האסימון נפל

במסגרת כנס KickOff 2012, שנערך שלשום (א'), התקיימו שני פאנלים בזה אחר זה בנושא מיחשוב ענן. הסיבה לפיצול נעוצה בביקוש הרב מצד המנמ"רים והספקים להשתתף בפאנל בנושא. הביקוש, אגב, לימד גם על הכיוון הכללי של המסרים שהועברו בשני הפאנלים. נראה שהמנמ"רים בארגונים הגדולים הפנימו את העובדה שעליהם לחיות עם הענן. במילים אחרות, אפשר לומר, שהאסימון נפל. אמנם קצת באיחור, אבל גם זה משהו.

חלק ממשתתפי הפאנל הראשון הסתכלו על הענן הפרטי והענן הציבורי כאל מקשה אחת, בעוד שאחרים טענו, כי הענן "האמיתי" היחיד הוא דווקא הענן הציבורי, שמוציא שירותים שלמים אל מחוץ לארגון – סוג של שירות מיקור-חוץ שבו אתה מפקיד חלק מניהול מערכות המידע שלך בידי גורם חיצוני. בדומה למיקור-חוץ, גם בענן ציבורי הולך המנמ"ר לישון כל לילה עם תפילה קטנה בלב, שלא יעירו אותו בגלל תקלה כזו או אחרת.

נכון הוא שספקי שירותי הענן עבדו שעות נוספות בכדי להרגיע את המנמ"רים שהכל יציב ובטוח. באחת מחוות השרתים הגדלות באזור המרכז, אפילו מאפשרים למנמ"רים לבוא פעם בשבוע כדי לבדוק היטב את השרתים "שלהם", ואפילו לבצע פעולות גיבוי ובדיקות שונות. אבל למרות כל זה, יחיאל גפנר – מנמ"ר שירותי בריאות כללית, שמכיר ומבין את משמעויות הענן, ואף הרבה לשבחו, הודיע חד משמעית כי בכללית לא יהיו עננים ציבוריים בתקופה הקרובה, למרות שהם מרוצים מאוד מהעננים הפרטיים שיושמו.

יעקב בר חיים מאורבוטק היה פתוח יותר, וסיפר על פרויקטי ענן שמבוצעים באופן גלובלי בחברה, כולל ביישומים קריטיים. בר חיים מייצג מציאות שמתהווה כעת, במסגרתה מנמ"רים של חברות גלובליות נכנסים בקלות יחסית לתחום הענן, כי הניסיון והגיבוי הבינלאומיים מספקים להם מעטפת נוספת של ביטחון ושלווה. מנמ"רים של ארגונים גדולים בארץ, עם זאת, עדיין מהססים – אבל ההיסוס הזה הוא זמני.

אילן שפיגלמן, מנהל השיווק של אורקל (Oracle) ישראל, היטיב לאבחן את הנקודה החלשה: ההתנגדות של מנמ"רים לענן היא בעיקר פסיכולוגית. גם לפני 30 שנה, אמר, כשהחלו המערכות הפתוחות להיכנס לארגונים, ניהלו המנמ"רים מלחמות עולם – אבל בסופו של דבר המציאות הכריעה.

כך סבור גם אבנר שטראוס, אנליסט ותיק ויועץ אסטרטגי במקצועו. היציאה לענן, הסביר, באה מתוך הצורך של הארגון להתייעל, לחסוך וגם לתת מענה לטרנד הניידות. הטרנד הזה, בניגוד לפרויקטי IT אחרים, מספק ROI מוכח ומיידי. כעת על המנמ"רים ללמוד כיצד לחיות עם הענן, וזה קורה לאט-לאט. הם משחררים את החבל בכל מה שקשור לענן הפרטי, ובצעדים מהוססים-משהו אפילו הולכים לענן הציבורי. רובם מבינים שאין טעם לטמון את הראש בחול.

חלק ממשתתפי הפאנל ציינו, כי ישראל נמצאת בפיגור של שנתיים בתחום הענן בהשוואה לשער העולם. אם ההערכה הזו נכונה, הרי שהענן נמצא ממש מעבר לפינה – ויפה שעת אחת קודם.