גילי סהר, מנכ"ל דיקומנו, מסאפר על פרויקטי סאפ בשוק המקומי ונותן טיפים להצלחה

מערכות סאפ מותקנות בשוק המקומי במאות ארגונים ומשמשות מאות אלפי משתמשי קצה, העושים בהן שימוש יומיומי. בכל שנה מתבצעים מספר פרויקטי סאפ גדולים במאות מיליוני שקלים, המצריכים השקעת משאבים רבים ויקרים. גילי סהר, מנכ"ל חברת דיקומנו, ובעל ניסיון רב בתעשיית הסאפ מאפיין את הפרויקטים המקומיים ונותן טיפים להצלחה.

האם תוכל להצביע על מאפיינים מיוחדים של פרויקטי סאפ בשוק הישראלי?
בשונה מאירופה וארה"ב, אחד המאפיינים הבולטים ביותר בשוק המקומי הוא מספר השותפים הפעילים בפרויקט. בחו"ל, האינטגרטור מבצע את כל הפרויקט לבד עם הצוותים האורגניים שלו. אצלנו, הספק הזוכה רותם חברות מתמחות כמו חברת דיקומנו וגם יועצים עצמאיים. זאת משום שהאינטגרטורים המקומיים רוצים למזער סיכונים הן מקצועיים והן פיננסיים. שיתוף הפעולה של האינטגרטורים הגדולים בישראל עם חברות מתמחות בתחומי התשתיות, ההדרכה והפיתוח מבטיחים הצלחה.

בנוסף, בישראל, מי שמציע את המחיר הנמוך ביותר הוא זה שבסופו של דבר יזכה. מאפיין זה נובע מהנחת היסוד הבעייתית, הגורסת כי חייבים לקחת את הפרויקט גם במחיר רווחיות נמוכה. התזה הזאת גורמת לתחרות ו-"הקזת דם" הדדית של החברות המתמודדות במכרז על ליבו של הלקוח בעיקר בצד המחיר ללא התחשבות בהשלכות המאקרו על התעשיה בכלל ועל שחיקת הרווחיות של החברה הזוכה בפרט. אין ספק כי ברגע שהמחיר משחק תפקיד כל כך מכריע, האיכות נפגעת וזה מייצר מחלוקת מבנית בין הספק ללקוח עוד לפני כתיבת מסמך האפיון הראשון. מאפיין ייחודי נוסף הוא היקף החדירה של  מערכות סאפ בארץ. ישראל, ביחס לגודלה, היא "מעצמת SAP". נעשו ונעשים כאן פרויקטים גדולים ומשמעותיים בכל שנה, כתוצאה מכך יש בסיס ידע רחב.

מה הן הטעויות הנפוצות בפרויקטי סאפ?
כפי שכבר ציינתי, הטעות הבסיסית והקריטית ביותר היא ההנחה, שהמחיר משחק את התפקיד העיקרי והמכריע בבחירת הספק. זה ללא ספק מזמין פתרונות לא מספיק איכותיים ויוצר "רעשים" רבים בין הספק ללקוח. טעות נוספת  היא שילובם של אנשי הפיתוח רק בשלב המימוש ולא משלב האפיון. ההקפדה על  בחירת אנשי פיתוח מקצועיים ומנוסים ושילובם כבר משלב התכנון היא קריטית להצלחת הפרויקט. בנוסף, גם שימת דגש על אופן כתיבת הקוד עשויה להכריע לגבי טיב הפרויקט. ישנן דוגמאות רבות לפרויקטים, ששובצו בהם מתכנתים שונים, שייצרו ערב רב של שורות קוד ללא מכנה משותף ועמוד שדרה טכנולוגי יציב. לעיתים קרובות אנחנו פוגשים ארגונים אשר מבחינתם הפרויקט הצליח והמערכת עלתה לאוויר בזמן ובתקציב.  אבל "ביום שאחרי" כשצריך לתחזק את המערכת ולתמוך בה מתגלים בקוד באגים רבים והתחזוקה של המערכת הופכת לנטל כבד על כתפי הלקוח.

תוכל לתת טיפים להצלחה של פרויקטים כאלה?
ארגונים משקיעים בפרויקטים כאלה מתוך כוונה לקבל מערכת שתייעל תהליכים, תסייע בשקיפות ותהפוך את החברה לתחרותית. על מנת  להצליח בפרויקטים כאלה אני ממליץ לשלב את יועץ הפיתוח הבכיר כבר בשלבי איפיון הפרויקט. בנוסף, חשוב לשים לב לנושא התיעוד. מסמכי האפיון חייבים להיות מתועדים ולעבור לאנשי הפיתוח על מנת שהקוד יהלום את הפונקציונליות שמסמך האפיון הגדיר. הטיפ השלישי שחשוב לי להמליץ עליו הוא הקפדה על כתיבה של קוד סטנדרטי. על אף העובדה שסאפ היא מערכת תהליכית, אם אופן כתיבת הקוד יעשה בחובבנות  זה יצור רעשים מיותרים, בזבוז משאבים וקושי תפעולי רב. בדיוק כמו שצריך להקפיד שהאדריכל יתכנן כראוי את הבניין. חשוב לא פחות לבחור את הבנאים המקצועיים ביותר, שיוציאו את התכנון לפועל ויעמידו מבנה חזק, עמיד עם מינימום תחזוקה.