בוס, רוצה שעובדיך יספיקו יותר? תן להם פחות משימות

מחקרים רבים בנושאי ניהול כוח אדם עוסקים במדידת התפוקה וההספק של עובדים. כל מנהל מצוי שובר את הראש כדי להבין מדוע בעצם העובדים שלו לא מגלים יותר מוטיבציה והופכים להיות שותפים להצלחת העסק. הסקר האחרון בנושא זה, שכלל 675 מרואיינים מארצות הברית וקנדה, נערך על ידי ד"ר ג'ון איזן – מחבר ספרים בנושא ניהול וקריירה, והמו"ל ברט קוהל. בעזרת הסקר, איתרו השניים מספר תשובות הגיוניות לשאלה מדוע עובדים לא נענים לאתגר השיפור והגדלת תפוקת החברה, או במילים אחרות: למה הם לא מגדילים ראש?

הסיבה הראשונה, שצוינה על ידי 64% מהמשתתפים, היא שמנהלים לא משתפים את העובדים בשיקולי קבלת ההחלטות שלהם, כך שעובדים לא מאותגרים כדי לספק רעיונות. על פי הגישה הזו, "הבוס הוא הבוס, והוא חושב במקומי – ובוודאי מקבל תגמול מיוחד על חשיבה". סיבה פופולרית שניה (40% מהמשיבים) היא, שמנהלים דוחים על הסף את הרעיונות של העובדים, ולכן אין טעם בכלל להעלות אותם. סיבה נוספת שעלתה מהסקר, היא שלדעת העובדים, עד שהם כבר מגדילים ראש, הבוס שלהם לוקח את כל הקרדיט ואיש לא מעריך את ההשקעה שלהם.

עם זאת, עורכי המחקר סבורים שהסיבה העיקרית לאי הגדלת הראש מצדם של העובדים, היא שפשוט אין להם זמן. הם כל כך עסוקים בעבודה השוטפת, שכוללת בדרך כלל גם עבודה של קולגה או שניים (תמיד יש מישהו שנעדר או פוטר מבלי שימנו מישהו במקומו), עד שהם אפילו לא מעלים על דעתם לגשת לבוס ולהציע הצעות ייעול.

התופעה הזו, שבמסגרתה עובדים טובעים בים המשימות שהבוסים מטילים עליהם ואין להם זמן לחשוב, מוכרת היטב. הם בטוחים שהם עובדים קשה מדי, ולכן אין להם שום מוטיבציה לחלוק את הרעיונות שלהם. כאשר העבודה כוללת הרבה פרויקטים, עובדים נוטים לעשות טעויות, איכות השירות נפגעת וניכרת חוסר שביעות רצון מצד ההנהלה. אף אחד מהצדדים לא מרוצה. עובדים רבים מגיעים למסקנה שכדי להוזיל עליות, לא כדאי להם לשכור עובדים, כדי להוכיח להנהלה שהם מתייעלים. בפועל, הם מעמיסים על עצמם יותר מדי משימות שאין סיכוי שיעמדו בהן.

אריה סקופ, מנכ"ל מיקרוסופט (Microsoft) ישראל ואחד ממקימי הסניף המקומי של ענקית התוכנה, כתב באחד מספרי הניהול שפרסם, שכאשר היה מנכ"ל חברה, סירב באופן עקרוני לקבל הצעות מעובדים שכללו שורה ארוכה של משימות, שברור מאליו שהם לא יעמדו בהן. "נהגתי לומר לעובדים שיורידו בחצי את כמות המשימות שהטילו על עצמם, אבל שיבצעו אותן על הצד הטוב ביותר", כתב סקופ. "אם יישאר לכם זמן, או אז קחו על עצמכם עוד משימות".

אבל התיאור של סקופ לא מייצג את הסטנדרט בעולם התעסוקה, שם הגישה הרווחת היא "להפיל כמה שיותר תיקים" על העובדים – במיוחד בזמן מיתון, אז התייעלות הופכת לשם המשחק. כך, העובדים מרגישים שהם עובדים קשה מדי וסובלים ממורל ירוד. הם מוצאים את עצמם רודפים אחרי אינסוף משימות שהבוס מטיל עליהם, אבל לא אומרים כלום משום שהם חוששים שהבוס יפטר אותם.

בסיום המחקר שערכו, מציעים המחברים כמה עצות לבוס שרוצה עובדים יעילים יותר, ויודע עד כמה זה חשוב לארגון שהוא מנהל. עצה ראשונה היא, שאל תמיד את העובד מה הוא מרגיש – היה קשוב לשאלות, לרחשים וגם לתלונות. עצה שניה: בקש משובים ושתף את העובדים בקבלת ההחלטות. העצות הנוספות הן, אל תפסול את רעיונותיהם על הסף, תן להם תגמול על הדברים הטובים שהם עושים והכי חשוב – וזוהי אולי המסקנה העיקרית של המחקר: תן להם פחות משימות. שכור אנשים, דאג שלכולם תהיה עבודה ותגמל אותם בהתאם לעבודתם. אם תעשה כך, קובעים עורכי המחקר, תגלה פתאום שיש לך עובדים שלא רק באים לעבודה כל יום, אלא גם חושבים ומעלים רעיונות שבסופו של יום כולם ירוויחו מהם. חומר למחשבה.