה. נותר רק לקוות שקבוצת המחוקקים לא תצליח לכופף את הממשל. אני מאמין שרשת האינטרנט, אף על פי שקמים לה מתנגדים, נוע תנוע. אני מקווה שהיא אף תתחזק ותתעצם, על אף המגרעות שבה.