שלומי פרייס, נט-אפ ישראל: "על הסטארט-אפיסטים לשנות את התפיסה של זבנג וגמרנו"
"עם התפיסה הזאת לא נוכל לפתח את האמדוקס והצ'קפוינט הבאות", אמר פרייס, מנכ"ל החברה ● לדבריו, "כדי להגיע לייצוא של 40 מיליארד דולרים בהיי-טק הישראלי יש לשפר את החינוך הטכנולוגי ולחשוף את ההטבות לחברות הרב לאומיות בצורה פרו-אקטיבית"
"כדי להגיע להיקף של 40 מיליארד דולרים בהיי-טק הישראלי יש לבצע כמה מהלכים במקביל. בנוסף לשיפור החינוך הטכנולוגי, יש לחשוף את ההטבות לחברות הרב לאומיות בצורה פרו-אקטיבית", כך אמר שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ (NetApp) ישראל. הוא דיבר בפאנל המרכזי של כנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שנערך אתמול (ג'). הכנס הופק על ידי אנשים ומחשבים והתקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות כ-1,300 מבכירי תעשיית ההיי-טק בארץ.
"עם זאת", הוסיף פרייס, "לא רק הממשלה צריכה לפעול, אלא גם היזמים הישראליים. חייבים לשנות את החשיבה הסטארט-אפיסטית של מחזור מהיר – לפתוח את ה-IP ולמכור אותו לאחת החברות הבינלאומיות. אני פונה גם לחברים הסטארט-אפיסטים שלי וקורא להם לשנות את התפיסה של זבנג וגמרנו. עם התפיסה הזאת לא נוכל לפתח את האמדוקס והצ'ק פוינט (Check Point) הבאות".
"יש לישראלים יתרון בייצור"
יונתן וונד, מנכ"ל מיקרון (Micron) ישראל, ציין, כי יש לחברה מפעל ייצור שבבים בקריית גת שרכשה מאינטל (Intel) וכי כמו אינטל, בישראל היא רק חברת ייצור. לדבריו, "כדי להגדיל את נפח הייצור יש לנו יתרון, כישראלים. לאחר 30 שנים של קיום מפעלי ייצור הישראלים צברו ניסיון בתחום. כמו כן, צברנו מקצוענות בניהול, ולעבודת הצוות הישראלית אין מתחרה בעולם".
"אנחנו מפעל בסיכון", הוסיף. "יש לנו מוצרים מתקדמים. ב-50% מהטלפונים יש מוצרים שלנו, אבל בעוד שנתיים-שלוש יידרשו זיכרונות בטכנולוגיות אחרות. אנחנו צריכים בנוסף לחפש שווקים חדשים למוצרים שלנו ולגוון את מגוון המוצרים שלנו".
וונד התייחס לתחום החינוך ואמר, כי "ישראל חייבת מערכת חינוך חזקה – גם השכלה גבוהה וגם להכשרת הנדסאים וטכנאים".
"התעשייה בארץ הולכת ומצטמקת"
דני קורן, מנכ"ל אבנט ישראל, התריע בפאנל, כי התעשייה בארץ הולכת ומצטמקת. לדבריו, ממכירות רכיבים בסך של מיליארד דולרים בשנת 2000 הצטמצם הענף ל-500-600 מיליון כיום. "הייצור בורח החוצה, גם של חברות שנרכשו על ידי חברות רב לאומיות שהבטיחו להשאיר את הייצור בארץ – וכשלו", אמר.
הוא הוסיף, כי "המגזר הכי יציב הוא, כמובן, המגזר הביטחוני, אבל גם בו פחות ופחות מייצרים פה והרבה יותר מייצרים בהודו, כי הלקוחות רוצים ייצור מקומי. הסקטור הכי גדול היה סקטור התקשורת והוא יורד בצורה דרמטית בגלל הסינים. התחומים שאנחנו שומרים עליהם הם התחום הרפואי והאבטחה".
קבוצות של סיכונים
חיים כהן, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל, אמר ש-"לא חוכמה למכור אלא צריך גם לקבל את הכסף". "למשל", הוסיף, "יש להיזהר מעשיית עסקים עם יוון, לאחר ששותפיה הוותיקים חדלו לעשות איתה עסקים".
לדברי כהן, "יש לפחות 25 קבוצות של סיכונים – מרגולציה ועד סיכונים של לקוחות. כל מי שרוצה לנהל עסק חייב להתייחס לכל הדברים הללו. צריך להקים סביבה שתפחית את הסיכונים ותייצר אווירה תומכת. צריך לייצר פה תעשייה צומחת. לא רק הממשלה צריכה לפעול, אלא גם המפעלים, שצריכים לקדם יכולת ניהולית וכושר ניהול. חייבים לא רק לטפח מהנדסים אלא גם ללמד אותם לנהל".
"תיעזרו באירופה"
אביב זאבי, מנהל תוכנה, חומרה ותקשורת, נציג ישראל בוועדות המחקר האירופיות וחבר בנציגות הישראלית לתוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, המליץ לחברות היי-טק להיעזר במענקי המחקר האירופיים ולא להסתפק במענקים הנמוכים יחסית של המדען הראשי. לדבריו, השתתפות זו תוכל לאפשר להם להיות בקשר עם החברות הגדולות ביבשת ועם המומחים הכי טובים באוניברסיטאות, וכך הן תוכלנה לקדם את עצמן.
הוא ציין, כי חברות קטנות ובינוניות וכן חוקרים באקדמיה זכו בחמש השנים האחרונות למענקים בשווי 500 מיליון יורו. סכום זה מהווה 150% תשואה על ההשקעה הישראלית בתקצוב חלקה בתוכנית.
תגובות
(0)